כך חברות ההיי-טק יכולות להתמודד עם ירידת שער הדולר

ביום ה' האחרון קיימה התאחדות התעשיינים כנס מקוון שדן בהשלכות השליליות של שער החליפין, לאחר שמאז מרס עלה שער השקל ל-3.255 שקלים לדולר – המשקף ירידה של כ-11% בשער הדולר לעומת השער בתחילת מרס. על רקע העלייה בשער השקל קיימנו שיחה עם אדיב ברוך, יו"ר מכון הייצוא, שמסביר כיצד להתמודד עם הפגיעה בייצוא הישראלי בכלל, ובייצוא ההיי-טק בפרט, בשל השקל החזק, וכיצד יכולה ממשלת ישראל לסייע ליצואנים.

"יש לך טעות במונחים… השקל לא עולה, אלא הדולר יורד, ולפיכך כל הקריאות להתערבות בנק ישראל הן לא לעניין", אמר ברוך. "הבנק המרכזי שלנו, בנק מרכזי של מדינה קטנה, עם משק קטן במושגים עולמיים, לא מסוגל להשפיע על שער הדולר בשוקי מטבע, שמגלגלים טריליונים מדי יום. הדרך היחידה שהיצואנים יכולים להתמודד עם הירידה בשער הדולר, וכתוצאה מכך עם העלייה בשער השקל, היא להתייעל ולהקטין את העלויות של ההוצאות השקליות".

הקטנת ההוצאות השקליות היא לא דבר קל, ולגבי חברות היי-טק היא כמעט בלתי אפשרית. לחברות אלו ערך מוסף גבוה מאוד, ומשמעות הדבר היא, שההוצאות השקליות גבוהות מאוד, וההוצאה העיקרית היא על השכר. האם אתה מציע להוריד את שכרם של עובדי ההיי-טק?

"בהחלט לא!

לגבי חברות ההיי-טק, ההתחרות שלהן בשוקי העולם מתבססת בעיקר על ה'טאלנט', הגורם האנושי. משבר הקורנה הוכיח עד כמה חשוב הגורם האנושי ואת החשיבות שהנהלות החברות מייחסות לעובדיהן. למרות המשבר הקשה של הקורונה, עובדי מו"פ לא הוצאו לחל"ת, מהלך שהיה פוגע בשכרם. הנהלות החברות מודעות לחשיבות  של שימור עובדים, וזאת מתוך ידיעה שהצלחתן בשוקי העולם אמנם גם קשורה במחיר, אך בראש ובראשונה היא קשורה לגורם האנושי הקיים בחברות האלו. היום, כל חברת ההיי-טק וחברות טכנולוגיות עתירות ידע בישראל ובעולם שמות את נושא ה-Job Security, אמצעי לשימור עובדים, בראש סדר העדיפויות שלהן".

אז מה הפתרון לחברות היי-טק במשבר, כשיש עלייה בשער השקל, אם קיים פתרון בכלל?

"החברות חייבות לנסות לצמצם הוצאות ככל האפשר, אך בהקשר זה אני מצפה לרוח גבית ממשלתית – סיוע ממשלתי שבא לידי ביטוי במדיניות 'אקורדיון'. שער השקל לעומת הדולר עולה ויורד, וגם החברות וגם הממשלה צריכות להיערך בהתאם לשינוי בשער החליפין.

הממשלה יכולה לסייע ליצואנים על ידי הוזלת השירותים והמוצרים שהיא מספקת להם, כמו מים וחשמל והוזלות בתשלומי ארנונה ובהוצאה של ביטוח לאומי למעסיקים.  צריך מנגנון שיקבע אוטומטית את רמת ההוזלה על פי השינוי בשער השקל. מדיניות כזו תסייע רבות ליצואנים".

אמרת, ובצדק, שהבעיה היא לא העלייה בשער השקל, אלא הירידה בשער הדולר. אם זה כך, הייצוא הישראלי אמור להיפגע במדינות בגוש הדולר, כמו ארה"ב ופנמה, שהמטבע הוא הדולר, ולא באירופה, יפן או סין. כמה מהייצוא שלנו היא לגוש הדולר וכמה לא?

"ארה"ב היא יעד הייצוא הגדול ביותר שלנו, אך רוב הייצוא של ישראל הוא לאירופה, למזרח הרחוק ועוד, אלא שהדולר הוא המטבע הבינלאומי הנפוץ ביותר. זה אומר, שרוב העסקאות והחוזים נקבעים בדולרים, מה שהופך את רוב הייצוא של ישראל לדולרי – לא משנה אם היעד הוא מומבאי בהודו, בייג'ינג בסין, טוקיו ביפן, בנגקוק בתאילנד מילאנו או ורשה באירופה וסנטיאגו בצ'ילה. בכולם רוב החוזים נקובים בדולרים".