"התקשורת נגררת אחרי הרשתות החברתיות – לא בודקת עובדות ושואלת שאלות"

"התקשורת המסורתית, המשודרת והכתובה, נגררת אחרי הרשתות החברתיות. היא חושבת שהלייקים הם חזות הכל, ולכן היא כבר אינה מבצעת את תפקידה הבסיסי – לשאול שאלות ולבדוק עובדות" – ביקורת חריפה זו, השמיע דן בילסקי, עורך חדשות בכיר, בחדר החדשות של רשת ב', כאן 11, עיתונאי ואיש תקשורת ותיק. בילסקי השתתף בפאנל שיזמה מערכת אנשים ומחשבים על הרשתות החברתיות, סיכום השנה שעברה ומגמות לעתיד.

המדיה המסורתית מועלת בתפקידה עקב נוכחותן. הרשתות החברתיות. אילוסטרציה: Iqoncept, BigStock

"הציבור זקוק לתקשורת מקצועית ואמינה"

"הרשתות החברתיות הפכו להיות הפלטפורמה שבה מעבירים לציבור את המידע. עיתונאים בכירים בטלוויזיה וברדיו מצייצים את הסיפורים שלהם בטוויטר, או בכל רשת אחרת, לפני שהם משדרים את זה", אמר בילסקי. "זו טעות דרמטית. הציבור זקוק לתקשורת מקצועית, אמינה, והיקף צריכת החדשות גדל כל הזמן". 

"בגלל הפחד מהתחרות, עיתונאים מסוימים מעבירים הודעות כפי שהן מתקבלות ממקורות המידע שלהם – יחסי ציבור או פוליטיקאים, או אנשי ציבור – לא בודקים ולא שואלים את חמש השאלות הבסיסיות", הרחיב בילסקי את טענותיו.

הוא סיפר בגילוי לב שהמצב התדרדר עד כדי כך שכעורך חדשות בחדר החדשות של קול ישראל, אם כתב מעביר ידיעה ומבקשים ממנו לבדוק או לשאול שאלות, עורך החדשות יינזף ולא הכתב שלא העביר את הידיעה כמו שצריך, כך לדברי בילסקי.

עוד לדבריו, התופעה חמורה במיוחד בכל מה שקשור לדברי פוליטיקאים, שעוקפים את כלי התקשורת ומשדרים באופן ישיר, מבלי שעיתונאים יכולים לשאול שאלות. כדוגמה ציין בילסקי את אביגדור ליברמן. "הוא העלה קמפיין ברשתות, ששודר באמצעי התקשורת לאיחוד של המפלגות שמתנגדות לנתניהו. זה יפה מאוד. אבל לעיתונאים לא ניתנה שום הזדמנות לברר מדוע הוא עושה זאת ובמה זה יועיל, חוץ מאשר לעצמו. וזו רק דוגמה", אמר בילסקי.

הראיונות באולפנים אף הם, לדבריו, אינם יורדים לעומק, כי גם הם עוקבים אחרי הרשתות.

בילסקי מבהיר כי הבעיה אינה ברשתות החברתיות. המהפכה הזו כבר קיימת כמה שנים. "המהפכה שכליי התקשורת לא מפנימים היא מפני שראשית יש גידול עצום בהתעניינות בתקשורת, והדבר השני הוא שהתקשורת נצרכת על פי דרישה, און דימנד", אמר. "מהדורת החדשות בשעה 20:00 בטלוויזיה, או ברדיו, כבר אינה חשובה. אני יכול להאזין לה גם ב-02:00 לפנות בוקר, אבל עדיין אנחנו מקבלים תקשורת לוקה בחסר, שלא שואלת את חמשת המ"מים הבסיסיים", אמר בילסקי לסיום, בהתייחסו למושג בסיסי בתחום התחקיר העיתונאי הכולל את השאלות: מי מעורב במקרה? מה קרה? מתי זה קרה? מקום – היכן זה קרה? ומדוע זה קרה?

.