"התפתחות עירונית מחייבת שינוי פרדיגמה בתחומי התחבורה, המסחר והפנאי"

"התפתחות עירונית מחייבת שינוי פרדיגמה בתחומי התחבורה, התשתיות, האנרגיה, המסחר ותרבות הפנאי. עיר היא מרחב שכל הזמן זז ומשתנה בהתאם לתקופה ולאנשים שגרים בה ולכן, הפתרונות העירוניים חייבים להיות דינמיים", כך אמרה סאלי גליצנשטיין, מנכ"לית יפה נוף – חברה עירונית של עיריית חיפה, שעוסקת בפתרונות תחבורה ונושאים שונים הקשורים במטרופולין.

גליצנשטיין דיברה בכנס ערים חכמות של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, בהשתתפות בכירי השלטון המקומי, מנמ"רים, מנהלים של חברות טכנולוגיות ועוד. היא התייחסה בעיקר לשינוי התפיסה של תחבורה במרחב העירוני, כחלק משינוי תפיסה כולל בתכנונו.

"בשנים האחרונות, חוזרת לקדמת במת התכנון העירוני גישה ישנה-חדשה, שדוגלת בהחזרת המרחב הציבורי להולכי הרגל. אנחנו מבינים שהשטח הציבורי הלך והצטמצם לטובת שימושים פרטיים, כגון נתיבי נסיעה לכלי רכב, ומבינים שנדרש להתחיל להשתמש בשטח זה בחוכמה, כדי לייצר מקסימום תועלת – מדרכות, פארקים עירוניים, מתן העדפה לרוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית. במילים אחרות: התושב במרכז", אמרה.

לדבריה, התכנון התחבורתי בולט בשינוי התפיסה שעובר על התכנון העירוני. "בעבר הלא רחוק, התכנון התחבורתי בישראל התייחס יותר לכבישים בינעירוניים ולפתרונות נקודתיים, ופחות לערים", אמרה גליצנשטיין. "התוצאות של זה היו שליליות במונחים אורבניים: פקקי התנועה שלא נעלמו נדחפו לכניסות לערים, הגודש בכבישים לא מנוהל אלא מתנהל וכל תאונה הופכת לקטסטרופה תחבורתית".

נקודת המפנה שהביאה לשינוי התפיסה

גליצנשטיין ציינה כי נקודת המפנה בחשיבה התחבורתית אירעה לפני מספר שנים. "אז, מקבלי ההחלטות החלו להבין שכבישים ותחבורה אמורים לשרת את האנשים ולא ההיפך. שנדרש להתייחס לתושבים כאל לקוחות וככאלה, מגיע להם לקבל שרות טוב. תחבורה נכונה צריכה לייצר פתרון להגעת תושבים מנקודה לנקודה, ולא לפתור, לדוגמה, בעיית גודש נקודתית על ציר ראשי".

לדבריה, זה מה שהביא לחשיבה על נושאים כמו חניוני חנה וסע, רשת נתיבי תחבורה ציבורית, הגברת תדירותה ובניית חוויה כוללת עבור נוסעי האוטובוסים, לרבות בכל הקשור לתחנות ולאופני התשלום על הנסיעות.

בסיום דבריה אמרה גליצנשטיין כי "האתגר של העשור הקרוב הוא לייצר אפשרויות תנועה ממקום למקום בשילוב יעיל, מהיר ונוח של אמצעים שונים, ובשילוב התחבורה עם אנרגיה, מסחר וקיימות. כדי שזה יקרה, זמני התכנון והדיונים בוועדות התכנון צריכים להתקצר, העיריות צריכות להיות שותפות מלאות בשלבי התכנון, והתקציבים והמשאבים התכנוניים צריכים לעבור אליהן. זאת, בנוסף לשיתוף הציבור ושיתוף כלל מערכתי, של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. עברו הימים שבהם התחבורה היא רק תחבורה. העירוניות החדשה דורשת חשיבה תכנונית אחרת ממה שהכרנו, לטובת לקוח הקצה – התושב".