האג'ייל קם לתחייה בקורונה: רשמים מכנס של מועדונים C3 ו-C6

לפני כחודשיים, בעת שבנינו את תוכנית הכנסים של מועדוני C3 ו-C6, הפורומים המובילים מבית אנשים ומחשבים, העליתי בפני חבריי להנהלת הפורומים שכדאי לערוך כנס בנושא אג'ייל. רובם הרימו גבה – החל מתגובות שמדובר בנישה ועד לאמירות קשות יותר, שהצביעו על האגייל כמתודולוגיה שהבליחה בשנים עברו ונעלמה מהשוק.

נכון שלא שמעתי על האג'ייל יותר מדי בשנים האחרונות, ייתכן שבגלל הדיבור הרווח על טרנספורמציה דיגיטלית, אנליטיקה ומעבר לענן. אבל בכנס, שנערך ביום ג' האחרון, נוכחתי לדעת שצדקתי – האג'ייל חי וקיים, ובמיוחד בקורונה. המגפה והמשבר שהגיע אתה נתנו למנהלים ולאנשי הטכנולוגיה בארגונים לגיטימציה להעז, לשנות, לבקש סדרי עדיפויות, להגדיר דחוף לפני חשוב ואפילו לתת פתרונות חלקיים עם ערך מוסף – העיקר לעלות לאוויר ולהיות שם. ראינו זאת במעבר לעבודה מהבית – סלחו למנהלי הטכנולוגיה גם אם הם העבירו מהר ולא הכול היה פיקס, ראינו זאת במעבר חברות לעבודה באונליין מול הלקוחות, והעיקר שיהיה מהר ובאוויר, וראינו זאת בהורדת דברים מסדר היום בכל החברות, העיקר להביא תוצרים ומוצרים, ולשרוד.

הצלחות וכישלונות בעולם האג'ייל – מה למדנו מהעולם?

בכנס, שאותו פתחתי, דיברתי על המניפסט של האג'ייל מ-2001. מדובר בהצהרת אמונים לתורה החדשה, שמדברת על אנשים במקום תהליכים, תוכנה עובדת ופחות תיעוד, שיתוף פעולה עם הלקוחות ופחות הסכמי ניירת, ותגובה מהירה לשינויים.

הרבה חברות ניסו ליישם את החלום האג'ילי, חלקן הצליחו וחלקן נכשלו. בכנס נתתי דוגמאות לשמונה פרויקטים מרחבי העולם, שחמישה מהם הצליחו ושלושה נכשלו, ואפילו לא הסתיימו. הסיבות לאי ההצלחה בפרויקטים שדגמתי היו מגוונות, אבל המוטיבים העיקריים היו גודל הפרויקט, שאפתנות יתר בהישגים הנדרשים ממנו, כניסה לפרויקט ראשון באג'ייל ללא הכנה מתאימה וללא ידע בקרב צוות הפרויקט, וכן ניהול לקוי ותיאום ציפיות לקוי, אם בכלל, מול הלקוח הסופי.

רונן זרצקי, יו"ר פורום C3. צילום: ניב קנטור

האמת היא שבכל פרויקט, גם במתודולוגיה הקלאסית, ליקויים אלה אולי היו הורגים את הפרויקט יותר מאוחר, ואולי, בדיעבד, היה יותר זמן לתקן טעויות ולחזור למסלול. אלא שבפרויקטי אג'ייל, ליקויים אלה קריטיים ומהווים כשל ידוע מראש לפרויקט.

ואם עסקינן בפרויקטים שנכשלו, כדאי גם לעסוק בפרויקטים שהצליחו. בדוגמאות שהבאתי בכנס לפרויקטים מוצלחים, אלה היו פרויקטים קטנים וממוקדים, עם התמקדות בתוצרים שמביאים ערך מוסף משמעותי, עבודה בצוות מלוכד שיושב ביחד, פגישות סטטוס מוקפדות ותהליך תיקון ובקרה שוטף.

מכבי ומט"ח כדוגמאות חיוביות למעבר לאג'ייל

אופיר קדוש, סמנכ"ל מערכות המידע של מכבי שירותי בריאות, הציג במפגש את המסע שהארגון עשה בשנה וחצי האחרונה להעברת מרב הפרויקטים שלו לאג'ייל. לדברי קדוש, רק 10% מהפרויקטים בארגון ממשיכים בפיתוח במתודולוגיה המסורתית. הוא ציין כי הרתימה של מנכ"ל מכבי למהלך הייתה בין הצעדים החשובים ביותר להצלחת הפרויקט. זאת, לצד הכשרה עמוקה של אנשי הטכנולוגיה בארגון במתודולוגיית האג'ייל, בחירת מובילי תהליך באגף המחשוב וביצוע תהליך בקרת תוצרים מוקפד.

אופיר קדוש, סמנכ"ל מערכות המידע של מכבי שירותי בריאות. צילום: אלעד גוטמן

לדברי קדוש, העמידה שלו ביעדי התוצרים לאורך הרבעונים השונים מרגע שעבר לעבוד באג'ייל – ברבעון הראשון למעבר כבר הושגה עמידה ב-60% מהיעדים וברבעון השלישי ב-85% מהם – הביאו לברכת הדרך לעבודה במתודולוגיית אג'ייל מצד ההנהלה. ההשקעה, אמר קדוש, הוכיחה את עצמה: האג'ייל מביא תוצרים מהירים ואפקטיביים למכבי בשנה האחרונה.

גם חניאל אילוז, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מט"ח, דיבר על מימוש האג'ייל בארגונו. לדבריו, המתודולוגיה הזו הייתה במט"ח עוד לפני כן, אבל הוא העמיק את יישומה בארגון עם הניסיון שהביא מחברות הסטארט-אפ שבהן עבד קודם לכן. אילוז אמר שהמעבר למתודולוגיה זו נבע מהצורך להמהיר את הפיתוח ומהתוצרים שדרשו הלקוחות, לצד השינויים הרבים והתכופים שצריכים להיות במוצרי מט"ח, שאמורים לתמוך במאות אלפי תלמידים ומורים.

כמרכיב מרכזי בהצלחה של התהליך הוא ציין את מה שהוא קרא "רכבת הגרסאות" – רצף גרסאות מהירות שהלקוח מקבל, גרסאות קטנות בעלות ערך , אוטומציה של ה-QA ובקרה משמעותית בכל תהליכי העבודה.

עולם התשתיות צריך להתאים את עצמו למתכונת החדשה

דובר נוסף היה איציק רייך, סמנכ"ל הטכנולוגיות של דל טכנולוגיות ישראל, שהציג את הפתרונות ש-דל מציעה למי שבוחר לפתח במתודולוגיית אג'ייל, והראה כיצד הם נותנים מענה לבעיה מוכרת: התנגדות תוכניתנים לעבודה בסביבת תשתית תומכת אג'ייל.

בהמשך הכנס התקיים פאנל שנגע בסוגיות השונות שגורמות לכישלון או להצלחה של פרויקטי אג'ייל. אציין כאן את דבריה של שרון בולר, מנהלת התשתיות בשירותי בריאות כללית, שהדגישה את הצורך של אנשי התשתיות להיות מאפשרים (Enablers) לכל דרישה ובקשה של צוותי הפיתוח. בולר הדגישה כי שותפות אינטנסיבית ואינטימית בין אנשי התשתיות והפיתוח היא מרכיב מרכזי להצלחה בפרויקטי אג'ייל.

ארז טאצ'ר, מנכ"ל אג'יילספארקס. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

מנהיגות וחיבור האנשים למשימה היא המפתח להצלחה מאז ומעולם

בסיכום הכנס התקיימה הרצאה מלמדת של ארז טאצ'ר, מנכ"ל אג'יילספארקס, שהציג 15 כללים להצלחת פרויקטי אג'ייל. מבין אותם כללים אהבתי במיוחד את זה שמדבר על המנהיגות כנושא מרכזי בהובלת פרויקטי אג'ייל. זה מחזיר אותי לתובנה שאני מדבר עליה כבר זמן רב: לא חשוב מה המתודולוגיה ולא מה הטכנולוגיה – חשוב להוביל, להנהיג, לחבר את האנשים לכל משימה ולהרגיש שכולנו באותה הסירה.

הכותב היה סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט וכיום הוא יו"ר מועדון המנכ"לים והמנמ"רים C3 של אנשים ומחשבים, ובעל חברת ייעוץ.