איך מצמצמים את העלייה בפער הדיגיטלי בעקבות הקורונה?

השבוע נערך בדאבוס שבשוויץ הכנס הבינלאומי לכלכלה ומדיניות, בהשתתפות ראשי מדינות, צמרת אנשי העסקים והכלכלה במדינות שונות, מנכ"לים ועוד. באופן טבעי, חלק מהנושאים שדנו בהם בכנס עסקו בקורונה ובהשלכותיה על תחומים שונים. אחד מהם היה הפער הדיגיטלי, שבדו"ח שיצא לקראת האירוע נכתב כי המגפה האיצה את התרחבותו ברמה הגלובלית.

האצת הכלכלה הדיגיטלית ב-"נורמלי החדש", כפי שמחברי הדו"ח (ולא רק הם) מכנים זאת, רק תחמיר את המצב, במיוחד כששירותים חיוניים כמו בריאות וחינוך תלויים בתשתיות תקשורת ובמערכות דיגיטליות – שבאזורים רבים בעולם כלל לא קיימות.

אחד הנתונים שממחיש מציאות זו הוא שרק 10% ממשקי הבית במדינות בעלות הכנסה נמוכה מנויים על פס רחב קבוע, לעומת 70% וקרוב ל-90% במדינות בעלות הכנסות בינונית וגבוהה, בהתאמה. יתר על כן, גם בקרב משקי בית עם גישה לאינטרנט, לרבים באותן מדינות נחשלות אין חיבור מהיר מספיק לעבודה מרחוק או ללימודים.

מה עושים?

בכנס נדונו הדרכים שבהן על מדינות לנקוט כדי לצמצם את הפערים. ראשית, בדיון נשמעה קריאה לבצע מאמץ כלל עולמי להגדיל את מספר התושבים בעלי גישה לפס רחב במדינות בעלות הכנסה נמוכה, ואף ניתן תאריך יעד – 2025. בדיון נאמר שהמדינות יכולות לסבסד את התשתיות ולדרוש מהחברות שהעלות תהיה מינימלית.

המלצה אחרת בדו"ח עוסקת בהגדלת בעלי המיומנויות הדיגיטליות מקרב אוכלוסית כדור הארץ. על פי הדו"ח, לפחות משליש – רק 32% – מתושבי המדינות החלשות יש כישורים דיגיטליים, לעומת 62% במדינות המפותחות.

דור 5 יכול לשפר כלכלות – אבל גם להביא להרחבת הפערים הדיגיטליים

נושא אחר שעלה בכינוס הפורום הוא הדור החמישי. דו"ח שנכתב בנושא קובע כי הקורונה האיצה את פריסת הטכנולוגיות החדשות של המהפכה התעשייתית הרביעית, כולל טכנולוגיות הדור החמישי. זה סייע לנו בעיצוב מחדש שנאלצנו לבצע של האופן שבו אנחנו עובדים, קונים, לומדים, מתקשרים ואפילו "מבקרים" אצל הרופא – בדיגיטל. ההערכות הן שהשימוש הנרחב בדיגיטל לצרכים אלה יישאר כאן גם זמן רב לאחר שהמין האנושי ישתלט על הקורונה. ברור מאליו שככל שטכנולוגיות אלה ייכנסו למדינות החלשות, הן יסייעו לשפר את הכלכלות שלהן ולצמצם את הפערים הדיגיטליים שבין מדינות העולם. זאת היא אולי הסיבה המרכזית שהביאה את המשתתפים לקרוא לניהול שוויוני של חלוקת המשאבים הטכנולוגיים, שכן אחרת, אי השוויון עלול לא רק להישאר כפי שהוא כיום, אלא אף להחריף.

עוד נושאים הקשורים לטכנולוגיה שבהם עסקו הדיונים בדאבוס הם הפשיעה באינטרנט, האלימות ברשת ומתקפות הסייבר. מקבלי ההחלטות שהשתתפו בדיונים אלה היו תמימי דעים באשר לצורך לעשות הרבה יותר כדי למנוע זאת, בין היתר על ידי הטמעת טכנולוגיות שיאפשרו ניהול סיכונים בצורה טובה יותר.

מה בישראל?

חלק לא מבוטל מההמלצות והמסקנות שעלו בדיונים אודות צמצום הפערים הדיגיטליים, הרחבת ההשקעות בדור החמישי ובתשתיות, אימוץ הבינה המלאכותית ועוד מתאים גם לישראל. גם פה הקורונה חשפה בצורה בולטת את הפערים וחוסר השוויוניות הדיגיטליים בין הפריפריה – החברתית והגיאוגרפית – למרכז. זה בא לידי ביטוי קודם כל בתחום החינוך: כמעט חצי מיליון תלמידים לא יכולים היו, וחלקם עדיין לא יכולים, ללמוד מרחוק, כי אין להם מחשבים ו/או נגישות לאינטרנט. זאת ועוד, הקורונה חשפה את מחדל התקשוב של בתי הספר, כאשר במשך יותר מעשור אנשי המשרד לא הצליחו לכסות את כל מערכת החינוך, למרות החלטות שהתקבלו בעניין. הקורונה הביאה להאצת תוכניות קיימות, להתנעת תוכניות חירום ולהזרמת תקציבים, שיש לקוות שיביאו לפתרון הבעיה – לפחות באופן חלקי.

הפער הדיגיטלי מורגש גם בחוסר שוויוניות בגישה לרפואה אונליין, שהופעלה ביתר שאת על ידי ארגוני הבריאות מאז שהמגפה פרצה. אלא שלמרות המאמצים הרבים של ארגוני הבריאות, תושבים רבים בפריפריה עדיין לא יכולים להיעזר בהם והנגישות שלהם לשירותים אלה נמוכה יותר מאשר באזור המרכז.

גם התהליכים לקראת הטמעה של הדור החמישי בישראל הואצו בשנה האחרונה. למקבלי ההחלטות התברר, באיחור רב, כי העדר תשתיות תקשורת גורם להרחבת הפער הדיגיטלי. הדבר הביא את מכרז התקשורת להוציא מכרים רלוונטיים, שבכמה מקומות כבר מתחילים להיות ממומשים. זה מתאפשר בזכות תמריצים לא מעטים שהממשלה מזרימה לספקיות התשתיות, שבמשך שנים הזניחו את הפריפריה, כי זה לא היה כלכלי עבורן. ההתערבות הממשלתית נדרשת כאן, כי השוק הזה סגור ולא תחרותי. השנה היא הגיעה, אבל בפער של שנים, שעכשיו ובעתיד הקרוב צריך לגשר עליו.

השורה התחתונה: עם היציאה ממשבר הקורונה, שבכל העולם ובפרט בישראל נראית יותר רחוקה מאשר חשבנו, נצטרך להתמודד ביתר שאת עם הפערים הדיגיטליים ועם ההשקעות כדי לצמצם אותם. זאת, בפרט בהתחשב בעובדה בזמני משבר כמו הקורונה, הם רק מחריפים. צריך רק לקוות שאחרי הבחירות תקום ממשלה, ושהיא תשים את הנושאים הדיגיטליים והטכנולוגיים בראש סדר העדיפויות – במסגרת התקציב שיש לקוות שסוף סוף יהיה לנו.