אמנסטי: "דרום סודן עוקבת אחר אזרחיה עם ציוד של ורינט הישראלית"

שירות הביטחון הלאומי של דרום סודן (ה-NSS) משתמש במעקבים לא חוקיים כדי להטיל אימה על עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומבקרי שלטון, מה שמשרה אווירת טרור וצנזורה עצמית – כך קובע ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בדו"ח שפרסם אמש (ב'). הדו"ח, שכותרתו "אוזניים לכותל: ההשפעה הכובלת של מעקבים בלתי חוקיים בדרום סודן", מציג ראיות חדשות ליכולות המעקב של הרשויות במדינה, ומדגיש את התפקיד שממלאות חברות תקשורת ומעקב, המאפשרות יירוט שיחות טלפון ללא אמצעי הגנה משפטיים מתאימים, בין השאר תוך שימוש בציוד של ורינט הישראלית.

מסמכים שצורפו לדו"ח מראים ש-ורינט סיפקה לממשלת דרום סודן טכנולוגיית יירוט תקשורת בין השנים 2015 ל-2017 לכל הפחות, למרות הסיכון הגבוה לכך שהציוד יביא להפרות זכויות אדם. "ורינט סיפקה לרשויות בדרום סודן ציוד יירוט תקשורת ושירותי תמיכה שנתיים, באמצעות Vivacell Network of the World. הדבר מדאיג, מכיוון שהמסגרת החוקית של דרום סודן, המסדירה את המעקב ובקרי רישוי היצוא בישראל, לא עולה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים לזכויות אדם. ה-NSS מסוגל ליירט תקשורת רק בשיתוף פעולה עם ספקיות התקשורת. שיחות טלפון מוקלטות הוצגו כראיה בבית המשפט, הוקראו לעצירים בחקירותיהם, ונראה ששימשו כעילה למעצרים שרירותיים. ה-NSS גם מנטר את אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות, ומשתמש במידע זה לצורך מעצרים שרירותיים וכליאה ללא משפט ובניגוד לחוק – של עיתונאים ולוחמי זכויות אדם".

שער הדו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל

"למעקבים הבלתי מבוקרים והבלתי חוקיים של ה-NSS יש השפעה כובלת על החברה האזרחית ועל האקטיביזם הבלתי אלים (בדרום סודן – י"ה). האיום במעקב הוא נשק בפני עצמו – מבקרי ממשלה ופעילי זכויות אדם סיפרו לנו על חיים בפחד מתמיד מפני ריגול". אמר דפרוז מוצ'נה, ראש אזור מזרח ודרום אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל. הוא הוסיף כי "למרות זאת, פעילים דרום סודנים אמיצים רבים ממשיכים להילחם על זכויותיהם ועל זכויותיהם של אחרים, תוך עמידה איתנה מול מעקבים, הפחדה והטרדה. הגיע הזמן שהרשויות בדרום סודן ישימו קץ לשימוש בשיטות בלתי חוקיות ויאפשרו לאנשים לממש את חופש הביטוי שלהם בלא חשש מהתנכלות שלטונית".

חופש ביטוי מוגבל באופן חמור

מאז הכרזתה של דרום סודן על עצמאות ביולי 2011, חופש הביטוי במדינה מוגבל באופן חמור, וכיום מחשיבה ועדת האו"ם לזכויות אדם את המדינה כאחד המקומות המסוכנים ביותר בעולם עבור עיתונאים. ככלל, ממשלת דרום סודן נוקטת שיטות של הפחדה, הטרדה, מעצרים שרירותיים וממושכים, עינויים ופגיעות אחרות בזכויות אדם, העלמות והוצאות להורג ללא משפט – כדי להשתיק מבקרי ממשלה, פעילי זכויות אדם ועיתונאים, וזאת בעיקר באמצעות ה-NSS.

גבר דרום סודני. למצולם אין קשר לנכתב. צילום: BigStock

החקירה של אמנסטי אינטרנשיונל נמשכה שנתיים וכללה תשאול של 63 אנשים, כולל פעילים, עיתונאים ועורכי דין מדרום סודן. הארגון בחן יותר מ-57 דו"חות ומחקרים שנערכו על ידי גופי האו"ם, ארגונים בי ממשלתיים ובלתי ממשלתיים, כמו גם החלטות, חוקים ואמנות. בדו"ח נקבע שהמסגרת המשפטית של דרום סודן מעניקה ל-NSS סמכויות גורפות ולא מבוקרות לביצוע מעקב, ללא הגנה מספקת על הזכות לפרטיות.

ההפרות בהרחבה

כמעט כל הפעילים שרואיינו חוששים ממעקב, נמנעים מלשוחח על נושאים רגישים בטלפון ומעדיפים לעשות זאת פנים מול פנים או דרך אפליקציות מוצפנות. שיחות טלפון מוקלטות הוצגו כראיות בבתי משפט, ולפחות מקרה אחד, בעל פרופיל גבוה, נדחה על ידי השופטים בטענה שההקלטות הושגו באופן לא חוקי והפרו את הזכות לפרטיות. כמו כן, סיפרו סוכני NSS לעצירים בחקירה על שיחות טלפון שקיימו, ונראה שההקלטות הובילו למעצרים שרירותיים. כך, לדוגמה, עבדאללה (שם בדוי), מגן זכויות אדם דרום סודני, אמר לאמנסטי שבאוגוסט 2018, לפני שנעצר באופן שרירותי, התקשר אליו קצין NSS וסיפר לו על שיחת טלפון שקיים עם בעל תפקיד בארגון בינלאומי אודות האיומים שנשקפו לו. לדבריו, ה-NSS לא היה יכול לדעת את התוכן של שיחת הטלפון בלי לצותת לקו הטלפון שלו.

לפי הדו"ח, "עובד לשעבר של ויואקול – חברת תקשורת שפעלה בדרום סודן עד מרץ 2018 – אמר לארגון כי ל-NSS יש גישה ישירה לכל ספקי שירותי התקשורת במדינה, באמצעות טכנולוגיית מעקב שנרכשה בישראל, שניתנת, לדעתם, לסיווג כשימוש כפול. טכנולוגיה בעלת שימוש כפול יכולה לשמש עבור מטרה לגיטימית, כגון הבטחת נגישות של רשתות תקשורת, הבטחת איכות השירותים המסופקים ללקוחות ומעקב לצורכי חיוב, אך יכולה גם לשמש לצורך מעקב ממשלתי בלתי חוקי".

עוד נכתב כי "עובד לשעבר של חברת התקשורת MTN South Sudan אמר לארגון שב-2013, ה-NSS התקין 'קופסה' בחברה שלו, באמצעות חברה ישראלית. התקנות של 'קופסאות' מסוג זה עלולות להיות האופן שבו הממשלה מקבלת גישה ישירה לנתונים מספקי שירותים. עובד לשעבר של ויואקול אמר כי ממשלת דרום סודן דרשה מכל ספקיות התקשורת במדינה לשלם ל-ורינט מערכות, החברה הבת הישראלית של US Verint Systems, עבור ציוד זה וכן עבור מתן שירות שנתי".

"על ממשלת ישראל ליצור מנגנון יעיל ושקוף להסדרת היצוא"

"אספקת מערכות המעקב ל-NSS, כאשר קיים סיכון משמעותי לפגיעה בזכויות אדם ומתן גישה בלתי מבוקרת לרשתות תקשורת, היא התנערות מוחלטת של החברות מאחריותן", אמר מוצ'נה. "הרשויות בדרום סודן חייבות לרסן את ה-NSS ולשים קץ לנוהג של שירותי הביטחון לפעול מחוץ לחוק. יש לשים קץ להפחדות, להטרדות, למעצרים השרירותיים ולכליאה הבלתי חוקית של מבקרי הממשלה".

בדו"ח צוין כי "על ממשלת ישראל ליצור מנגנון יעיל ושקוף להסדרת היצוא, שמונע יצוא של ציוד מעקב דו שימושי למדינות שבהן סביר להניח כי ציוד המעקב המיוצא ישמש להפרת זכויות אדם. חברות תקשורת וחברות מעקב צריכות להטמיע באופן פעיל את העקרונות המנחים של האו"ם לעיסוק, תוך שמירה על זכויות אדם, ולנקוט בצעדים יזומים להבטחת השמירה על זכויות אלה. עליהן לחקור את הטענות המועלות בדו"ח זה ביחס ליירוט בלתי חוקי של שיחות טלפון".

לא התקבלה תגובת ורינט לדו"ח. יצוין כי ורינט הודיעה אתמול שהיא מפצלת את פעילות המעקב שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט סופטוור.