מנפלאות הקורונה: אימא בפגישת זום, אבא מחליף חיתול

במערכון "ארץ נהדרת" מגלמת עלמה זק אם קרייריסטית, הנאלצת – במהלך ישיבה רבת משתתפים במקום עבודתה – להסתתר מתחת השולחן כדי למצוא בייביסיטר לילדיה.

המערכון מעט מוגזם, אך כל אישה יודעת, שמצב זה אינו מופרך: במרבית הבתים יוצא הגבר לעבודתו, נבלע ב"חור שחור" וחוזר לתפקידו ההורי רק בערב. האישה, לעומתו, אחראית לא רק למשימותיה המקצועיות, אלא גם למטלותיה כהורה.

מציאות זו יצרה "תקרת זכוכית" למין הנשי. על פי נתוני הלמ"ס, 69% מהנשים עובדות במשרה מלאה, לעומת 87% מהגברים. במשרות ציבוריות שכרן של הנשים הוא כ-75% משכר הגברים, ומחקרים העלו, כי נשים נמנעות מלהגיש מועמדות למשרות בכירות מחשש שייפסלו מראש בשל אימהותן, או שתפקידן ההורי יקשה עליהן להצליח.

ואז באה הקורונה…

טלטלות הקורונה מביאות עימן שינוי ממשי בשוק העבודה. כללי הריחוק החברתי, העבודה מרחוק והמעבר להערכת עובדים על פי תפוקה מעידים על תחילתו של תהליך, המוביל לצמצום הפער התעסוקתי בין המינים.

בסגר הראשון המצב לא היה מעודד: סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה העלה, ש-48% מהנשים השכירות בישראל פוטרו או יצאו לחופשה, לעומת 32% מהגברים. בנוסף, רק 36% מהנשים שעברו לעבוד מהבית הצליחו לעשות זאת בצורה יעילה, לעומת 46% מהגברים.

תרומת הקורונה לצמצום הפער

כאמור, את מה שלא עשו ארגוני הנשים, עשתה הקורונה: מרבית הגברים עברו לעבוד מהבית, וממצב של הורה "נוכח-נעדר" הם הפכו לחלק פעיל ומעורב בחיי המשפחה. סקר של המרכז הבינתחומי העלה, כי זמן ההשקעה של גברים בילדיהם בתקופת הקורונה עלה ב-10% בהשוואה לתקופה שלפניה.

המהפך נתן את אותותיו במגוון תחומים: עובדים שטסו בתכיפות לחו"ל קורקעו והחלו להתנהל בזום. גם מנהלים בכירים בחברות ענק גילו, שאפשר לעבוד מהבית ולנהל עובדים בהצלחה.

המעסיקים מצאו חלופה ל"מדד שעות העבודה" – מדידת תפוקה. יתרה מזאת, יום העבודה קיבל משמעות חדשה. גברים ונשים כאחד החלו לעבוד בצורה מפוצלת: כמה שעות ביום, הפסקה לטיפול בילדים, ובחזרה למחשב בשעות הלילה. מה שהחל ככורח המציאות התגלה כדרך נוחה ושוויונית למרבית העובדים.

להפוך לימון לשוויון

מציאות משברית מאפשרת לשנות פרדיגמות ולהיפתח לכיוונים חדשים. הקורונה שינתה תפיסות עבודה מסורתיות ואת יחסי הכוחות בין המינים, ולנשים בישראל זו הזדמנות נדירה לשמר את השינוי, ליצור סטטוס-קוו ולשפר את מעמדן בשוק התעסוקה. הנה, בקצרה, כמה צעדים שהנשים יוכלו (ויהיו שיגידו שמחובתן) לעשות כחלק מהשינוי:

התמודדות על תפקידים – להתחרות על כל משרה ולבצעה ממש כמו הגבר שלידה, המנהל דיון בזום עם חולצה מחויטת ומכנסי פיג'מה.

התעקשות על גמישות תעסוקתית – לקבע את עקרון הגמישות התעסוקתית ולהימדד על פי תוצרים ותפוקות.

WLB – לשמר את המציאות החדשה – יותר "זמן בית" לגברים – כדי ליצור חלוקה שוויונית והוגנת יותר.

הנגיף עדיין לא נעלם מחיינו, אך ארגונים רבים כבר הודיעו: גם בעתיד לא נחזור לעבודה מלאה במשרדים. עם נכונות כזו לעבודה מהבית, צמצום פרמטר שעות העבודה, הגברת המעורבות הגברית בבית ושימוש ביכולות טכנולוגיות המפצות על הנוכחות הפיזית, נראה כי הקורונה הביאה איתה גם בשורה חיובית – לפחות לנשים.

הכותבת היא סמנכ"לית משאבי אנוש של קבוצת SQLink.