הרחפנים בשירות התעשייה והשירותים – יש למה לצפות
הדור החדש של הרחפנים מתנהג כמו רובוטים אוטונומיים ומצויד ב"עיניים דיגיטליות", כלומר מצלמות זעירות, המשמשות כחיישנים ומאפשרות לרחפן להתמצא במרחב ולנווט לעבר המטרה תוך דילוג על מכשולים בשטח, גם בתוך מבנים ובמרחבים מקורים וצפופים
מחקר של חברת Drone Industry Insights מראה, כי שוק הרחפנים צפוי להגיע להיקף של 42.8 מיליארד דולר עד 2025, כאשר פלח השירותים, בדגש של פיקוח ואכיפה, ימשיך להיות הפלח הגדול ביותר בתעשייה, והפלח השני אחריו הוא תחום המשלוחים כמובן. השוק הגדול ביותר של רחפנים היום הוא השוק האסיאתי, בראשו סין ויפן, והודו צפויה להתברג למקום השלישי עד 2025.
המגמה לשילוב רחפנים בעולמות השירותים והאנטרפרייז בעולם ובישראל נמצאת עדיין בחיתוליה, אולם היא עומדת לזנק כבר ב-2021, ובין השאר יכולה להשתלב נהדר עם מגבלות הריחוק החברתי. לראיה, חברת נתיבי אילון שוקדת כבר היום על פרויקט להגדרת נתיב מיוחד לטיסת רחפנים בגובה נמוך.
מרבית הרחפנים מתוכננים לפעול במרחב הפתוח, כאשר הם נעזרים ב-GPS לשם ניווט, אולם הדור החדש של הרחפנים מתנהג כמו רובוטים אוטונומיים ומצויד ב"עיניים דיגיטליות", כלומר מצלמות זעירות, המשמשות כחיישנים ומאפשרות לרחפן להתמצא במרחב ולנווט לעבר המטרה תוך דילוג על מכשולים בשטח, גם בתוך מבנים ובמרחבים מקורים וצפופים. מדובר בטכנולוגית AI מתקדמת, הפועלת על הרחפן עצמו ואשר בעבר הלא רחוק דרשה משאבי מחשוב אדירים, והיום היא מסתפקת במחשב זעיר שמקבל אנרגיה מהסוללה של הרחפן. כך, לדוגמה, הרחפן החדש של אמזון – Ring – מיועד לשימוש בבתים פרטיים ומשמש כחלק ממערכת האזעקה של הבית, או Tando של חברת Indoor Robotics, שמנטר מרחבים סגורים, כגון בתים פרטיים, משרדים, מחסנים ועוד.
האתגרים שרחפנים עם עיניים דיגיטליות יכולים לפתור
צמצום תאונות עבודה באתרי בנייה – אתר בנייה הוא מקום דינמי וכולל דרכים זמניות, ערימות עפר, בורות ופיגומים, וכל אלו זזים מעת לעת ממקום אחד למשנהו, כך שהצבת מצלמות נייחות פחות מתאימה למעקב ופיקוח אחר אתר כזה. רחפן אשר נע בחופשיות, בכל גובה, ועם יכולת להיכנס לכל פינה, יכול לשלוח התראות לגבי פועלים שעובדים ללא קסדה או רתמה, או לגבי רכב שנוסע לאחור ללא הכוונה של אדם מאחור. רחפן שמצויד ברמקול אף יכול להתריע על כך במקום ולעודד את הפועל לציית לחוקי העבודה באתר.
התייעלות וחוויית לקוח, שוב, באתרי בנייה – רחפנים המצוידים בעיניים דיגיטליות יכולים לא רק לשפר את הבטיחות באתר הבנייה, אלא לתרום להתקדמות הבנייה. למשל, המצלמות מאפשרות לבחון משתנים שונים בפרויקט, ממדידת גובה ערימת העפר, דרך מדידת עומק וקוטר של בורות ועד מבט ויזואלי כולל של התקדמות הפרויקט. תמונות וסרטונים אלה מאפשרים גם בנייה של מודלים תלת-ממדיים של התקדמות הפרויקט, וניתן לשתף אותם עם הלקוחות וכך להעניק להם חוויית לקוח מרגשת. רחפנים יכולים להועיל גם לתהליכי בקרת איכות באמצעות איתור של סדקים בעובי של מילימטרים בודדים, זיהוי של נזילות מים, בעיות בבידוד, נקבים וחורים בגגות ואפילו בדיקת התקינות של קולטי השמש.
עבודות בגובה – בדומה לאתרי בנייה, גם בדיקת כשירות של אתרים, כמו איתור סדקים בגשרים גבוהים, ניטור תעלות, אנטנות ועוד, אשר עד היום חייבו נוכחות פיזית של אדם, יכולות להתבצע באמצעות רחפנים, וכך למנוע תאונות עבודה, לייעל ולזרז את העבודה, ובמקרים רבים אף להציג ממצאים מדויקים יותר מגורם אנושי. לדוגמה, יבמ מפתחת עכשיו (ממש במרכז המו"פ שלה בחיפה) מערכת חדשה מבוססת בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת לשם ניווט, ניתוח ועיבוד תמונה. מערכת של יבמ כבר מנטרת את גשר ארסונד, המחבר בין דנמרק לשוודיה, אשר אורכו קצת פחות משמונה ק"מ והוא הגשר הארוך באירופה.
רחפנים בשירות הרשות העירונית – רחפנים ורובוטים אוטונומיים יכולים לסייע באכיפת חוקי הרשות העירונית ולזהות מפגעים ברחוב, כגון מצבורי אשפה ופסולת. רחפנים יכולים לתעד חריגות בנייה, או אפילו מכוניות שחונות בצורה לא חוקית ולשלוח לקבלנים ו/או לבעלי הרכבים דו"חות באופן אוטומטי.
שמירה ואבטחה – שמירה ואבטחה על מבנים, אתרים ציבוריים, קניונים, מפעלים, שדות חקלאיים וכד' היא משימה קלאסית לרחפנים. רחפנים יכולים לצאת למשימות סיור במסלולים קבועים או משתנים, ניתן להקפיץ אותם למשימת פטרול תוך דקות ספורות, ובמקרה של אירוע חשוד הם יכולים לשלוח צילומים מן השטח ישירות לכוחות ההצלה שבדרך. בעתיד הקרוב אף ניתן יהיה להשתמש בהם כדי להרחיק מסיגי גבול באמצעות תאורה מסנוורת או רעש חריג.
מפעלי ייצור – העיניים הדיגיטליות יכולות גם להתריע מפני תקלות או חבלות בפסי ייצור, כמו פיזור רב מדי של חומרים לא רצויים על גבי המסוע, כניסה בלתי רצויה של נוזלים למערכת יבשה, דליפות של חומרים מסוכנים, תנועה של אנשים לא מורשים בקרבת מכונות מסוכנות ובעיות נוספות, שזיהוי שלהן בשלב מוקדם יכול למנוע נזקים גדולים.
שיטת הרמזור – חדרי משאבים, ספריות, חדרי כושר, איצטדיונים או סופר-מרקטים בתקופת הקורונה, אשר יכולים לאכלס מספר מוגבל של אנשים בכל זמן נתון, יכולים להשתמש בעיניים דיגיטליות ולשלוח חיוויים של אור אדום או ירוק על גבי רמזור שיוצב מחוץ לחדר ויתיר כניסה לאנשים נוספים בהתאם למגבלות התפוסה.
ובחסות הקורונה ועיקרון הריחוק החברתי, רחפנים עם עיניים דיגיטליות יכולים לדווח על אנשים שהולכים בשטח ציבורי ללא מסיכה, או, לחלופין, לפנות לאותם אנשים באמצעות רמקול שיותקן על גבי הרחפן ולהזכיר להם לעטות מסיכה. לרחפנים יכולה להיות תרומה גם בקיום מעקב אפידמיולוגי באמצעות בחינה של מרחק ומשך החשיפה של אנשים מחולים מאומתים ועוד.
ומי שילינו על אובדן הפרטיות… ובכן, הפרטיות כבר הופרה מזמן. ממילא הרחוב שלנו מלא במצלמות, אז מדוע שלא נעשה בהן שימוש מועיל לרווחת כולנו?
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל Tingz, חטיבת הדיגיטל של וואן.
תגובות
(0)