ההחמצה הגדולה של הקורונה: הכשרת ההון האנושי להיי -טק

אחד התחומים המרכזיים שבהם עסק דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע הוא הזוויות השונות של ההון האנושי בישראל ומוכנותו לקראת אתגרי העתיד. המחסור החמור בכוח אדם בתעשיית ההיי-טק והפערים הגדולים שיש בינה לבין מגזרי המשק תפסו מקום נכבד בדו"ח.

התמונה העולה מהביקורת עגומה ומדאיגה: מערכת החינוך לא מכשירה את התלמידים מספיק טוב למקצועות העתיד, לרבות לא למקצועות ה-STEM – מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ולא מקנה להם אוריינות דיגיטלית, לפחות לא כזו מספקת. הדבר מוביל ליותר ויותר צעירים שמסיימים את השירות בצה"ל ומשתלבים בעל כורם בעבודות ובמקצועות בסיכון גבוה – כאלה שככל הנראה עתידים להשתנות, ואף להיעלם, בגלל הקדמה הטכנולוגית ובפרט האוטומציה, שמייתרת אותם.

על פי המבקר, יש בישראל 600 אלף עובדים כאלה, והם עלולים להיפלט משוק העבודה. מדינת ישראל לא עושה מספיק כדי לסייע להם ללמוד מקצועות חדשים, שיאפשרו להם להישאר בשוק זה גם כשהמקצועות הנוכחיים שלהם כבר לא יהיו רלוונטיים או לא יבוצעו בידי בני אנוש. המבקר מצא שהיא משקיעה בכך שליש (!) מממוצע ההשקעות בתחום ב-OECD. זה לא שאין להם פוטנציאל – חלק גדול מאותם עובדים בהחלט יכולים להשתלב בתעשיית ההיי-טק, אבל כדי שזה יקרה, צריך שיהיו להם מיומנויות בסיסיות שכאמור, לא מכשירים אותם אליהן.

הנתונים מתסכלים עוד יותר נוכח האבטלה שגרם משבר הקורונה. הפיטורים והחל"תים ההמוניים יכולים ואף אמורים היו להוות הזדמנות חד פעמית להסב רבים מהם למקצועות ההיי-טק ומנגד לצמצום המחסור בכוח אדם בענף.

במהלך השנה אמנם פורסמו תוכניות להסבת והכשרת עובדים למקצועות ההיי-טק, והממשלה אף הקצתה לכך כסף – ואף הבטיחה לעובדים שישתתפו בהן שכר התחלתי סביר בהחלט, גבוה מהממוצע במשק – אבל כמו בהרבה דברים אחרים, גם כאן התגלה פער אדיר בין התוכניות והרצון הטוב לבין הביצוע. שנאמר: רצון לחוד ומציאות לחוד.

העדר מנגנוני ותוכניות ההכשרה הוא אחת הסיבות לכך שמספר המובטלים עדיין גבוה (עומד על קרוב ל-600 אלף איש) ולכך שהממשלה ממשיכה לשלם להם דמי אבטלה, ותמשיך לעשות זאת לפחות עד חודש יוני הקרוב. במקום ליישם תוכניות שבסופן יוכלו העובדים לעבוד במקצוע שיספק אותו וייתן לו שכר נאה, הם נשארים בבית והמחסור הכרוני בכוח אדם בהיי-טק נשאר ואף גדל.

שוב: יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה

אחת הסיבות לכך שתוכניות ההכשרה לא יוצאות לפועל ולהמשך המצב העגום בתחום ההכשרות להיי-טק היא, כמה לא מפתיע, שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. וגם לא רוצה לדעת. בישראל, תחום ההכשרה הטכנולוגית מתחלק בין משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, שירות התעסוקה ומשרד הקליטה – ארבעה גופים שאין כל תיאום ביניהם, ולפעמים יש ביניהם אפילו עוינות.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

מדו"ח המבקר עולה שבין משרד החינוך למשרד העבודה והרווחה יש נתק מוחלט, ושני גופים אלה מתחרים על הקרדיט מי יכשיר את הצעירים למקצועות הטכנולוגיים. שלא לדבר על כפילות ופער עצום במשאבים. ומי משלמים את המחיר? כמובן, אלה שאמורים להשתתף בהכשרות הללו. ניסיונות שנעשו בעבר לאחד את העוסקים בחינוך טכנולוגי למשרד ממשלתי אחד ירדו מהפרק בגלל מאבקי כוחות של השרים. התוצאה הישירה היא המשך המחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק.

הקטר של המשק לא מסתדר לבד

כל הנתונים מראים שההיי-טק הוא זה שהציל את המשק מקריסה בעקבות הקורונה, צמצם את הגרעון שהיה יכול להיות, שמר על היקף היצוא ויוביל את הכלכלה בחזרה לצמיחה. אלא שמדובר בקטר שבימים אלה נוסע על רזרבות הדלק האחרונות שלו. הנורות האדומות מהבהבות, אבל איש לא רואה את ההבהוב הזה. בוודאי לא מי שצריכים לראות אותו. הדבר הביא את קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, לפרסם אזהרה בעקבות דו"ח המבקר ולתאר את המחסור בכוח אדם בהיי-טק כ-"אסון העומד בפתחנו".

בדיונים שנערכים בין כלכלנים ומקבלי החלטות שוררת התחושה שההיי-טק מסתדר בעצמו ולא צריך להיבהל מהאזהרות שלו. זה נכון חלקית: ראשי הענף כבר מסודרים מזמן, אבל ספק אם הם יעמדו לבד בחילוץ הכלכלה הישראלית מהמשבר. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, התבטא לא פעם באמרו שאם הממשלה לא תתעשת, חברות, על המפעלים ומרכזי הפיתוח שלהן, פשוט יעזבו את ישראל ויעברו למדינות אחרות.

השורה התחתונה: ביום שלישי הקרוב ילכו אזרחי ישראל לקלפיות. למרבה הצער, האתגרים הכלכליים והמשבר בענף ההיי-טק לא נמצאים במרכז סדר היום של מרבית המפלגות שרצות לכנסת. יש לקוות שאם וכאשר תקום ממשלה יציבה (או ממשלה בכלל), היא תשים את הנושאים הללו בראש סדר העדיפויות, לאחר שהשרים יבינו שאין לנו ברירה, כי אחרת ניפול לתהום. היא נמצאת ממש לפנינו.