אתגרים טכנולוגיים לממשלות, ומה ממשלת ישראל יכולה ללמוד מכך?

הכנסת ה-24, שמושבעת היום (ג') לתקופה בלתי ידועה, אמורה בימים הקרובים להתחיל לעבוד. בין היתר, יצטרכו המחוקקים לדון, להחליט ולאפשר למשרדי הממשלה, למנמ"רים והמנכ"לים להוציא לפועל תכניות בתחום הממשל הזמין, הטרנספורמציה הדיגיטלית, מכרז הענן המורכב, שנקלע לעין הסערה, ועוד.

האתגרים של הממשלה פה אינם שונים מאלו של ממשלות אחרות בעולם. זו הסיבה שחברת המחקר גרטנר פרסמה לפני כמה ימים רשימה של אתגרים שממשלות בעולם צריכות להתמודד איתם, ברמה הטכנולוגית והדיגיטלית.

הרשימה מבוססת על סקר מקיף שערכה החברה בקרב מנמ"רים ומקבלי החלטות בממשלות השונות. מהסקר עולה כי הקורונה מצד אחד העצימה תכניות של ממשל זמין שהיו קודם, אבל גם ייצרה אתגרים חדשים בתחומי אבטחה, עלויות ושירות טוב יותר לאזרחים.

סקר אתגרים טכנולוגיים לממשל. גרטנר

מודרניזיציה מואצת של מערכות לגאסי ממשלתיות

המגמה הראשונה שמסתמנת היא מודרניזיציה מואצת של מערכות לגאסי ממשלתיות. זהו אתגר שעומד לפתחן של ממשלות ושל ארגונים גדולים שיש להם מערכות מורשת ברמה של מיינפריימים ודומיהן. עורכי הסקר ציינו כי המגיפה האיצה את הצורך בהגברת הקצב להוריד את השאלטר ממערכות אלו, או לבצע תהליכי מודרניזציה, שלעיתים הם יקרים ומסובכים יותר. זאת מפני שהקורונה הוכיחה כי תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית שלא בוצעו לפני פרוץ הפנדמיה היו בין היתר בגלל המחסום של מערכות המורשת. עם זאת, גרטנר מעריכה שעד שנת 2025, למעלה מ-50% ממשרדי ממשלה יבצעו תהליכי מודרניזציה.

גם בישראל יש עדיין לא מעט משרדי ממשלה שלא סגרו את המערכות המרכזיות, בעיקר בגלל רגישות למידע. הציפייה היא, שכאשר מכרז הענן הציבורי, נימבוס, יצא לדרך, יישומים רבים שכרגע תלויים בביצועים של מערכות מורשת, יוכלו לעבור לענן. מה עוד שיש בעיה כלל עולמית של מחסור בכוח אדם שיודע לתפעל מערכות אלו.

מי אחראי על אבטחת משרדי ממשלה?

אתגר נוסף שעלה מהסקר של גרטנר הוא נושא האבטחה. בשנה שעברה וגם בשנה זו נרשמו לא מעט ניסיונות להתקפות סייבר על מגזרי ממשלה, אתרי ממשלה ומוסדות ציבור. הסיבות הן מגוונות, בחלק מהמדינות המטרה היתה כופר וכסף, ובמדינות אחרות, כגון ישראל, המניעים היו פוליטיים, על רקע סכסוכים אזוריים, ע"ע איראן.

גרטנר מעריכה שלמרות שהאחריות על ביטחון תשתיות הרשת של מדינה היא בידי הגופים הממונים על כך, עדיין מרבית המנמ"רים סבורים כי חלק מהאחריות נופלת עליהם, בהיותם אחראים על מידע ותפעול הרשתות שלהם.

בישראל, האחריות על הגנת הרשת הלאומית היא בידי מערך הסייבר הממשלתי, שב"כ וגופים אחרים, שהם מלווים אחראים על המנמ"רים במשרדי הממשלה, בעיקר ברמת הנחיה ופיקוח.

המעבר לשירותים דיגיטליים מאפיין את מרבית ממשלות העולם, וישראל נחשבת למתקדמת. הצפי של גרטנר הוא שבתוך שלוש שנים 95 אחוז מההשקעות החדשות ב-IT ממשלתי יהיו על בסיס שירות זמין, שאליו יוכלו לגשת כל האזרחים. בישראל זה האזור האישי, בפורטל הממשלה, תחום שהולך וגובר בשנים האחרונות, והקורונה סייעה להאצת התהליך.

התייעלות בניהול מסמכים וטיפול באזרח

ממשלות, על פי אותו סקר, יצטרכו להתייעל פנימית בדרך שהן מנהלות את הטיפול באזרחים, או במילים אחרות – צמצום הבירוקרטיה. כיום השיטה היא שניהול המידע והתקשורת עם האזרח עדיין נשענים על טכנולוגיות מדור קודם. מנמ"רי ממשלה מעריכים כי ניתן היום לחבר ולהחליף את מערכות ניהול המידע והשירות במוצרים מודולריים, שמותאמים לצרכי התקופה.

הסקר צופה שבתוך שנתיים ייערכו שינויים בצורות עבודה של משרדי הממשלה. בישראל, משרדי ממשלה ביצעו פרויקטי ניהול מידע וידע וניהול תהליכי קבלת החלטות עוד לפני הקורונה, ובמהלך השנה החולפת התאימו את המערכות לאופי השירות והקשר עם האזרחים, שהיה בעיקר מקוון ודיגיטלי.

הסקר של גרטנר נוגע גם בנקודה רגישה אצלנו – תעודות זהות דיגיטליות. על פי הסקר, במדינות רבות ממשלות בוחנות דרכים לאפשר לאזרחים להוכיח ולממש את זהותם בכל ערוץ דיגיטלי, כדי לקבל שירותי ממשלה. ההערכה היא שעד 2024 יהיה תקן לזיהוי דיגיטלי בינלאומי, מבוזר.

אף מילה בסקר על מאגר מרכזי של מידע על אזרחים, או על מאגר ביומטרי.

ישראל בתחום הזה מפגרת הרבה מאחור, בפרויקט תעודות זהות חמות החל בראשית שנות האלפיים – ועד היום לא הסתיים.

המנמ"רים שהשתתפו בסקר הציבו אתגרים גם לספקים העובדים עם הממשלה. הציפייה היא שתוך שנתיים ספקים יציעו פתרונות משולבים לטרנספורמציה דיגיטלית בשירות הממשלתי.

כל האתגרים האלו מתנקזים למגמה החשובה האחרונה שעולה מהסקר: לאפשר לאזרחים להיות מעורבים יותר בתהליכי קבלת החלטות על ידי שימוש ברכיבים דיגיטלים. אלו יאפשרו להם להתחבר לערוצי הממשלה השונים בצורה חלקה, ואולי גם להשתתף בבחירות ממוחשבות בישראל. בבחירות הרביעיות שהסתיימו לפני שבועיים, עדיין ספרו כל הלילה את הפתקים הידניים שהטילו 9 מיליון אזרחי מדינת הסטארט-אפ לקלפי, ולא נראה שזה ישתנה בבחירות חמישיות.

שורה תחתונה: הכנסת החדשה שמתחילה את דרכה היום צריכה לסייע ולקדם יוזמות חקיקה ותהליכים של ממשל זמין וטרנספורמציה דיגיטלית. בתחומים מסוימים אנחנו מובילים, ובאחרים חברי הכנסת מוזמנים ללמוד ולבצע.