מה צריך מנמ"ר לדעת רגע לפני שהארגון עובר לענן?

המעבר לענן בשוק הארגוני תפס תאוצה בתקופת הקורונה. ארגונים שעשו מהלכים והעבירו חלק מתשתיות ה-IT שלהם לענן לפני המגפה ובמהלכה צלחו אותה טוב יותר מאשר אחרים.

עוד לפני הקורונה, השאלה הייתה לא האם לעבור לענן, אלא מתי ואיך. המגפה נתנה לכך משנה תוקף. הנושא צובר תאוצה גם בישראל והופך לאחד הנושאים החמים ביותר, בין היתר בגלל מכרז נימבוס, שבעקבותיו אמורות תשתיות המחשוב של משרדי הממשלה לעבור לענן ציבורי ייעודי. המעבר לפלטפורמה פורצת דרך זו, כמו מעבר לכל פלטפורמת ענן, מחייבת את המנמ"רים, את מנהלי התשתיות וככלל – את הנהלות הארגונים – ללמוד את הנושא ולהיערך לכך, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הפנים ארגונית.

המצב דומה גם במקומות אחרים בעולם. דו"ח של חברת המחקר פלקסרה, שבדקה את סוגיית הענן בקרב מקבלי החלטות, מראה שרוב מוחץ של המנהלים מאמצים את הענן אימוץ רחב, והשימוש שהם מבצעים בענן הולך ומתרחב.

הסיבות לכך הן, כפי שכבר כתבנו באנשים ומחשבים לא אחת, השינויים שהקורונה הכריחה את הארגונים לעשות – ובמהירות רבה. דלויט מצאה שבעקבות הקורונה, שני שלישים מהמנכ"לים האיצו במנמ"רים שלהם לעבור לענן. הם ציינו במחקר שערכה החברה שהמנמ"ר היה גורם מרכזי וחשוב מאוד במעבר, והוא זה שאפשר את השינוי הדיגיטלי.

מה כדאי לעשות כשבוחרים לעבור לענן?

אתר CIO מנדב למנמ"רים כמה טיפים בבואם לבחור לעבור לענן. ראשית, מומלץ להם לערוך מיפוי של תשתיות המידע של הארגון ולוודא שהם מכירים אותן היטב. הדבר השני שהם צריכים להחליט עליו הוא כמות נתוני האחסון שהם יצטרכו. על פי התחזיות, עד 2025 מחצית מהנתונים בעולם יהיו בענן. באתר קוראים למנמ"רים להתאים את המציאות הארגונית שלהם למגמה זו.

נושא אחר, וקריטי, כמובן, הוא האבטחה. אמנם, נהוג לחשוב שרמת האבטחה בענן היא גבוהה במיוחד כשמוציאים אליו את הדטה סנטר הארגוני, אבל כדאי לזכור שיש רמות שונות של דטה סנטרים ואבטחת דטה סנטרים. אם המנמ"ר בוחר בשימוש בתשתיות האחסון, האחריות למערכות הנתונים שהם מעבירים החוצה היא עליהם, מה שאומר שהמעבר לענן לא משחרר את המנמ"ר (ואת מנהל האבטחה) מדאגות אבטחה. בהקשר זה, על המנמ"ר ומנהל האבטחה לדאוג לחוזה שיגדיר את חלוקת האחריות בין הארגון לספק הענן שלו. חשוב גם למפות את מקורות המידע שמוזרמים לפלטפורמת הענן, על בסיס העקרון שככל שיש יותר מקורות מידע, כך החשיפה לסיכונים גבוהה יותר.

המלצה נוספת היא לשים לב לפשטות המערכות: ככל שמערכות המידע יהיו פשוטות, מאורגנות ויעילות יותר, כך השימוש בענן יהיה קל יותר.

יש נושא נוסף, שלא קשור לטכנולוגיה אלא לאתגרי ניהול: הטמעת המערכות בקרב המשתמשים והדרכתם עליהן. מעבר לענן מחייב שינויים מסוימים בתהליכי עבודה וכאשר המנמ"ר מסתכל על המשימות שיש לו במסגרת ההיערכות למעבר לענן, עליו לשלב את משימת רתימת המשתמשים לסביבת העבודה החדשה. זה אומר שינוי בסדרי עבודה, התאמה לפלטפורמה חדשה ואתגרי אבטחה והגנה על המידע.

לסיכום הנושא, אפשר לציין שהמעבר לענן בארגונים הוא תהליך מורכב, וכדי לבצע אותו על הצד הטוב ביותר, או לבצע אותו בכלל, הארגון חייב לעשות שיעורי בית פנימיים, בהובלת המנמ"ר והצוות הטכנולוגי שלו. אבל חייבים להפנים שיש לא מעט תהליכים בהגירה לסביבות ענן שדורשים ידע ומומחיות טכנולוגיות שנמצאות אצל חברות שמתמחות בכך, ויש כאלה לא מעט בשוק הישראלי. בתפיסה הפנים ארגונית, צריך להבין שהענן הוא משהו חדש, שכמו בכל דבר אחר, רצוי שכלל מנהלי ועובדי הארגון מכל המחלקות יגיעו אליו מוכנים. בתי הקברות של ה-IT מלאים בניסיונות לעלות על עגלת הענן תוך כדי חיפושי קיצורי דרך, שבמקום לייעל את התהליך קוברים אותו..