מייסד RSA: "חלקים בקריפטו מתנהגים כבועת שוק הצבעונים בהולנד"

במאה ה-17 חלה גאות במסחר בפקעות צבעונים, שהגיע בראשונה להולנד, ומחירם עלה באופן לא-פרופורציונלי לערכם האמיתי. בשיא שיגעון הצבעונים, בפברואר 1637, מחירם של פריטים מסוימים היה יותר מפי 10 מההכנסה השנתית של בעל מלאכה מיומן. הבועה הכלכלית גברה עקב מסחר ממניעים ספקולטיביים, ובסוף חורף 1637 היא התפוצצה – ומחירי פקעות הצבעוני ירדו באופן חד. שיגעון הצבעונים נחשב לבועה הספקולטיבית-הכלכלית הראשונה, וממנה נובע הביטוי של אנשי שוק ההון "שיגעון הצבעונים" (Tulipmania) כדוגמה לבועה כלכלית.

פרופ' רונלד ריבסט, מומחה הצפנה וממייסדי שיטת המפתח הציבורי RSA, הסתייע בדוגמת הצבעונים כדי להצביע על חוסר האמיתות של המטבעות הקריפטוגרפיים והספקנות שלו מהם, ואמר, כי "חלקים מהקריפטו – ה-NFT (Non-Fungible Token, אסימון חסר תחליף), שהוא סוג של אחסון דיגיטלי מוצפן, מבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין – דומים לבועת שוק הצבעונים ההולנדית, אבל בעוד צבעונים הם מוחשיים, ה-NFT אינו כזה".

ריבסט, שעל שמו ה-"R", יחד עם לאונרד אדלמן ועדי שמיר, בשם RSA, השתתף בפאנל הקריפטוגרפים בכנס RSA הווירטואלי שנערך בשבוע שעבר. את הפאנל הנחה זולפיקאר רמזאן, מנהל הדיגיטל הראשי של RSA. מול ריבסט, פרופסור למדעי המחשב והקריפטוגרפיה ב-MIT, ניצב עדי שמיר, פרופסור למתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, המייצג בדיונים ביניהם בדרך כלל את תפקיד הספקן הראשי. אולם במקרה זה, שמיר, שהשתתף אף הוא בפאנל, אמר, כי יש לו נקודת מבט חיובית על מגמת ה-NFT: "כולנו צריכים להסתכל על זה כמו על משחק של מונופול", אמר פרופ' שמיר, "שבו קבוצה של אנשים מחליטה לאחד כוחות ולשחק את המשחק. ובמשחק הזה יש אנשים שטוענים שהם הבעלים של הבית הלבן. בעולם האמיתי זה לא נותן להם את הזכות לפנות את דונלד טראמפ או את ג'ו ביידן. אבל הם יכולים לשחק את המשחק כאילו הם הבעלים של הבית הלבן".

פרופ' עדי שמיר, פרופסור למתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע. צילום: רמי חכם

שמיר הודיע בכנס כי בכוונת שלושת מייסדי מפתח RSA לפרסם פרטים טכנולוגיים על מערכת ההצפנה – באמצעות הפקת NFT ממנה – ולתרום את ההכנסות שיניבו לצדקה.

בהתייחסו למחשוב הקוונטי, אמר פרופ' שמיר, כי "בכל הנוגע להתקדמות המחשוב הקוונטי, היא נדמית לריקוד של שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה". ריבסט אמר כי הוא "נדהם מכמות ההשקעה של חברות סטארט-אפ העוסקות בטכנולוגיה שטרם קיימת ואולי לא תצא לפועל. שתי השאלות העיקריות הן: האם אתה יכול לבנות מחשב קוונטי בקנה מידה שיימשך זמן רב מספיק כדי לבצע חישוב שימושי? האם יש יישומים שימושיים לטכנולוגיה זו – אם בכלל היה ניתן לבנות אותה? ואני חושב שהתשובות – עד כה – אינן ברורות".