פוטין וקים, מאחוריכם: הביון האמריקני רוצה להבין משטרים רודניים עם AI

סוכנות הביון הממשלתית שהביאה לעולם את האינטרנט לפני יובל (וגם את ה-GPS), מעוניינת כעת להבין כיצד פועלים משטרים רודניים, ולעשות זאת עם בינה מלאכותית.

DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects) – בעלת השם ה"קליט": הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים שבמשרד ההגנה – אחראית על פיתוחים טכנולוגיים רבים לשימושים צבאיים ולשימושים אזרחיים. הסוכנות, המכונה "המשוגעת", השיקה יוזמה, אחת מני רבות שלה: היא מחפשת מידע על דרכים להבנת האופן שבו פועלים משטרים טוטליטריים בהיבט השליטה על המידע במדינה.

עבור משטרים סמכותניים, שמירת השליטה על ה מידע הייתה תמיד אבן יסוד בפעילותן. אלא שהופעתן של הטכנולוגיות הדיגיטליות המתקדמות מספקת למדינות דוגמת סין – הידועה לשמצה במעקב אחר אזרחיה – כלים חדשים לצנזורה. ואת זה סוכנות הביון רוצה להבין, על מנת לפתח כלי נגד.

הסוכנות הוציאה בסוף השבוע "קול קורא" ובו הצעות למחקרים מבוססי טכנולוגיה, עם יוזמה בשם "התוכנית למדידת סביבת בקרת המידע", MICE. DARPA  רוצה לפתח טכנולוגיית בינה מלאכותית כדי "למדוד כיצד משטרים סמכותניים פועלים באופן דיגיטלי לדחיקת ולהדרת אוכלוסיות המדינה שלהם מהאינטרנט, בהיקף נרחב, תוך שהן עושות זאת באמצעות צנזורה, 'חניקת' רוחב הפס, או חסימה. כך, ניתן יהיה להבין טוב יותר את שינוע המידע במדינות הרודניות".

נכון לעכשיו, על פי DARPA , טכניקות מדידת הצנזורה אינן מספיקות, כיוון שהן אינן מקיפות, מתמשכות וניתנות לייצוג. ביוזמה החדשה, המשתתפים במחקר יבנו אבות טיפוס מבוססי קוד פתוח של מכונות, ש'יביטו' על ליקויים אלה. יכולת כזו תאפשר למשרד ההגנה האמריקני לחזק את המאמצים להילחם בדיכוי במרחב הסייבר ולחזק את חופש האינטרנט, לפי המסמך. סכום הפרסים לזוכים ביוזמה עומד על מיליון דולרים.

באוגוסט האחרון הסוכנות הודיעה שהיא מעוניינת להצפין רכיבי אינטרנט של הדברים. זאת, לטובת חיפוש דרכים לאבטח מיליארדים של מכשירים המחוברים לאינטרנט כנגד כלים עתידיים שוברי קוד.

ביוני 2020 היא פיתחה דור חדש של טכנולוגיה, שיביא לכך שמכונות הצבעה, בסיסי נתונים רפואיים ומערכות דיגיטליות קריטיות אחרות – יהיו בטוחות בהרבה מפני האקרים. הטכנולוגיה החדשה הביאה לכך שהשיטות האופייניות שהאקרים משתמשים בהן כדי לשבש ולפגוע בתוכנה שמופעלת עליהן – הופכות בלתי אפשריות.

באוקטובר 2019 ביקשה הסוכנות להגדיל באופן דרסטי את מהירות הרשת כדי לטפל בצווארי בקבוק ובנקודות חסימה לטובת יישומים עתירי מחשוב.

באפריל 2019 פצחה DARPA במיזם חדש, שמטרתו לפתח פלטפורמת תקשורת חדשה ומאובטחת מאוד. היוזמה לתקשורת חסינה ואנונימית לכל אחד, בדומה לווטסאפ (WhatsApp) נועדה לענות לאתגר הגידול העצום של רשתות ארגוניות מבוזרות, המתרחבות יותר ויותר בענן, אשר עולה על היכולת של כלי האבטחה המסחריים והעדכניים ביותר הדרושים לזיהוי האיומים בסייבר.

סוכנות שהולכת נגד הזרם

DARPA ידועה בדעות העצמאיות והלא קונפורמיות של אנשיה, ובכך שהעובדים שלה אוהבים לעשות דברים "מחוץ לקופסה".

כך, למשל, במסגרת אחד הפרויקטים החשובים שלה – פרויקט "ולה", שהחל ב-1963, ציידו אנשי הסוכנות לוויינים באמצעי גילוי קרינה אטומית, במטרה לעלות על ניסויים בנשק גרעיני, כולל ניסויים תת-ימיים.

פרויקטים נוספים שפותחו תחתיה היו מימון מחקר, שבמסגרתו נוצר עכבר המחשב הראשון; מחקרי בינה מלאכותית ומציאות מדומה; רובוטיקה; שותפות בפיתוח ה-GPS לדורותיו; פיתוח תאי דלק קלים לשימוש במכשירים שנישאים על גב חיילים; פיתוח כלי רכב לא מאויש לשדה הקרב ופרויקטים נוספים רבים.

תקציב הסוכנות הוא גדול, אבל ההיתכנות של הפרויקטים שלה נמוכה ביותר, ויש האומדים אותה בפחות מ-10%. ממילא, רוב התוכניות שמבצעת הסוכנות חסויות ומכוונות לצאת נגד המגמות העיקריות המדוברות בשדות הטכנולוגיים השונים.

בשנות ה-60' של המאה הקודמת, מימנה הסוכנות את ARPANET (ר"ת Advanced Research Projects Agency Network) – בתרגום חופשי: רשת הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים. זו הייתה רשת מיתוג המנות הראשונה בעולם, וממנה התפתחה רשת האינטרנט. הרשת נועדה לשימוש לפרויקטים באוניברסיטאות ובמעבדות מחקר בארצות הברית, והחלה לפעול באוקטובר 1969.