יורו 2020: כשמיקרוסופט פגשה את דל

חשבתם שהאירוע המרכזי של אתמול (א') היה השבעת הממשלה החדשה וההחלפה של בנימין נתניהו, אחרי 12 שנים, בנפתלי בנט? לחובבי הכדורגל, שרבים מהם חובבים גם פוליטיקה (עד כמה שאפשר לחבב פוליטיקה בישראל), האירוע המרכזי של אתמול היה השואו שנראה על המגרש במשחק בין נבחרות הולנד, שהדבקתי לה את מיקרוסופט, ואוקראינה, שהחברה הכי מתאימה לה היא דל. השואו הזה, ולא ה-"שואו" שסיפקו לנו הח"כים במליאה, שעדיף היה לוותר עליו.

עוד אגיע למשחק שבין הולנד-מיקרוסופט לאוקראינה-דל, אבל קודם לכן, צריך להודות על כך שעד כה לא היה ביורו הנוכחי משחק כלשהו שהסתיים ב-0-0. בכל משחק הייתה הכרעה – בניגוד למה שקרה בשנתיים האחרונות בפוליטיקה שלנו, עד אתמול.

במשחק הראשון התייצבו נבחרות אנגליה-יבמ וקרואטיה-גוגל. נבחרת אנגליה מכונה "האמא של הכדורגל" וכמו יבמ בתחום המחשוב, היא מדור המייסדים של המשחק. האנגלים-יבמים מגיעים עם הרבה מסורת אבל גם פוטנציאל, ותמיד יש מהם ציפייה להצליח, לרגש ולהפתיע. במקה של הנבחרת מהאי הבריטי, לא תמיד היא עונה עליה.

בשנים האחרונות, הליגה האנגלית, עם הכסף הגדול, חוזרת לכבוש את הכדורגל האירופי, אבל ברמת הנבחרת, כבר המון שנים שהיא לא קטפה תואר נכסף כלשהו. הפעם האחרונה שזה קרה במונדיאל הייתה ב-1966, עם הגמר המרתק (והשנוי במחלוקת) שנערך בינה לבין גרמניה המערבית – למי שעוד זוכר שגרמניה הייתה פעם מחולקת. הפעם האחרונה שבה נבחרת אנגליה-יבמ זכתה ביורו הייתה קרובה יותר – ב-1996 – אבל עדיין רחוקה מאוד מימינו.

בחזרה להווה: יבמ, כמו אנגליה (וכל בריטניה), עשתה באחרונה ברקזיט והיא נפרדת בימים אלה מעולמות השירותים והפרויקטים, שהופכים להיות חברה נפרדת, כאשר החברה האם מתכננת להתמקד בטכנולוגיה ובמוצרים שהיא מציעה – כולל הפתרון של רד-האט, שאותה היא קנתה.

מול אנגליה-יבמ שיחקה, כאמור, קרואטיה-גוגל, שמי שלא זוכר מוזמן לחפש בגוגל ולראות שמדובר בסגנית אלופת העולם. זאת קבוצה מלהיבה שפרצה לחיינו לפני כמה שנים עם הרבה מאוד טאלנטים, ובעיקר עם לוקה מודריץ', שכמו ווייז, ששייכת לגוגל, יודע תמיד לנווט את כל השחקנים למקומות שצריך על מנת להבקיע.

לוקה מודריץ' בפעולה. צילום ארכיון: BigStock

המשחק נפתח בסערה ובקורה, אבל בסופו של דבר, כמו ברוב המשחקים עד כה, הוא כלל מעט מצבי ניסיונות הבקעה לשער (כולל נגיחה אחת של הארי קיין לקורה… מפחיד), ושער של ראחים סטרלינג, שהוכיח שהנבחרת היא משהו אחר: בעוד שבמנצ'סטר סיטי הוא הציג עונה בינונית, במשחק הזה הוא שיחק טוב. התוצאה לאחר 90 הדקות: 1-0 לאנגלים-יבמים.

קרואטיה-גוגל תהייה חייבת להמציא את עצמה מחדש או לרכוש יכולות חדשות אם היא תרצה להתקדם לשלב הבא, בעוד שליבמ -אנגליה אני צופה דרך ארוכה עד לשלבים הסופיים – ואולי, מי יודע, זכייה ראשונה ביורו אחרי 25 שנה.

הרבה שערים – וענן

ועכשיו למשחק בין הולנד-מיקרוסופט לאוקראינה-דל, שהיה המשחק הכי טוב ביורו עד כה, עם הרבה שערים.

נבחרת הולנד חוזרת למרכז הבמה, בדיוק כמו שמיקרוסופט חזרה למרכז הבמה עם שירותי הענן שלה. הנבחרת האוקראינית מייצגת מדינה גדולה, כמו שטחי האחסון הגדולים של דל, וחוזק גדול מאוד במרכז המגרש, כמו השרתים החזקים של החברה.

במחצית הראשונה לא הובקעו שערים והיה נדמה שהשותפות של דל ומיקרוסופט ממשיכה גם על המגרש, עם הסכמה על משחק ללא הכרעה. אלא שאז הגיעה המחצית השנייה והקצב עלה, כאשר הולנד הגיעה למסגרת עם שבעה ניסיונות הבקעה ואוקראינה הגיבה עם חמישה ניסיונות משלה. וכאשר הקצב עולה – מגיעים השערים. המשחק הסתיים ב-3-2 מרהיב לטובת המיקרוסופטים מארץ השפלה.

זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור. צילום: ניב קנטור

הניצחון של ההולנדים מזכיר לי את אסטרטגיית הענן המצליחה של Azure מבית מיקרוסופט, וכמו שהיא מוכיחה שאפשר למנף את הענן לטובת הארגון, כך הנבחרת של פרנק דה-בור הוכיחה אמש שהיא ממנפת את הכישרונות הרבים שיש בה לטובת שערים.

מהצד השני, נבחרת הולנד-מיקרוסופט חטפה מהר מדי את שני השערים שהובילו לשוויון והגם שהיא בסופו של דבר התגברה עליו, עליה לשקול איך היא מחזקת את ההגנה שלה, כמו חיזוק ההגנה על הענן הארגוני. כי כמו נבחרת כדורגל, כשארגון "עולה להתקפה" ולמובילות בעזרת הענן, הוא צריך לזכור שהוא צריך גם להגן – בעזרת פתרונות אבטחת המידע של מיקרוסופט או של חברה אחרת. שהרי בלי הגנה חזקה אי אפשר להגיע עד הסוף, וזאת השאיפה של נבחרת הולנד.

היוצרת של Jira מול חד קרן ישראלי חדש

המשחק השלישי הפגיש את אוסטריה-אטלסיאן – היוצרת של ה-Jira, שמנהל את תהליכי הפיתוח של ארגוני IT וחברות היי-טק – עם צפון מקדוניה-סניק, שמייצרת מוצר ליצירת (כמה אותיות צ') קוד מאובטחת בתהליכי הפיתוח. סניק הוא סטארט-אפ ישראלי ואחד מחדי הקרן החדשים, כמו שצפון מקדוניה אימצה לעצמה, בלית ברירה (בגלל יוון), את השם החדש שלה ממש בשנים האחרונות.

אטלסיאן, כמו נבחרת אוסטריה, מציעה פתרון לניהול תהליכים שיטתי, תוך מינוף הטאלנטים שלה בצורה מקסימלית על ידי ניהול זרימת התהליכים, התיעוד שלהם ועבודה עם אפליקציות ותוספים שמאפשרים לקבוצה די בלי הרבה כוכבים לכבוש שלושה שערים. מהצד השני, כמו הפתרון של סניק, צפון מקדוניה הוכיחה שבכל קוד ניתן למצוא פרצה וכבשה שער שיווין 10 דקות לאחר השער הראשון של אוסטריה-אטלסיאן. אלא שבסופו של דבר השיטתיות והכישרון מנצחים, ואוסטריה-אטלסיאן מצאה את הפרצות בקוד של הנבחרת היריבה וכבשה צמד מהיר לקראת הסיום סני

לסיכום היום, הולנד-מיקרוסופט תעלה מהבית הזה – בזה אני כמעט בטוח – והקרב על הכרטיס השני לשלב הבא יהיה בין אוסטריה-אטלסיאן לאוקראינה-דל. אני מעריך שהנבחרת של ארץ האלפים היא זו שתנצח בו.

הכותב הוא מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור.