"הדרך לעיר חכמה עוברת בשיתופי פעולה מגוונים"

"האקו-סיסטם המתפתח של ערים חכמות בישראל חסר את שיתוף הפעולה, הכה נחוץ, בין מרכיביו השונים. זה מה שמונע הגעה להישגים משמעותיים", כך אמר פרופ' איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות.

פרופ' יניב, המשמש גם כיו"ר מחב"א, מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי, דיבר בכנס ערים חכמות שהתקיים היום (ב'). את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"ישנן גישות שונות לפיתוח ערים חכמות, והן נבדלות ביניהן במידת הרדיקליות שלהן", אמר פרופ' יניב. "הגישות הממוקדות בהחדרת טכנולוגיה חדשנית – או אלו הבאות לפתור בעיות נקודתיות בניהול העיר, הן גישות הדרגתיות. לעומתן, הגישה הרואה את החדשנות האורבנית כתוצאה של אינטראקציה בין השלטון המקומי, התעשיה והאקדמיה – ויותר מכך, הגישה המציבה כחזון את החדשנות העירונית – הינן גישות רדיקליות". לדבריו, "גישות אלו מבוססות על שיתוף פעולה הדוק בין בעלי העניין השונים בעיר החכמה, ובמיוחד התושבים, שהם הנהנים העיקריים מפיתוחה של העיר החכמה".

דורשת שיתופי פעולה. עיר חכמה. אילוסטרציה: BigStock

"ביוזמת משרד הכלכלה, משרד הפנים ומטה ישראל דיגיטלית", אמר פרופ' יניב, "ניהול קהילת ערים חכמות בישראל הופקד בידי מרכז בר אילן לערים חכמות ומרכז השלטון המקומי. במסגרת זו תתקיים פעילות קהילתית, במטרה ליצור רשת קשרים בין בעלי העניין השונים בישראל ובין גופים רלוונטיים בעולם. הפעילות תתמקד בכל שנה, בכמה נושאים עיקריים, והיא תחל בשבועות הקרובים. האקו-סיסטם – קיים, כעת נדרש להכניס פנימה אינטראקציה משמעותית. המטרה היא להביא את הערים החכמות למקום טוב יותר. יש לשתף יותר את הציבור, זו המטרה, וזה לא קורה לצערנו בישראל".