תנו לי לנפץ לכם שלושה מיתוסים על בינה מלאכותית

לבינה המלאכותית, בדיוק כמו לכל דבר במציאות שלנו, יש מחזור חיים משלה. העולם דיבר עליה בפעם הראשונה עוד ב-1956, ואז הנושא נשאר בצל כמה עשורים = עד שהוא עלה שוב לכותרות בשנים האחרונות. בעולם המודרני, רשתות נוירוניות עוברות התפתחות מהירה, ולכן חוזקתן הולכת ומתקרבת יותר ויותר לכך שהן יהיו דומות ליכולות האנושיות.

על אף שעולם הבינה המלאכותית עדיין צעיר מאוד, הוא כבר הצליח להראות את הפוטנציאל העצום שלו ואת האפשרויות הכמעט בלתי מוגבלויות שהוא מציע. אלא שיש לא מעט מיתוסים על ה-AI, וכדוקטורנט שחוקר בינה מלאכותית ונמצא בתעשייה כבר יותר מעשור במגוון תפקידים ניהוליים, אני רוצה לנסות לנפץ שלושה מהם:

רגולציה על תהליכי פיתוח אלגוריתמים לא הורגת יצירתיות, ואף חוסכת כסף לחברות
מאז 1982 עוסקת קהילת פיתוח התוכנה באספקת מערכות בעלות איכות גבוהה. חברות טוענות לעתים קרובות כי רגולציה מחמירה (לדוגמה, תקנות הפרטיות של האיחוד האירופי – ה-GDPR) מציבה אותן בחסרון ביחס לחברות במדינות עם רגולציה רופפת יותר, ומצביעה על פשרות אפשריות בין עמידה בה לקידום התחרותיות. עם זאת, אחרים טוענים שייתכן שיהיה צורך ברגולציה מחמירה יותר כדי להחזיר את האמון בכלכלה הדיגיטלית. אחד מתומכי הגולציה הממשלתית על עולם ה-AI הוא לא אחר מאשר אילון מאסק. מעבר לרמה התיאורטית, שאלה זו חשובה לחברות ולמחוקקים, לאור ההשפעות האפשריות על התחרות.

הרעיון המקורי של רגולציות שונות בתחום הבינה המלאכותית היה לקדם את זכויותיהם של הצרכנים – יוזמה מבורכת. מטרת הרגולציות הינה, בין היתר, לעשות סדר ולנסות לקבוע סטנדרט פיתוח שיחסוך עלויות והתלבטויות כשהתמונה לא ברורה. מחקרים שונים מראים שלרגולציה לא הייתה השפעה חיובית או שלילית אחת ויחידה כוללת. למעשה, מדובר במגוון של השפעות סותרות באופן חלקי, המונעות על ידי האופן שבו התניות ועקרונות ספציפיים בתקנה זו או אחרת התקשרו עם המאפיינים המבניים של מודלים עסקיים מסוימים. כתוצאה מכך, נוצר שיח מעניין, שממנו ניתן להגיע לתובנות על איך ניתן לנצל את ה-"מגבלות" הרגולטוריות האלה לתכנון מערכת מוצלחת יותר.

אוטופיה דיגיטלית – האם הבינה המלאכותית מובילה אותנו לאבדון או לשגשוג?
שני המודלים לאוטופיה של אפלטון ומורוס הם תיאורים אידיליים, חלומות בהקיץ של יוצריהם. המושג אוטופיה (מילולית – שומקום) הוטבע על ידי מורוס, אך כיום הוא מיושם לכל מערכת או מצב בלתי אפשריים, אם כי רצויים. מגפת הקורונה האיצה עוד יותר את המעבר לדיגיטליזציה.

מה שבטוח, הבינה המלאכותית היא עולם מרתק. אילוסטרציה: BigStock צילום: BigStock

עם כל הכאב, המגפה הייתה אחד ממניעי השינוי הדיגיטלי הגדולים ביותר עד כה. לפני הופעתה, צריכת הדיגיטל הייתה גבוהה יותר בעיקר בכלכלות מתקדמות – ויותר מכך, בחברות רב לאומיות. בעתיד הקרוב, ונראה שגם מעבר לכך, נמשיך להיות עדים לאימוץ גדול יותר של מוצרים מבוססי בינה מלאכותית בחיי היומיום שלנו, כאלה שיעזרו לנו להשיג מצב של "אוטופיה דיגיטלית". משמעות הדבר היא תלות גבוהה יותר במכונות ובטכנולוגיה, אך זה יתווה אותנו למצב של קיום הרמוני בין בני אדם, טכנולוגיה וסביבה.

מה יקרה כשהיוצרים יתהפכו? השאלה היא לא האם, אלא מתי ומה מכונות יתחילו ללמד אותנו.
בעוד שלימוד מכונה מתמקד ביצירת אלגוריתמים חדשים ובשיפור הדיוק של ה-"לומדים", משמעות הוראת המכונה מתמקדת ביעילותם של ה-"מורים". הוראת מכונה כדיסציפלינה היא שינוי פרדיגמה שעוקב אחר הרחבת עקרונות הנדסת תוכנה ושפות תכנות. כיום שמים דגש רב על המורה ועל האינטראקציה שלו עם נתונים, כמו גם על מרכיבים מכריעים כגון טכניקות ועקרונות עיצוב של אינטראקציה והדמיה.

הוראת מכונות היא השליטה בלימוד מכונה. האלגוריתם של לימוד המכונה מגדיר מערכת דינמית, שבה המערכת (כלומר, המודל) מונעת על ידי נתוני אימון. הוראה במכונה מעצבת את נתוני האימון האופטימליים להנעת אלגוריתם הלמידה למודל יעד. לדוגמה, ביישומי חינוך, המערכת הדינמית היא סטודנטית אנושית. המורה מייעל את השיעור (כלומר, את נתוני ההדרכה) כדי לעזור לתלמיד ללמוד מודל יעד (כלומר, להשיג יעד חינוכי). אם אנחנו מוכנים לתכנן מודל למידה קוגניטיבי של התלמיד, נוכל להשתמש בהוראת מכונה כדי להנדס את נתוני האימון האופטימליים. כשמסתכלים על הרעיון כקונספט, ברור שלא ייקח הרבה זמן עד שנגיע לשם.

על פי ספרו של תום פרידמן, העולם שטוח, טכנולוגיה היא הכוח שמספק לנו את האמצעים להגיע לכולם ולהשפיע על כולם, מכל מקום ובכל מקום. בתור מי שמאמין מילדות שהטכנולוגיה תשנה את העולם, אני נוטה להסכים. אנחנו ללא ספק חיים בתקופה מאתגרת ומרגשת בכל מה שקשור לבינה מלאכותית – העולם מתקדם בקצב מהיר ואנחנו מוצאים את עצמנו חווים דברים חדשים כל הזמן. בעיני רוחי, אני מדמיין עולם שבו הטכנולוגיה מנטרת את הסביבה ברציפות כדי לשמור על אוכלוסייה בטוחה ובריאה יותר, ושבו היא מעניקה יכולת למדעני נתונים ולחברות טכנולוגיה לפעול באופן מדויק יותר. לכן, בעיניי, אם נתכנן בהתאם, הבינה המלאכותית תהפוך לכוח שמניע רק טוב ותאפשר למוח האנושי מרחב יצירתיות בעל ממדים חדשים.

הכותב הוא מנהל מוצר ו-Chief of Staff בקבוצת הבינה המלאכותית של אינטואיט ישראל.