בעלי מניות טסלה תובעים את מאסק: רכישת סולאר-סיטי – "עסקה גרועה"

אילון מאסק יתייצב היום (ב') בבית המשפט העסקי המרכזי של דלאוור, ה-Delaware Court of Chancery, כדי לנסות להגן על עצמו בתביעה שהגישה נגדו קבוצת בעלי מניות של החברה שייסד ושהוא מנכ"לה, טסלה.

שבעה המשקיעים של ענקית הרכבים החשמליים שהגישו את העתירה טוענים כי מאסק גרם לטסלה לרכוש את סולאר-סיטי (SolarCity) – חברה המייצרת לוחות סולאריים, אותה ייסדו לינדון רייב ופיטר רייב, בני דודו של מאסק, אשר היה שותף בהקמתה, וכן שכיהן כיו"ר הדירקטוריון שלה – כדי להציל אותה מפשיטת רגל.

להחזיר את הכסף

התובעים טוענים כי הרכישה של סולאר-סיטי לא הייתה אלא חילוץ של חברה בעייתית מאחר שזו הוקמה על ידי בני משפחתו של מאסק ובשיתופו. כמו כן מאשימה התביעה גם את דירקטוריון טסלה ב"ממשל תאגידי חלש", במובן של התכופפות בפני מאסק ובחירה להשקיע ביודעין ב"עסקה גרועה" תחת הנהגתו הדומיננטית.

המשקיעים התובעים קוראים למאסק ולחברים אחרים בדירקטוריון טסלה לתקן את "ההפרות של חובת הנאמנות ובזבוז נכסי התאגיד". הם גם מאשימים את הנתבע במה שמכונה "העשרה בלתי צודקת". בחוקי הון, העשרה בלתי צודקת מתרחשת כאשר אדם אחד מתעשר על חשבון אחר בנסיבות שהחוק רואה כלא צודקות. כאשר נמצא כי אדם "הועשר" שלא בצדק, החוק מטיל חובה על ה"מועשר" לפצות את הנפגעים.

כשסולאר-סיטי נרכשה על ידי טסלה בשנת 2016 היה לכאורה רציונל בקנייתה משום שהחברה, כאמור, עוסקת בלוחות סולאריים הלוכדים את קרני השמש ומייצרים בעזרתם חשמל, שמכוניות טסלה זקוקות לו לצורך הנעתן. באותה תקופה היה מאסק, כאמור, יו"ר מועצת המנהלים של היצרנית שעוסקת בלכידת אנרגיית השמש, וכן הוא היה בעל המניות הגדול ביותר בחברה וממייסדיה, כך על פי התביעה. מאסק גם החזיק במעט יותר מ-22% ממניות סולאר-סיטי כשטסלה שילמה כ-2.5 מיליארד דולר כדי לאמץ אותה אל חיקה. כעת בעלי המניות רוצים שמאסק יחזיר את העלות לטסלה.

מוצרי סולאר-סיטי המוצעים על ידי טסלה כיום. צילום מסך מאתר החברה

עסקה שהונעה מאינטרסים, גם משפחתיים

בזמנו מאסק לחץ על טסלה לרכוש את סולאר-סיטי, בטענה שמדובר בעסקת טרנספורמציה שתוכל לספק ליצרנית כלי הרכב שליטה בתעשייה הסולארית. לדבריו אז, הרכישה תעניק לטסלה פאנלים סולאריים זולים, להם נדרשת הטכנולוגיה של רכביה, בתמורה להשקעה קטנה יחסית.

כיום מציעה סולאר-סיטי גם שירותי אחסון אנרגיה, בנוסף לפאנלים הסולאריים לבתים פרטיים ולבתי עסק, המיוצרים באמצעות הטכנולוגיה של טסלה, אולם לפי התובעים, רק מעט מההבטחות של מאסק אודות הפוטנציאל הגלום ברכישה התממשו עד כה, אם בכלל.

בתביעה נטען כי עוד לפני שמוזגה לטסלה, סולאר-סיטי "לא הצליחה להשיג רווח באופן עקבי, החזיקה בחוב מצטבר, ובמקביל 'שרפה מזומנים' בשיעור שאינו בר קיימא". התובעים גורסים כי הרכישה בוצעה פשוט כי הועילה למאסק, לבני משפחתו ולגורמים אחרים בטסלה, ושנעשתה "על חשבון טסלה ומיעוט מחזיקי ניירות ערך שלה".

מאסק יחקר בשבועה, ועתיד לנסות להגן על העסקה ולטעון שהיא הייתה דווקא רכישה מוצדקת.

חברי הדירקטוריון, ובראשם היו"רית, רובין דנהולם, הגיעו בשנה שעברה לעסקה במסגרתה שילמו 60 מיליון דולר לתובעים, אשר סיימה התביעה נגדם. על פי התנאים שסוכמו במשא ומתן, הם לא היו חייבים להודות כי ביצעו מעשה עוול כלשהו.

מאסק, לעומת זאת, בחר להגן על ההחלטה לרכוש את סולאר-סיטי, ונותר הנתבע היחיד במקרה, תוך ידיעה שפסק דין לרעתו עלול לעלות לו כ-2.5 מיליארד דולר. מדובר באחת התביעות הגדולות ביותר שהוגשו אי פעם נגד בכיר בודד, אולם כדאי לזכור כי הונו של מאסק – האדם השני בעושרו בעולם כיום – לא אמור להיפגע יותר מדי אם, חלילה, ימצא אשם. מבחינת פגיעה בשמו הטוב של מאסק – ובכן, מדובר בלאו הכי בדמות שנויה במחלוקת, שמשגשגת ומצליחה מאוד בעולם ההיי-טק אף על פי כן.