נשים ומחשבים: נועה שמחי, סופרסמארט

שם ותפקיד:  נועה שמחי, מדענית נתונים בסופרסמארט (Supersmart).

ותק בתפקיד: שנה.

השכלה ושירות צבאי: דוקטורט במדעי המוח ופסיכולוגיה, תואר שני במדעי המוח, תואר ראשון בביולוגיה ופילוסופיה ושירות צבאי בתפקיד טכנו-מודיעיני.

משפחה: נשואה + כלב :-)

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

הגעתי לתחום הטכנולוגיה במסלול קצת לא שגרתי. אחרי שירות צבאי בתפקיד טכנולוגי, למדתי שלושה תארים רצופים באוניברסיטת תל אביב, בהם התמקדתי במדעי המוח ופסיכולוגיה. במהלך התואר השני והדוקטורט התעסקתי הרבה עם נתונים מאוד מגוונים ותכננתי וביצעתי ניסויים רבים בתחום, שהובילו לחמישה פרסומים. מאוד נהניתי מהמחקר באקדמיה, אבל עם הזמן הבנתי שאם אמשיך במסלול האקדמי ההתעסקות המעשית שלי עם הנתונים והתוצאות תפחת, ואלה היו דברים שמאוד אהבתי במחקר. במקביל, נחשפתי לתחום של מדעי הנתונים בתעשייה, להתפתחות המאוד מהירה שנעשית בו ולמגוון הגדול של התפקידים הקיימים, והחלטתי לעשות הסבה. לשם כך עשיתי מגוון של קורסים מקצועיים בנושא, כולל את תוכנית ההכשרה האינטנסיבית Y-Data של חברת יאנדקס, הנמשכת עשרה חודשים. בעזרת הכשרות אלו למדתי להכיר את העולם של מדעי הנתונים לעומק, ולגשר על הפערים בין העיסוק בנתונים באקדמיה לעומת התעשייה. סיימתי את הקורס בהצטיינות, ואחריו התחלתי לעבוד בסטארט-אפ שבו אני עובדת היום, שנקרא סופרסמאט. אנחנו מייצרים פתרון לסריקה עצמית בסופרמרקטים, שבעזרתו אפשר לוודא את התקינות של כל עסקה ועסקה באמצעות מגוון של נתונים. בצוות שלי אנחנו אחראים על האלגוריתמים שבודקים את תקינות העסקה, וכן על שיפור דיוק וחוויית השימוש במערכת באמצעות הנתונים הנאספים. זו עבודה מאתגרת ומגוונת, שיש בה המון סיפוק, במיוחד כשרואים משהו שעבדת עליו קשה יוצא לשימוש בפועל ומשדרג את המערכת ואת החוויה של הלקוח.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

זה מעודד ומעורר השראה לראות היום נשים בעמדות מפתח בכל המגזרים – ציבורי, אקדמי וגם בתעשייה. זכיתי להכיר ולהיחשף לנשים מדהימות לכל אורך המסלול המקצועי שלי – כולל המנחה שלי בדוקטורט פרופ' גלית יובל, ודר' ארנה ברי, שליוותה אותי במסגרת תוכנית המנטורינג Woman2Woman. גם בחברה שבה אני עובדת היום יש אחוז גבוה של נשים, כולל בעמדות של ניהול בכיר – למשל לימור גוטליב, שהיא מנהלת פיתוח ומחקר אצלנו.

מצד שני, לצערי ישנם מחקרים רבים המראים, כי עדיין יש אפליה נגד נשים בתעשייה. במחקרים אלו מראים בעקביות שאופן הניסוח של מודעות דרושים (ואיפה מפרסמים אותן), שאלות ששואלים נשים לעומת גברים בראיונות עבודה, השכר שמציעים לנשים לעומת גברים, היחס למשא ומתן של נשים בענייני שכר, כמו גם הקידום של נשים בתוך החברה – כל אלו הם דברים שרואים בהם הבדלים מגדריים גדולים, ויכולים להקשות על נשים להיכנס ולהתקדם בתפקידים שונים בתעשייה.

אני חושבת שהאפליה הזאת נובעת לרוב מחוסר מודעות, ושהגברת המודעות מאוד עוזרת למנוע אותה. חשוב גם להגיד, שיש הרבה מאוד חברות, גדולות וקטנות, שמשקיעות מאמצים גדולים כדי לגשר על הפערים האלו, וזה משהו שהוא מאוד מורגש ומעודד, ואני מקווה שייעשה נפוץ יותר ויותר.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

לשמחתי, בסופרסמאט יש אחוז מאוד גבוה של נשים בכל מחלקות החברה, ובכל הדרגים, ולדעתי זה משהו שמשפיע מאוד לטובה על האווירה הכללית אצלנו. עם זאת, כאשר חיפשתי עבודה, היו חברות אחרות שבהן היו לי חוויות לא כל כך נעימות בגלל שאלות על רקע מגדרי, ובמיוחד מראיינים שמאוד התעניינו בסטטוס המשפחתי שלי ובתוכניות המשפחתיות שלי, ושאלו אותי על כך ישירות או ברמיזות, למרות שזה לא אמור לקרות בראיון עבודה. לדעתי חשוב מאוד להסביר למראיינים בחברות השונות (שהרבה פעמים לא מקבלים תדרוך מקיף לפני כן) מה מותר ומה אסור לשאול בראיון עבודה ומדוע, ונראה לי שבשנים האחרונות המודעות לנושא אכן גוברת.

חשוב לי גם לציין, שבמקביל לכך שעדיין יש אפליה בתעשייה על רקע מגדרי, קמו הרבה תוכניות מדהימות לקידום נשים כדי לתת להן כלים ולהעלות למודעות דברים שהן יכולות לעשות כדי להתקדם למרות הקשיים השונים. לקבוצת הפייסבוק "באות", למשל, יש תוכניות מדהימות ומגוונות בנושאים אלו, ותוכנית המנטורינג Woman2Woman של ארגון בוגרי 8200, שהייתה לי הזכות להשתתף בה, נותנת המון כלים שמסייעים לקידום הקריירה ובפרט להתמודדות עם סוגיות מגדריות. תוכניות אלו הן כמובן לא פתרון לבעיה, אבל אני ממליצה מאוד לנשים שעומדות בפני דילמות מקצועיות, ובמיוחד כאלו שמושפעות ממגדר, להיעזר בקבוצות מקצועיות כאלו, ואף לנצל את האפשרות להשתתף בתוכניות קידום הקריירה אם זה אפשרי.