הקב"א החדש של צה"ל: השער בעבור מודרי הפריפריה אל 8200?

צה"ל פרסם אתמול את המתווה החדש שלו למיון מועמדים לשירות צבאי (מלש"בים), ערב גיוסם. באופן כללי המיון הוא על פי ציון הקב"א (קבוצת איכות), המשקלל את הציון שיקבל המתגייס בשלב המבחנים (דפ"ר) וציון בשלב הראיונות האישיים.

הציון הסופי של הקב"א הוא ערך מוחלט, שמלווה את המתגייס לאורך כל השירות, ובמידה רבה גם בחייו האזרחיים. סף הציון שנחשב מתאים לתפקידים משמעותיים הוא 50 פלוס. הציונים הם קשיחים, אי אפשר לערער עליהם ולעיתים פער של שתי נקודות עקב חוסר הצלחה במבחן פסיכומטרי שלא עודכן שנים רבות יכול לעשות את ההבדל.

מחקרים שנערכו לאורך השנים זיהו בוודאות מיתאם רמת ציונים נמוכה לילדים בני עדות המזרח, בעיקר מהפריפריה, לבין ילדים "אשכנזים" מהמרכז וממשפחות מבוססות. כתוצאה מכך צה"ל איבד לא מעט צעירים מוכשרים מהפריפריה, שהיו יכולים לתרום ליחידות עילית הן הפיסיות, היחידות הקרביות, והן ליחידות הטכנולוגיות.

8200 – סמל להצלחה שמגדיר אליטה

בשנים האחרונות, כאשר השימוש בטכנולוגיה בכל שלבי הפעילות של צה"ל הלך וגדל, התרחבו יחד איתו היחידות הטכנולוגיות – שנקראות בשם הקוד 8200, שהפך לסמל להצלחה ותייג את כל מי שהתקבל לשם כאליטה, כמוח אנושי בעל רמה גבוהה. מחקרים שונים שנערכו עם השנים הראו בוודאות כי לבוגר תיכון מישוב בדרום הארץ, שסיים 12 שנות לימוד, יש סיכוי קלוש מאוד להתקבל לאותן יחידות עילית, למרות שיש לו לכאורה את כל הנתונים שדומים לאותו צעיר ממרכז הארץ. הסיבה היא חוסר הגמישות והשיטות המיושנות שעל פיהן צה"ל קובע את מי הוא מגייס, את מי הוא לוקח ליחידות המובילות, ואת מי הוא דן לתפקידים משניים, או משחרר בכלל.

הדיון הציבורי סביב תמהיל החיילים ביחידות הטכנולוגיות בין אשכנזים ויוצאי עדות המזרח התלהט מאוד בשנים האחרונות, והוא הפך להיות חלק מהשיח הקיים על אפלייה מכוונת, קיפוח מגדרי ועוד. צריך להבין שהחלטה על שיבוץ חייל לאחת מיחידות עילית טכנולוגיות, או ההחלטה שלא לשבץ, קובעות במידה רבה את המשך עתידו וחייו. גם אם חלם להמשיך ללמוד מדעים ולהשתלב בהיי-טק, הרי שהעובדה שלא עבר את כור ההיתוך של "8200" מורידה לו קודם כל את המוטיבציה ואת סיכוייו להתקבל לחברת היי-טק, וזה לא נגמר שם. שיטת המיון, שלא שונתה מאז קום המדינה, משליכה גם על בעיית המחסור בכוח אדם בהיי-טק, מחסור במהנדסים, כאלו שהיו בעלי פוטנציאל להיות שם אבל איפה שהוא בגיל 17 לפני צו ראשון, הלכו לסדרת מבחנים עם שאלות הזויות, לא התכוננו כראוי – ונפסלו. בודדים שניסחו להאבק, פנו לאמצעי התקשורת והוכיחו פעם אחר פעם עד כמה שיטת המיון הצה"לית מנותקת לפעמים מהמציאות.

וזה לא רק לגבי צעירים ממוצא מסוים. בסד הקשוח הזה של הקב"א, נפלו גם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, חיילים שלכאורה הציון שלהם נמוך, אבל שהוכיחו שיש להם כישורים שלא מביישים אף בוגר 8200 אחר, וגם אותם צה"ל מפספס. אחרי הרבה שנים, חלק מהם מופיעים על מסכי הטלוויזיה או דפי העיתונים, לאחר שעשו אקזיט גדול עם פיתוחים ששינו את פני העולם, אבל הם מספרים שבמיונים לצה"ל, לא קיבלו אותם לאותן יחידות טכנולוגיות, או לא גייסו אותם בכלל.

השיטה החדשה, עשויה לפתוח את השער לאותם אלו שנפלו קורבן לסד הציונים הקשוח ולתת הזדמנות ראשונית, חשובה ביותר, לשרת במקום שהם יכולים לתרום בו, ולעצב את מסלול חייהם בהמשך.

צה"ל הוגדר תמיד ככור היתוך של החברה הישראלית, זה היה נכון בראשית ימי המדינה, וגם אז האפלייה שנוצרה בין אוכלוסיות הייתה בולטת. היא לא נעשתה מתוך מדיניות מוכוונת, אלא הייתה חלק משיח ציבורי שמתייג אנשים על פי שמם, מוצאם, ואזור מגוריהם. זה לא אומר שהיום יש אפלייה גדולה יותר מעבר. הסיבה היא שהיום, בעידן המדיה הפתוחה, מדברים על זה בגלוי.

הרגישות והצורך לייצר שוויון הזדמנויות בין כל חלקי האוכלוסייה הרבה יותר גדולים כיום. ההיי-טק, שנחשב היום יותר מתמיד לקטר שמציל את המשק, ומבטיח חיים טובים לכל מי שמשתלב בו, חייב לגוון את מקורות ההזנה שלו שמגיעים מהצבא, מבתי ספר תיכוניים וממסגרות שונות, שמוכרחות להפסיק להיות חד-גוניות, ולכלול בהן את כל פסיפס החברה הישראלית באופן שקוף לחלוטין.