שיעורי הבית של הממשלה החדשה ב-"מקצועות" הקורונה והתקשוב

יום לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב פרסם היום (ג') מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח אודות הטיפול הממשלתי במשבר הקורונה. המבקר כולל בדו"ח התייחסויות נרחבות לשני נושאים הקשורים לתקשוב ולטכנולוגיה: האחד הוא הסייבר והשני – החינוך, ובעיקר הלמידה מרחוק.

חלק גדול מהממצאים של המבקר לא מחדשים דבר לאלה שמכירים את הנושאים הללו או שהם נוגעים אליהם ישירות. העובדה שמערכת החינוך נתפסה עם תחילת הקורונה לא מוכנה מספיק כדי לספק את כל התשתיות הדרושות ללמידה מרחוק היא לא משהו שלא ידענו קודם. הנושא עלה לדיון בפורומים שונים, בהם הממשלה, הכנסת, אמצעי התקשורת ה-"ממוסדים" וגם ברשתות החברתיות, שם הביעו מורים, הורים ותלמידים את התסכולים שלהם. הכשלים היו בעיקר בתשתיות שלא היו קיימות, תשתיות אינטרנט עם רוחב פס מוגבל, שלא עמד בעומסים הרבים, ומחסור במחשבים לכחצי מיליון תלמידים ומורים ברחבי הארץ.

המבקר מציין שבאופן לא מפתיע, עיקר הפגיעה הייתה בשכבות החלשות, בפריפריה ובמגזרים החרדי והערבי, ובתוכו בעיקר זה הבדואי. הבעיות היו ידועות, אבל הממשלות הקודמות לא חשבו שזה מספיק חשוב כדי לטפל בזה – עד שהגיעה הקורונה ואילצה את הממשלה להידרש לעניין.

בראיון שפרסמנו היום עם מוהנא פארס, האחראי על החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, הוא מספר שהמשרד הצליח להדביק את הפערים בכל מה שקשור למחסור במחשבים ובציוד היקפי, ועד כה חולקו 300 אלף מחשבים. אלה נרכשו תוך שימוש בתקציבי הקורונה המיוחדים שהממשלה הקודמת הקצתה, כצעד של כיבוי שריפות, שנועד לחפות על מחדל של שנים. המהלך הצליח כי השריפה שהוא כיבה נישאה ללהבות גבוהים והתפשטה במהירות. המדינה הזדעזעה מכך שילדים ובני נוער ממשפחות מעוטות יכולת לא יכולות היו להרשות לעצמן ללמוד בזום, ולכן נותרו ללא מענה חינוכי בתקופת הקורונה – על כל ההשלכות והמשמעויות של זה.

מוהנא פארס, מנהל אגף בכיר בתוכניות לאומיות במשרד החינוך ואחראי על החינוך הטכנולוגי. צילום: דוברות משרד החינוך

הדו"ח מציין גם את המספר הרב של ימי הלימוד שהתלמידים איבדו בשנה שעברה, ומתריע על ההשלכות החמורות של זה ברמה המנטלית.

משרד החינוך פרסם תגובה מתחכמת לדו"ח, וטען את מה שאנחנו כבר יודעים: שהשארת הילדים בבית היא לא טובה, והיא נעשתה בלית ברירה או משיקולים לא ענייניים של הממשלה הקודמת. טוב היה עושה המשרד אם היה מציין בתגובתו שהליקויים הלוגיסטיים ששיבשו את הלמידה מרחוק תוקנו, ושהדבר יבוא לידי ביטוי כבר מחר, עם פתיחת שנת הלימודים החדשה.

מחדלי הסייבר

תחום קריטי לא פחות שהממשלות הקודמות השאירו לממשלה הנוכחית את הצורך להשתפר בו הוא המוכנות לסייבר. המבקר מצייר תמונה עגומה ביותר לגבי המוכנות של משרדי הממשלה להגיב לאירועי סייבר ובכלל להגן על המידע שיש להם. מדינת ישראל חוותה גלי מתקפות סייבר בהיקפים נרחבים בשנת הקורונה, כשהביטוי הקיצוני שלהן היה מתקפות הכופרה. גופי תשתיות לאומיות, רשויות מקומיות וחברות נאלצו להילחם בכופרות ובמבצעיהן, ובמקרים מסוימים שילמו דמי כופר כדי להחזיר להם מידע רגיש.

גם כאן יש פער בין השטח לבין קובעי המדיניות לבין השטח: המבקר מציין שרוב משרדי הממשלה עומדים בתקן של יחידת הסייבר הממשלתית, אבל נכשלים ביתר ההיבטים של מוכנות לסייבר. עוד הוא מציין שליותר מ-50% מהמשרדים אין מדיניות ברורה של הגנת סייבר והגנה על המידע.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה

מנגד, אנגלמן מציין לטובה את הפעילות של רשות התקשוב, אבל מזכיר שהיא מוסמכת רק לתת המלצות, ולא הנחיות, כי המעמד הסטטוטורי של הרשות הוא כגוף מייעץ למשרדי הממשלה, ללא סמכויות ביצועיות. זה ליקוי ישן בחוק שאפשר את הקמת הרשות, שעד היום לא תוקן.

הזדמנות למועד ב'

לסיום, לו הייתה קמה ועדה לחקירת הטיפול הממשלתי בקורונה ובכל מה שמסביב, מקבלי החלטות רבים מאז שבנימין נתניהו נבחר ב-2009 ועד לחודשים האחרונים היו צריכים לתת תשובות לשאלות מטרידות: כיצד ייתכן שמדינת ישראל, שחיה בשכונה לא רגועה בעליל, לא הצליחה לייצר מערך הגנה הדוק יותר? מדוע אין מדיניות סייבר ברורה ומתכללת, ולא כזו שמורכבת מאיים של החלטות ותקנות? הדאגה צריכה להיות כלפי העתיד: האם אנחנו מוכנים טוב יותר לאיומי הסייבר, שרק ילכו ויגדלו בשנים הבאות?

השורה התחתונה: דו"ח המבקר על ליקויי התקשוב בקורונה, יותר משהוא מלמד על מה שלא נעשה פה במשך שנים, הוא בבחינת שיעורי בית לממשלה החדשה והזדמנות למועד ב' כדי לתקן את הציון המביש והמדאיג – נכשל.