האם החדשנות הישראלית תציל את האקלים?

משבר האקלים, התחממות גלובלית. לרוב האנשים המילים הללו לא אומרות הרבה. חלקם אומרים: כל שנה נהיה לנו חם יותר, אז מזל שיש מזגנים.

משבר האקלים הוא הרבה יותר מזה, והוא פוגע לנו כבר עכשיו בבריאות ובפרנסה ביתר שאת. מחקר שנערך על ידי 70 חוקרים, שבדקו את האקלים ב-43 מדינות, מצא כי מספר מקרי המוות עקב חום בעונות החמות גדל כתוצאה ממשבר האקלים בשיעור של 37% בממוצע.

מדעני אקלים וכלכלנים מזהירים זמן רב, שהחרפת המשבר תלווה בפגיעה משמעותית בכלכלה העולמית. הנזקים הכלכליים צפויים להיגרם כתוצאה מהנזקים הפיזיים שגורם האקלים לבניינים, לתשתיות, ליבולים וכדומה.

ישראל נמצאת מאחור בטיפול במשבר

ישראל נמצאת מאחור בכל הקשור בהתמודדות עם משבר האקלים. דו"ח המעקב השנתי שפרסם המשרד להגנת הסביבה בחודש מאי השנה הצביע על כך, שישראל לא עמדה במרבית יעדי האקלים שהציבה לעצמה, וזאת על אף העובדה שהיעדים שהוצבו היו נמוכים מלכתחילה. על פי הדו"ח, ישראל עלולה להיות אחת המדינות המתחממות במהירות הגדולה ביותר בעולם.

אז מה הפתרון על מנת לעצור או להאט את המשבר? אין ספק שהאנושות כבר לא תצעד לאחור בזמן לעולם ללא מטוסים, מחשבים, מפעלים ורכבים, אך סביר להניח שהטכנולוגיות הן אלו שיפתרו, ולו באופן חלקי, את בעיות האקלים, וייצרו את השינוי. ואם הזכרנו טכנולוגיות וחדשנות, האם הסטארט-אפ ניישן תהיה המדינה שממנה ייצאו טכנולוגיות שיפתרו או יצמצמו את המשבר? רבים מאמינים שזה אפשרי.

אין ספק שאנחנו זקוקים לעזרה שההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות יכולות להביא על מנת ליצור שינוי בסדר הגודל הנדרש. מנגד, חשוב לשים לב לנקודה חשובה: מומחים מזהירים מההשלכות הפסיכולוגיות של ההמתנה לפתרון הקסם שהטכנולוגיה תביא. לחלקנו זה עלול לגרום לפסיביות ולחוסר נכונות להשקיע את המאמץ שנדרש היום (בדיוק כמו לחסוך את המאמץ של דיאטה ולאכול בלי חשבון, במחשבה שיום אחד יימצא כדור קסם שיוריד לנו את התיאבון).

פרויקט נרחב של מדענים בעולם – Project Drawdown – מיפה את הפתרונות שקיימים היום והראה, שאם נאמץ אותם – נוכל כבר עכשיו להגיע לירידה בכמות פליטות גזי החממה לאטמוספירה.

הפתרונות מחולקים לכמה עולמות: מזון, חקלאות ושימוש בקרקע (למשל, צמצום כמות המזון שנזרק לפח יכול להשפיע דרמטית על כמות הפליטות); תפיסת פחמן וייעור; תעשייה ופסולת (למשל, צמצום הנזק של גזי קירור במזגנים ומקררים, שהם גזי חממה עוצמתיים מאוד); אנרגיה מתחדשת; מבנים (למשל, יעילות אנרגטית); חינוך ובריאות; ותחבורה.

האם מישראל תבוא הבשורה?

תעשיית החדשנות הישראלית כוללת סטארט-אפים מבטיחים בכל התחומים הללו. למעשה, בישראל יש כ-100 חברות טכנולוגיות, אשר מקדמות מיזמים חדשניים בעלי פוטנציאל לתרום רבות להפחתת פליטות גזי חממה. מזון, חקלאות ושימוש בקרקע – מתפתחת כאן תעשייה מרשימה של תחליפי בשר וחלב; תעשייה ופסולת – בין היתר, פיתוח חומרים חדשים, שעוזרים להמיר פסולת לחומרים שימושיים, לחסוך בפליטות מתאן ולהפיק אנרגיה; אנרגיה – מפתחים כאן בישראל מוצרי אנרגיה חדשים, אחסון אנרגיה ודלקים חלופיים; תחבורה – חברות רבות מפתחות פתרונות לרכבים האוטונומיים והשיתופיים, אפליקציות לנסיעות שיתופיות, לתכנון מסלולים יעילים ולשיפור התחבורה העולמית לרכבים פרטיים, משאיות וספינות. מפתחים כאן כיוונים ממש מבטיחים ומרתקים, ואקו-סיסטם שיכול לחולל אימפקט אמיתי.

100 חברות הן עדיין טיפה בים חברות הסטארט-אפ בישראל, ולכן חשוב לגבש תוכנית שתסייע בהגדלת היוזמות בישראל. על אף העובדה שאנחנו מדינה קטנה,  יכולה להיות לנו השפעה של ממש על המאמץ הגלובלי להתמודד עם משבר האקלים, בעזרת הטכנולוגיה שלנו!

נתונים: Project Drawdown ו-Startup Nation Central

הפתרונות הטכנולוגיים לא רק מועילים, הם חיוניים, ובלעדיהם לא נצליח להביא את האנושות למימוש השאיפה הגלובלית של NetZero – מצב שבו סך הפליטות מתאפס (כולל קיזוזי פליטות). דו"ח עדכני של סוכנות האנרגיה העולמית מראה, שמפת הדרכים אשר תוביל אותנו ל-NetZero מתבססת בכ-50% מהפחתת הפליטות על טכנולוגיות שעדיין לא נמצאות בשימוש נרחב בשוק. המסקנה ברורה – הפוטנציאל לפיתוח הטכנולוגי בתחום עצום, הביקוש גובר, ולא נוכל להצליח בלעדי הטכנולוגיה!

מה צריך על מנת לחזק את ישראל?

כדי שישראל תהפוך למעצמה בתחום הטכנולוגיות למשבר האקלים צריכים לקרות כמה דברים. יש להאיץ את עבודה הממשלה בתחום האקלים. בין הצעדים השונים שאפשר לנקוט: החלטה ממשלתית ומערכתית לקידום תחום הטכנולוגיות הללו, בדיוק כפי שנעשה בעבר בתחום הסייבר ולאחר מכן בתחום הבינה המלאכותית. יצירת שיתופי פעולה בין הממשלה, הסקטור הפרטי והאקדמיה על מנת ליצור פתרונות טכנולוגיים, בניית שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום החדשנות בתחום מרכזי הפיתוח והשיווק. לבסוף, ואולי החשוב ביותר – הקמת מועצה לאומית לאקלים, הדומה בתפיסתה למועצה לביטחון לאומי או המועצה הלאומית לכלכלה – גוף ייעודי, אשר יראה את התמונה הלאומית בראייה רב-משרדית,גוף אשר יפעל להוציא לפועל את שיתופי הפעולה בין משרדי ממשלה שונים הקשורים לתחום האקלים, בין אקדמיות וחברות בסקטור הפרטי.

הדור הצעיר כבר הבין – משבר האקלים הינו האיום האסטרטגי המרכזי שעימו מצופות ממשלות העולם להתמודד. ממשלת השינוי יכולה להיות זו שתעמיד את ישראל על המסלול הנכון.

הכותבת היא מומחית לטכנולוגיית אימפקט, סביבה ואקלים ובעלת ניסיון בהובלת תהליכי שינוי מורכבים וחוצי משרדים במשרדי ממשלה ובמגזר הציבורי.