אנשים ומסכמים: בכירים בהיי-טק על השנה שחלפה – חלק תשיעי

שי מיקהל, סמנכ"ל ה-IT של תנובה

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"שנת הקורונה, שגרמה לעובדים לעבור למודל היברידי, הביאה לשינוי משמעותי באופן שבו אנשים ותאגידים פועלים, והכריחה את הארגונים להיערך למצב שבו רוב או כל עובדיהם עובדים מרחוק. עם המעבר לעבודה מרחוק אנחנו רואים יותר ויותר טכנולוגיות חדשות, מבוססות ענן, שנועדו לסייע לעובדים לעבוד מהבית בצורה יעילה ומאובטחת.

בנוסף, הקורונה האיצה תהליכים שחשבנו שייקחו שנים. אנחנו רואים יותר ויותר ארגונים שמבקשים להעביר את פעילותם לאונליין, וחלקם, שעד משבר הקורונה פעלו ב-B2B (עסק לעסק), עברו ל-B2C (עסק לצרכן)".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"משבר הקורונה הוכיח שארגונים חייבים לדעת חבצע התאמות מהירות ולייצר מהלכים דיגיטליים – גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. הם צריכים לדעת להיות אג'יליים ולתת פתרונות באמצעים דיגיטליים – הן לעובדים, החל משלב הגיוס שלהם, והן ללקוחות, בשלבי המכירה והתקשורת היום יומית.

כיום, יותר מתמיד, חשוב שכל המערכות בארגון יפעלו תחת מערכת אחת ומרכזית. המעבר למערכת אחת יאפשר לארגונים להטמיע כלים דיגיטליים שונים, לנתח בקצב מהיר ויעיל יותר בעולמות הביג דטה וה-AI, ובתוך כל זה גם להגדיל את הצעת הערך ללקוח".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המעבר לעבודה מהבית יצמח עוד ולאור כך, נראה יותר ארגונים שעוברים לעבודה בענן. כך הם יחסכו את עלויות השרתים, החשמל, צוות העובדים ועוד. זוהי מגמה עולמית, כאשר חברות קטנות ותאגידי ענק נוקטים באותה האסטרטגיה. ענף הטכנולוגיה ושוק אבטחת המידע מקבלים רוח גבית חזקה, שרק תגבר ותלך עם הזמן.

בנוסף, נראה יישום מהיר יותר של פתרונות שיאפשרו לארגונים להטמיע תהליכים בצורה יותר מהירה – בין אם זה מעבר למערכת סאפ אחת שמחברת את כל התהליכים ויישום של כלים אג'יליים דוגמת סיילפורס. לצד זאת, הארגונים נדרשים להשקיע במערכות אבטחה כדי לשמור על הנכסים שלהם, שכיום חשופים החוצה".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"בשנה האחרונה אנחנו עדים ל-'התפוצצות היוניקורנים הישראליים'. כמעט בכל שבוע אנחנו שומעים על עוד סטארט-אפ שהגיע למעמד של יוניקורן (חברה ששווה מעל מיליארד דולר). אחד האנשים הבולטים בהיי-טק הישראלי נמצא אתנו כבר הרבה זמן, אבל בשנה האחרונה הוא הוכיח שהוא כאן כדי להישאר. כוונתי היא לאסף רפפורט, מנכ"ל וממייסדי Wiz, שהוקמה רק בתחילת 2021 והפכה להיות היוניקורן המהיר בהיסטוריה של ענף הסייבר".

אלון נגבי, סמנכ"ל המו"פ של איידנטי מדיקל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"אם לסכם את 12 החודשים האחרונים בשתי מילים, הייתי אומר שאלה התאוששות וצמיחה.

התעשיות חזרו לפעול אחרי ההלם של תש"ף. בעולם של איידנטי מדיקל, עולם טכנולוגיות המידע לתעשייה הרפואית, רואים את ההשפעות בעיקר במנהלי בתי חולים, שמבינים ומכירים יותר מתמיד את החשיבות בחיזוק המערכות הרפואיות, ובפתיחות שיש לחידושים הטכנולוגיים – לא רק בתחום הטיפול הקליני, אלא גם במערכות המידע התומכות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"מהשנה האחרונה, ומהתקופה האחרונה בכלל, אני לוקח אתי שתי תובנות: האחת היא שמה שקבוע הוא הזמני – לא להתייחס לשגרה שאנחנו מכירים בתור אירוע שלעולם לא יסתיים, תמיד להיערך לכך שיום אחד הכול יכול להתהפך. והשני הוא שבסוף, השגרה מנצחת – לכל משבר יש סוף. גם אם השגרה התהפכה, זהו אירוע חולף. המדע והאנושות חזקים מדי. טבע האדם הוא להתאושש במהרה, לא לאבד תקווה אלא להמשיך קדימה".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"מחשוב ענן, שיתוף נתונים בין מערכות ופתרונות מבוזרים הם העתיד.

ארגוני בריאות, בתי חולים וגם ארגונים בתעשיות אחרות מתחילים להבין שלא ניתן לנהל את כל המערכות בצורה ריכוזית ופנימית, ושהתועלת שניתן להפיק משילוב כוחות ומידעים גוברת על התועלות של כל שיטה בנפרד. פתרונות טכנולוגים מחזקים את המוסדות הרפואיים ומשפרים את איכות הטיפול, בזכות היכולת לקשר בין מספר רב של גורמים ומערכות, לאחד ולעבד את הנתונים ולהגיש אותם ישירות לתוך מערכות המידע של בתי החולים, בצורה שמייצרת שכל.

גם הצורך להנגיש מסכי מידע בצורה ידידותית למשתמש באמצעות טכנולוגיות אוטונומיות מצד שלישי, בניגוד לסרבול של מערכות מידע סטנדרטיות, ילך ויתפוס תאוצה, ואתו אימוץ הפתרונות בתחום".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"בעיניי, פיתוח חיסון בזמן שכל העולם מאיים לקרוס זה הכי היי-טק שיש. לכן, אנשי השנה שלי בתעשיית ההיי-טק (לפחות זו הרפואית) הם כל מנהלי החברות והארגונים שפיתחו את החיסון, בדגש על פייזר, ג'ונסון & ג'ונסון והמכון הביולוגי בנס ציונה. הם שמו בצד את השיקולים הכלכליים, הסיטו את כל המשאבים ונרתמו לפתח חיסון שיציל את העולם".

שחר סורק, סמנכ"ל השיווק של אוברוולף

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה מסעירה בהיי-טק הישראלי, אפשר להגיד אפילו שנת מפנה. סטארט-אפים רבים יצאו לסבבים של גיוסי הון בסכומים אדירים ולהנפקות מרשימות בבורסה. זה שילוב של הרבה כסף בשוק, שמחפש השקעות (ביקוש); של חברות ויזמים מוצלחים (איכות); ושל הקורונה, שהאיצה ומיקדה תהליכים, וחידדה את הצורך במוצרי טכנולוגיה שייתנו מענה לדינמיקה הייחודית והקיומית שנוצרה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שישראל הוכיחה שהיא יודעת לייצר תאגידים ולא רק סטארט-אפים. יותר ויותר חברות ישראליות הופכות מסטארט-אפים קטנים לחברות ענק. אם בעבר הייתה דעה רווחת שבישראל יודעים בעיקר ליזום, להמציא ולהקים חברות קטנות מאפס, המצב השתנה. אתגרי הצמיחה והניהול שחברות גדולות עומדות בפניהם שונים לחלוטין מהדינמיקה והאתגרים שיש בחברות סטארט-אפ. בשנה האחרונה הוכיח המשק שאנחנו יודעים לשחק ברמת מורכבות גבוהה – גם מבחינת כמות כוח אדם, וגם מבחינת ערך ושווי כלכלי".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה שתי מגמות עיקריות, מנוגדות זו לזו. האחת היא איזון, או תיקון של השוק, סביב חלק מהגיוסים הגדולים, שלאו דווקא הצדיקו את עצמם. במקביל נראה המשך צמיחה של חברות שנותנות מענה אמיתי בקנה מידה בינלאומי. משמע – הנפקות נוספות וגיוסי הון נוספים.

באשר לכוח האדם, תימשך המציאות הקשה שהשוק, ובפרט החברות הקטנות והסטארט-אפים, חווה באחרונה. המלחמה על כוח אדם איכותי כבר תופסת תפקיד בסצנת הטכנולוגיה המקומית, והוא יהפוך למרכזי יותר ויותר".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי הוא רועי מן, ממייסדי מאנדיי. יש למאנדיי מוצר טוב, ואני מעריך את רוח היזמות ומערכת הערכים המובילה והמנחה את החברה".

שראל עומר, מנכ"ל אפוגטה

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"מגפת הקורונה האיצה את המעבר לעולם הדיגיטלי. אם בעבר, הצרכנים קנו באינטרנט רק מוצרים ספציפיים, המגפה השפיעה רבות על האופן שבו הם תלויים כעת באי-קומרס. הם קונים אונליין מוצרים בסיסיים, מתנות לחג, מזון ועוד. אלא שלא רק הצרכנים היו צריכים לשנות את התנהגותם ברגע אחד, כי אם גם עסקים. על פי מק'ינזי, 10 שנים של אימוץ מסחר אלקטרוני נדחסו בתחילת משבר הקורונה לשלושה חודשים, שהשפיעו על אופן הפעולה של תעשיות רבות, במיוחד מסורתיות כמו תרופות או בנקאות. השפעה זו גרמה לצמיחה של מוצרים ושירותים דיגיטליים, ודחפה את הארגונים לצמוח במהירות ולהתאים את ההיצע שלהם.

בנוסף, הבהלה בטרנספורמציה הדיגיטלית והשינויים בהתנהגות הצרכנים עקב הקורונה השפיעו רבות על האופן שבו אנשים ועסקים רוכשים מוצרים ושירותים. לדוגמה, העובדה שעובדים נאלצו לעבור לעבודה מרחוק, הגדילה את הביקוש לשירותי ענן ופלטפורמות שמונעות התקפות סייבר – מה שהעלה מאוד את הצורך בפתרונות סייבר".

איזו תובנה אתה לוקח מהשנה האחרונה?
"ששינוי יכול להתחיל מחר – אז כדאי שתהיה מוכן. כאמור, ראינו השנה שארגונים וצרכנים היו צריכים לשנוחת את ההתנהגות שלהם בן לילה בגלל המגפה, מה שמראה לנו עד כמה חשוב להיות זריזים, דינמיים וגמישים בכל עת".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
אחלק אותן לשלושה תחומים: ביג דטה וניתוח, ההשפעה של לימוד המכונה על האוטומציה של התהליכים העסקיים, ופרטיות נתונים.

באשר למגמה הראשונה, הדרישה לנתונים הולכת וגדלה להפקת תובנות עם פוטנציאל לשיפור החלטות רבות בארגון. יש מיליוני מאגרי נתונים ברשת הפתוחה, באלפי פורמטים: ממדיה, תמונות ושמע, ועד לנתוני טקסט ועוד. כיום, חשוב ביותר למותגים לדעת כיצד לאסוף מידע זה יחד ולבנות תובנות מהידע הכלול בתוכו. בינה מלאכותית יכולה להתמודד עם כל הנתונים הבלתי מובנים הללו, מכיוון שהיא מסירה את הצורך בכללים. היא מאפשרת לנטר את התוכן באופן אוטומטי, ללמוד מהתנהגות אנושית ולבצע תחזיות. נושא זה בהחלט יהיה אחת המגמות הבולטות בשנה הקרובה.

בנוגע להשפעת לימוד המכונה על האוטומציה של התהליכים העסקיים, בעוד שנכון לעכשיו, פחות מ-20% מהתהליכים העסקיים הם אוטומטיים, התחזיות הן שבעוד שנתיים-שלוש הנתון יעמוד על 80% – בעזרת לימוד המכונה. לאחר שהאלגוריתמים יילמדו היטב ועם התפתחות לימוד המכונה, רוב התהליכים העסקיים יהיו אוטומטיים. זה יוביל לתהליכים מותאמים לחלוטין, שיהפכו את החברות ליעילות יותר, בעלות יותר שליטה על התוכן המשותף עליהן באינטרנט ובעלות יכולת מהירה להגיב.

ולסיום, פרטיות הנתונים: עד כה, הצרכנים מספקים את הנתונים שלהם לחברות כדי לקבל משהו בתמורה, בין אם הם עושים את זה בכוונה או לא. מסירת סוגים מסוימים של מידע לחברות אונליין יכולה להועיל לצרכנים בדרכים שונות, כגון חוויות מותאמות אישית, המבוססות על חיפושים קודמים ומעורבות. עם זאת, הצרכנים מבינים יותר ויותר את ההשלכות של זה, והם מחפשים פרטיות ולהשיב לעצמם את השליטה בנתונים שלהם. המהפכה החלה – הצרכנים דורשים חוויה מאובטחת וארגונים שפועלים באונליין חייבים לתת להם את זה. חשוב שעסקים יתחילו לחשוב כיצד להתמודד עם החשש של הצרכנים מפני אובדן פרטיות הנתונים ואילו פתרונות הם יכולים לספק כדי לאזן את החששות".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני עוקב אחרי פעילותה של רות פולצ'ק כבר זמן מה. היא מייסדת ומנכ"לית לס טסטס (LessTests), שאפשרה למיליוני אנשים לבדוק את נגיף הקורונה. החברה והטכנולוגיה שבנתה פולצ'ק הגדילו מאוד את יכולת הבדיקה של הנגיף, מה שיוצר השפעה מכרעת לא רק בישראל, אלא בעולם כולו.

בנוסף, פולצ'ק היא יו"רית ומייסדת קהילת המפתחות She codes, שנועדה להעצים נשים להיות חלק מתעשיית ההיי-טק הישראלית. היא בהחלט מהווה השראה לקהילת ההיי-טק במדינה, ואני נרגש לראות מה יהיה עתיד פעילותה".

רונן עמיאל, מנהל שותפים בטרנד מיקרו

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה מאתגרת בחסות הקורונה. באספקט של אבטחת המידע, ראינו השנה המון איומים שקודם לכן היו בגדר תרחישים שעלולים לקרות – והפכו לדבר שבשגרה. כמו כן, ראינו שמתקפות כופרה הפכו לדבר שכיח יותר כאשר מדובר בתקיפת ארגונים.

כתוצאה מכל אלה, יחד עם העובדה שהעבודה הפכה להיות היברידית, ארגונים הבינו שהגנה על עמדות הקצה היא חלק קריטי בתחום אבטחת המידע.

בנוסף, ארגונים רבים בתחום ה-OT (טכנולוגיות תפעוליות) הבינו שיש צורך בחיזוק האבטחה גם אצלם, כתוצאה מהתגברות תקיפות ואיומים אף בתחום זה.

כמו כן, וקטור המייל הפך למשמעותי עוד יותר. ניתן היה לראות בתשפ"א שמרבית התקיפות על ארגונים בוצעו דרך ערוץ זה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אמנם, אין תחליף למפגש פנים מול פנים, אך עם זאת גילינו השנה שניתן לתחזק את הקשר עם השותפים והלקוחות גם דרך הערוצים הדיגיטליים.

תובנה נוספת שאני לוקח אתי מהשנה האחרונה היא החשיבות שאנשי אבטחת מידע יישארו תמיד מעודכנים ומתמצאים בכל החידושים, ושעליהם להיעזר בטכנולוגיה החדשה ביותר על מנת למקסם את האבטחה בארגון.

ולסיום, התחדדה בשנה החולפת ההבנה עד כמה חשוב המרכיב האנושי בארגון. בעוד שכל אחד מאתנו התמודד ומתמודד עם הקורונה בצורה שונה, בתחום המקצועי, כל אחד נרתם לתת מעצמו ולחשוב מחוץ לקופסה, ובזכות ההון האנושי, ארגונים רבים צלחו את השנה הלא פשוטה הזו".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה ארבע מגמות: הראשונה – מתקפות הכופרה על ארגונים רק ילכו ויתעצמו, ארגונים יהיו מחויבים לספק לעצמם הגנה לתחום זה, להשתכלל ולהשתמש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר כדי לבלום את המתקפות אלה. השאלות שתישאלנה בארגונים כבר לא יהיו האם יפרצו לארגון אלא מתי, ואיך משכללים את יכולת ההתאוששות מאירוע שכזה. השנייה – הטרנספורמציה לענן תגבר ותהפוך לתחום מרכזי יותר ויותר – גם בארגונים עסקיים וגם במשרדי וביחידות הממשלה. השלישית – פתרונות לעולם ה-Devops יהפכו מרכזיים ומשמעותיים יותר. והרביעית – תחום ה-XDR יתפוס נתח משמעותי יותר בארגונים".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?

"יוסי סאסי, שמוביל את 10Root מבחינה טכנולוגית. החברה הצליחה לבסס את עצמה כשחקן מרכזי בעולמות ה-IR בישראל, ואנשיה עשו וממשיכים לעשות עבודה מעולה".

אליק עציון, מוביל השקעות סייבר ותוכנה באלרון

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"ברמה העולמית, נמשכה השנה ההאצה אל עבר עולם היפר-דיגיטלי – מגמה שהועצמה בין השאר בשל הצורך לחיות לצד הקורונה. טכנולוגיות משבשות חדרו בקצב מואץ לא רק לתחומים הדיגיטליים הקלאסיים של הפינטק והאי-קומרס, אלא גם לתחומים מסורתיים כגון בנייה (קונטק), חקלאות (אגטק) ואף ניהול הון אנושי (HRTech). לאור זאת, השווי של חברות הטכנולוגיה הציבוריות המשיך לנסוק והיקפי הגיוס בתעשיית ההון-סיכון עלו דרמטית.

ההיי-טק הישראלי מינף בהצלחה רבה את המגמות העולמיות ושבר השנה שיאים של כל הזמנים. גל הנפקות הפנומנלי של חברות טכנולוגיה ישראליות בוול-סטריט הוכיח שאנחנו יודעים להצמיח חברות גדולות ומובילות באופן סדרתי. נרשמו גם שיאים חדשים במישור גיוס ההון הפרטי, כאשר במהלך המחצית הראשונה של 2021, סטארט-אפים ישראליים גייסו 11.9 מיליארד דולר – יותר מההון שגויס בכל 2020. אנחנו מתחילים להרגיש את הסינרגיה בין הסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן, כאשר חברות בוגרות מסייעות לסטארט-אפים צעירים בצעדיהם הראשונים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שהממשלה נדרשת לפעול כדי לסייע בצמצום המחסור האנושי-טכנולוגי בתעשיית ההיי-טק, שהגיע בתשפ"א לשבר של ממש. עקב פער אסטרטגי שקיים בין קצב ההשקעות והצמיחה של חברות וסטארט-אפים לקצב צמיחת מאגר הטאלנטים הטכנולוגי במשק, חברות נאלצות לנפח את תנאי ההעסקה של העובדים באופן שלא מבטא את תרומתם היחסית לפעילות החברה, חלק מהעובדים מנצלים את המצב כדי לדלג בין חברות על מנת לשפר תנאי העסקה, באופן שפוגע ביכולת ההתפתחות התקינה שלהן. מעגל הקסמים השלילי הזה הולך ומתגבר ללא כל פתרון באופק.

מעבר לפעולות שחברות יכולות לבצע בעצמן כגון הגדלת הגיוסים של ג'וניורים ומיקור-חוץ לחברות תוכנה בחו"ל, הממשלה נדרשת לפעולה מואצת ברמה הלאומית. מבקר המדינה התייחס לנושא בדו"ח שפורסם השנה, והמליץ להשתמש כתשתית להגדלת המועסקים בהיי-טק במערכת החינוך, לחזק את ההשכלה הגבוהה בתחום, למנף את השירות הצבאי, להאיץ שילוב נשים, חרדים וערבים, ועוד. האצת התוכנית הלאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק היא הכרח של ממש על מנת שהענף יוכל להמשיך להיות מנוע הצמיחה המשמעותי של ישראל".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אמרו חז"ל: הנבואה ניתנה לשוטים. בכל זאת, אנסה לתאר כמה מגה-מגמות בהתפתחות הטכנולוגית, שאני צופה שיימשכו בתשפ"ב. החיבור בין המרחב הפיזי לזה הדיגיטלי יגבר ואף ישתכלל – החל מטכנולוגיות כגון תאומים דיגיטליים וכלה בגידול אקספוננציאלי של סנסורי האינטרנט של הדברים, שיהיו משובצים בכל מקום ובכל חפץ. מגמה נוספת היא מודל המחשוב המבוזר, שימשיך לשנות את עולם ה- IT ויעצים את המעבר למודל עסקי של תוכנה ותשתית כשירות (Software & Infrastructure as a Service). בתחום הסייבר נמשיך לראות את 'מרוץ החימוש' בין המגנים לתוקפים ונראה יותר 'חדשנות רוחבית', שמחברת בצורה מושכלת בין יכולות הגנה שונות, באופן המאפשר לארגונים לחזק את מערכי הסייבר שלהם. בנוסף, אני מקווה שהשנה תביא עמה פריצות דרך בתחום המחשוב הקוונטי, שיש לו פוטנציאל לשנות דרמטית תעשיות שלמות, כגון פרמקולוגיה, קריפטוגרפיה וחומרים".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"רועי מן וערן זינמן, מייסדי מאנדיי ומנכ"לים משותפים בחברה, הם מקור השראה עבור יזמים ומשקיעים כיצד הובלה משותפת, הקשבה לשוק ודבקות בחזון בונות חברה משנה עולם".

דני עצמון, מנכ"ל ומייסד קוגנטה

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"היה בשנה האחרונה שינוי מהותי בדרך העבודה בהיי-טק: מעבודה בצוותים שיושבים יחד לעבודה היברידית מלאה או חלקית, בהתאם למצב הקורונה. אמנם, יש ירידה ביצירתיות הקבוצתית, היות שהניהול הפך למשימתי, מאוחד ויחידני, אולם יש לעתים עלייה בהספקים, כי המטרות הרבה יותר מחודדות. בנוסף, השנה ראינו מעבר חד לדיגיטל".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שהרגולציה וביטחון האנשים באים לפני הכול – גם בקורונה וגם בתחומי הרכב האוטונומי, שבו קוגנטה פועלת. שצריך תמיד לדחוף קדימה להתחדשות וצמיחה. כמו כן, צריך לבצע התאמות מהירות בכל התחומים כדי להצליח – אם בשיווק ובמכירות ואם בפיתוח.

בתחום שלנו, ראינו את החלום של הבאת הרכב האוטונומי לשימוש המוני מתרחק, אך בתחומים אחרים, כמו חקלאות, בנייה ולוגיסטיקה, יש עלייה חדה בדרישות. מעבר לכך, ראינו יותר סדר בתחום – מתחום בהתהוות, בלי רגולציה ברורה, אנחנו רואים שהרשויות מתחילות לבנות אותו באופן מסודר".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אחת המגמות המרכזיות היא מעבר לגיוס טאלנטים מחו"ל. בנוסף, כחלק מכך שההיי-טק הישראלי נמצא בצומת דרכים ומעבר מאקזיטים לבניית חברות בינלאומיות כאן, אני צופה שנתחיל לראות רכישות של חברות על ידי חברות ישראליות, פתיחה מוגברת של מרכזי פיתוח מחוץ לישראל ועובדים זרים שיעבדו בהיי-טק שלנו".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"בן וולקוב, מנכ"ל אוטונומו, שמרעיון לבניית חברה בינלאומית מצליחה הוא הביא אותה להנפקה בתוך זמן קצר ביותר, בהחלט יוצא דופן".

עקיבא ערמון, מנכ"ל ווייזסייט

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנת מפנה, במיוחד בפן הפיננסי. גל ההנפקות והגיוסים מעניק רוח גבית חיובית להמון חברות טכנולוגיה, שמגייסות כסף ביתר קלות. אלא שקלות הגיוס מביאה אתה סיכונים רבים, כי רוב חברות הטכנולוגיה לא מייצרות הכנסות בטווח המיידי, ולכן ניתן לראות ברבות מאלה מהן שמונפקות שזמן קצר אחרי ההנפקה שווי החברה נחתך באופן אגרסיבי ומביא מפח נפש למשקיעים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שהכול אפשרי ושתמיד צריך להסתכל על הדברים בפרספקטיבה של טווח ארוך".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הנבואה ניתנה לשוטים. עם זאת, אני מאמין שבשנה הקרובה, קטר ההיי-טק ימשיך לדהור ונחזה בעוד חברות מעניינות עם מוצר בשל שיוצא לשוק. מנגד, אני מאמין שלאור אי הוודאות בכל מה שקשור לקורונה, המשקיעים יהפכו זהירים יותר וזה ישפיע ישירות על התפתחות החברות".

אייל פדלון, מנהל השיווק של Lsports

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"שנה של צמיחה, פריחה וקציר אצל היזמים. ענף ההיי-טק ביסס את מעמדו כמנוע הצמיחה הישראלי. הביקוש העצום לשירותים ומוצרים דיגיטליים בתחילת המגפה גרם להתאוששות מואצת בענף כולו. המרוויחים הגדולים הם המשק הישראלי ועובדי ההיי-טק, שהביקוש להם גבוה מתמיד".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אנחנו נמצאים בשלהי מהפכת הנתונים, וקבלת החלטות מבוססות נתונים קריטית מתמיד. חברות שידעו לפעול במהירות וביעילות על בסיס ניתוח נתונים יוכלו לזהות הזדמנויות ולשפר ביצועים ומוצרים, ולפתוח פער טכנולוגי מול המתחרות. זיהוי מגמות והתנהגות צרכנים על בסיס נתונים הפכו למפתח להצלחת הארגון".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הסייבר ימשיך להוביל את ענף ההיי-טק הישראלי, בשל הניסיון הרב הצבור בו. הביקוש למוצרי סייבר ישראליים יגבר עקב האיומים והנזקים הרבים שמדינות וגופים בנקאיים ועסקיים נחשפים אליהם. במקביל, סביר להניח שחברות בתחום הפינטק בכלל והקריפטוגרפיה בפרט ישגשגו, במקביל לשינויים הדמוגרפיים, ולעלייה בביקוש לשימוש בארנקים דיגיטליים ובמטבעות קריפטוגרפים. בנוסף, חברות מבסוסות מוצרי מידע ו-BI ינסקו, בשל הביקושים הגדולים של יצרנים ומשווקים לצמיחה ויעילות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אורן קניאל מאפספלייר. קניאל הוא יזם שהתחיל מכלום ובעזרת אהבה, נחישות והרבה עבודה קשה הקים את אחת מחברות האנליטיקה הגדולות והטובות בעולם. הפתיחות המחשבתית, הצניעות ויחסי האנוש שלו נותנים השראה לדור החדש שנכנס לעולם ההיי-טק".

עודד פורת, סמנכ״ל אסטרטגיה בביזאבו

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"שזו הייתה שנת כלב. אומרים ששנה אחת של כלב היא כמו שבע שנים של בן אדם. רוב החברות שאני מכיר חוו בשנה האחרונה מה שבדרך כלל, רוב החברות חוות בשבע שנים – לטוב (הנפקות וצמיחה) ולרע (מכירות חירום ואף סגירות)".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"גמישות וזריזות. אם בעבר, ארגונים היו בונים בונה אסטרטגיה ל-5-10 שנים ורצים אתה, בעולם החדש הכול צריך להיות גמיש יותר מאי פעם – אסטרטגיית מחירים, מכירות, מפת פיתוח וכו'…".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"רכישות: הרבה חברות, קטנות וגדולות, יצרו הרבה מאוד ערך והגדילו את קופות המזומנים שלהן. אני מאמין שבשנה הקרובה נראה הרבה מאוד רכישות, כאשר חברות שחוו צמיחה מהירה ירצו להשתמש בשווי השוק ובמזומנים שלהן.

כניסה לשווקים ומוצרים משלימים: חברות שצמחו במהירות בשנה האחרונה חייבות להמשיך לצמוח. כדי לעשות זאת, הרבה מהן יחקרו כניסה לשווקים חדשים ופיתוח מוצרים חדשים.

שנת הUX/UI: יותר מאי פעם, נוחות המשתמש והממשק מכריעה את המערכה. המוצרים הנאהבים ינצחו".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"עמית בן דב מגונג, שבנה חברה עם תרבות מצוינת ומוצר אהוב, שהכפילה את השווי שלה פי ארבעה בתוך שנה. זה הישג מדהים. לגזור ולהדביק".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

לחלק ו' לחצו כאן.

לחלק ז' לחצו כאן.

לחלק ח' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בהמשך.