בכירים בהיי-טק מסכמים את השנה – חלק י"ב

יוסי רודריק, מנכ"ל קבוצת UCL

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"האירועים של השנה האחרונה, ובמיוחד הקורונה, האיצו את ההתפתחות הטכנולוגית, בעיקר בתחומי הדיגיטל, השירות העצמי והתקשורת. מגמת העבודה מהבית המשיכה והמושג עבודה היברידית הפך לשגור גם בארגוני אנטרפרייז עתירי עובדים ומבוססי מחשבי מיינפריים.

דבר נוסף שהיה מעניין לראות הוא שבעוד שמגזרים מסורתיים נפגעו כתוצאה מהקורונה, הקטר של ההיי-טק לא אכזב, אימץ דפוסי עבודה חדשים והמשיך לדהור. הוא גם זה שהחזיק את הבורסות בעולם, כולל בתל אביב, ודאג שכלכלות עולמיות, לרבות הכלכלה הישראלית, לא יתרסקו בעקבות מהלכי סגר דרסטיים, שפגעו בשווקים בכל העולם".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אני לוקח אתי שתי תובנות מהשנה וחצי האחרונות: האחת היא שהמשפט בכל יום יש לכוון את המצפן מחדש עבד בתקופה זו של אי ודאות, והשנייה היא שבעקבות מצב עסקי קיצוני של חוסר ודאות, עסקים שלא היו איתנים וקרטעו נסגרו מהר יותר, ועסקים מבוססים, שהתנהלו בצורה אחראית, שרדו את התקופה ואף הגדילו את פעילותם לאחר שהתאימו את עצמם לתנאים המשתנים".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בהנחה שהמגפה עדיין לא מאחורינו ואחרי זן הדלתא יגיעו זנים נוספים, ניאלץ להמשיך לחיות לצד המגפה. אני צופה המשך האצה של טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות עבודה מרחוק, בעיקר בתחומי התקשורת, הרפואה המקוונת, העבודה מרחוק והשיווק הדיגיטלי.

בנוסף, אני מאמין שהמגמה שעצרה כמעט לחלוטין את הטיסות העסקיות תימשך. הטכנולוגיות לקיום פגישות מרחוק כמו טימס או זום הפכו לשגרה ברוכה וחסכו לארגונים זמן ומשאבים רבים.

ולבסוף, אני מניח שככל שהריחוק החברתי ימשיך במתכונות כאלה ואחרות, הוא ימשיך להשפיע גם על הביקוש לנדל"ן המסחרי, וזה משפיע על הטכנולוגיות בענף זה".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה בהיי-טק הם המורים למדעי המחשב, שהצליחו, למרות כל האתגרים, להעביר את החומר לתלמידים כך שיעברו את הבגרות במדעי המחשב בהצלחה מרובה. תלמידים אלה הם התשתית האנושית של ענף ההיי-טק הישראלי העתידי".

הילה רוט, מנהלת הקהילות הגלובלית ב-Waze

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה החולפת הייתה שנת חדשנות, שנבעה מאתגר. החזרה לשגרה לא הגיעה ועובדי ההיי-טק עדיין מנסים לעבוד בצורה יעילה ככל הניתן מהבית. חברות הבריאות הדיגיטליות, אבטחת הסייבר, האוטומציה וחברות סטארט-אפ רבות נהנות כולן מהביקוש שהביאה המגפה, מה שהוביל לעלייה בביקוש למשרות היי-טק וגידול בשכר שמקבלים העובדים בתפקידים רבים".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"שהכול יכול להשתנות בכל רגע ולכן, בעבודה בסביבה טכנולוגית ובכלל, צריכים להיות מאוד יצירתיים ומהירים בביצוע החלטות כאשר מגיבים לשינויים גלובליים. אני מרגישה יותר מתמיד שללכת אחרי התשוקה שלך זה דבר חשוב מאוד. לכו תמיד בעקבות מה שאתם הכי מתחברים אליו והשתמשו בחוזקות שלכם כדי לקבל את התמורה הטובה ביותר לזמן ולאנרגיה שלכם".

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"תשפ"א הייתה שנת שיא של סטארט-אפים לאחר השקת תוכנית המימון החדשה של רשות החדשנות בשנה שעברה. כעת יש בישראל יותר מ-70 חדי קרן, ואני צופה ששוק ההנפקות יתרחב עוד יותר בתשפ"ב, כאשר חברות אלה יתכוננו לרשום את עצמן בבורסות ולגייס שם הון.

בנוסף, הרכבים חזרו לכבישים במספרי שיא. התנועה עמוסה יותר מהתקופה שלפני הקורונה והנתונים שלנו מראים עלייה של 23% בהשוואה ל-2020. אנשים קונים ומסתמכים על רכבים משלהם, מכיוון שהתחבורה הציבורית מציבה אתגרים רבים, כמו אי יכולת לשמור ריחוק חברתי. בתגובה, יש תנועה בתחום הרכב החשמלי: ישראל קיבלה בחודש מאי האחרון את משלוח המכוניות החשמליות הגדולות ביותר שלה עד היום מטסלה ושוק הליסינג הישראלי עומד להרחיב את צי הרכבים החשמליים שלו. לצד קארפול, כלי רכב חשמליים הם הפתרון המהיר ביותר לטיפול בהתחממות הגלובלית, ועם עליית העניין בסין ברכבים חשמליים, השוק רק ימשיך לצמוח".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"עינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל, מעוררת בי השראה רבה. גז השתמשה ברקע שלה כמנוע, מה שחוותה בשלבי ההתבגרות שלה עיצב אותה ודחף אותה קדימה. היא הקימה את החברה הראשונה שלה בגיל 28 וגייסה 45 מיליון דולר לפפאיה תוך כדי הריון, יצרה פתרון טכנולוגי עולמי לניהול שכר והצליחה להגיע לפסגה בשוק ש-90% ממנו הם גברים".

אפרים רייך, יו"ר אימג'סטור מערכות ומייסד ליבונאה

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה אחת השנים המשמעותיות בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה, בעולם ובמיוחד בישראל.

ניתן לומר שהשנה האחרונה הייתה אחת השנים הפרדוקסליות שבמסגרתה, מצד אחד, העולם כולו חי תחת סגרים ממושכים, לכאורה מושבת, ומהצד השני התקיימו במהלך השנה תהליכים טכנולוגיים מואצים. העולם כולו, כולל מערכות החינוך, עבר למצב של לימודים מרחוק והיה צריך להתאים את עצמו ברמת התשתיות וברמת המוכנות של המשתתפים. כמו כן, בשל הצורך בהעברת סוגים שונים של מידע באופן מהיר, ברור ונהיר נעשתה קפיצה ברמה של מהפכה תעשייתית-דיגיטלית – הן בקרב חברות הענק והן אצל האדם הפשוט. בהתאם לכך נחשפנו לטכנולוגיות פורצות דרך מחויבות המציאות, כאלה שהצטרכו לתת פתרונות מהירים ואיכותיים לצו השעה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה האחרונה לימדה אותי שהכוח העליון הוא הכוח הגדול ביותר שיש. אם ידענו עד היום שאנחנו יכולים לתכנן טיסה, מקום על הטיסה ואולי גם איזו ארוחה נעדיף לאכול במהלכה, בא הכוח העליון ושיבש את כל מה שידענו. יחד עם זאת למדתי שאותו כוח עליון העניק לנו אתגרים על מנת שנלמד להתמודד אתם בצורה הטובה ביותר. מה שהבנתי הוא שלא משנה עד כמה הגל גדול וחזק – ראשון, שני, שלישי או רביעי – ברגע שאתה נכנס למים אתה צריך ללמוד להתנהג בהתאם, לכופף את הראש ואת הגוף כדי להגיע לחוף מבטחים, תמיד להסתכל קדימה ובכל מקום שבו נראה בעיה – נדע גם שיש פתרון. הפתרון הוא הכלי שלנו להתקדם".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה קפיצה אדירה בתחום ניהול הדטה – גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה. אני צופה עליית מדרגה בכל הקשור ללימוד מכונה וללמידה עמוקה, שימוש בבינה מלאכותית בכל הקשור לניהול המידע – החל משלבי הסריקה והדיגיטציה ועד לשלבי פיענוח הטקסטים וחילוץ הישויות, והכול כדי לתת מענה לגופים גדולים בכל הקשור לזמינות, מהירות והנגשת המידע".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה בהיי-טק הישראלי הוא כל מי ששם לו למטרה להכשיר את דור העתיד, את תושבי הפריפריה ואת אוכלוסיות המגזרים השונים שאינם חשופים דיים למקצועות הטכנולוגיה, כך שתינתן להם הזדמנות שווה להצליח בעולם שבו טכנולוגיה גבוהה, חדשנות ויזמות הן מילות הקוד.

גם בעולם החרדי, שבו אני חי, מבינים שאנחנו צריכים להכשיר את הצעירים שלנו לעבודה במקצועות טכנולוגיים. במקצועות שיש בהם אופק תעסוקתי. זה כלל לא סותר את האמונה שלנו ואת אורח החיים שלנו. נהפוך הוא, אנחנו מאמינים ומשלבים רוחניות ואמונה עם טכנולוגיה".

רן רייכברג, מייסד ומנכ"ל טינגז, חטיבת הדיגיטל של וואן (One)

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו לא הייתה שנת קורונה בלבד, אלא שנת קורונה ודיגיטל. זו הייתה השנה הראשונה שבה ראינו שיכולת דיגיטלית טובה היא תשתית קריטית של ארגונים וחברות, כלי מרכזי המאפשר להגדיל עסקים ולפרוח בתנאי שוק משתנים. מי שהיה ערוך וידע לעבוד בדיגיטל – במקרה הרע לא נפגע ובמקרה הטוב הרוויח בגדול, ומי שלא היה ערוך לכך – נפגע. למשל, בענף הקמעונאות, רשתות וחנויות שכבר היו ברשותן אתרי מסחר דיגיטלי ושירותי לוגיסטיקה ומשלוח יעילים הצליחו, ובגדול. כמו כן, אתרי התוכן, המשחקים והבידור פרחו והמניות שלהם טסו לשמיים.

תשפ"א הייתה השנה הדיגיטלית המוצלחת ביותר שחווינו בארץ ובעולם בכלל, והמסקנה היא שמי שיודע לעבוד בדיגיטל מבחינתו, השמיים הם הגבול. תראו למשל את ג'ף בזוס, שהגיע השנה לחלל".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה הכי חשובה בעיניי שלמדתי בשנה האחרונה היא לגלות גמישות למצב ולהפגין יכולת אדפטיבית מהירה למצבים משתנים. בענף ההיי-טק, החברות והעובדים נדרשים להגיב במהירות וגמישות לשינויים ולחידושים בלתי פוסקים, לזוז מהר ולשנות כיוון אם הם נתקלים במחסום, על אחת כמה וכמה בשנת קורונה. כך, בשנה האחרונה בחנו בענף, תוך כדי תנועה, מה עובד ומה לא. למשל, עסקים קטנים שמיד עם פרוץ המשבר פתחו חנות באמזון או באי-ביי – שרדו. מסעדות שהפקיעו את המטבחים המאובזרים שלהן לטובת מטבחי רפאים או מטבחים שיתופיים, בישול של שלוש ארוחות ביום על ידי שפים וטבחים שונים, וידעו לגייס מערך משלוחים ראוי – זכו, ואלה שלא הסתגלו ולא חשבו באופן יצירתי – קרסו".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"תחום הבינה המלאכותית יתפוס תאוצה בתשפ"ב, יכולות AI יתנו את הדחיפה הבאה לעולם הדיגיטלי ויאפשרו לו להמשיך ולפרוץ גבולות. לצד זה, הרובוטים האוטונומיים והרחפנים ייכנסו למסלול ונתחיל לראות בתחומים אלה יותר פרויקטים בשטח. הפריחה בדיגיטל, באי-קומרס ובאוטומציה תמשיך, ובקצב מהיר. גם המגמה של עבודה מרחוק תמשיך להתחזק, ותגלוש לענפים שלא התחברו למודל עבודה זה בעבר".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"זו ללא ספק השנה של היזמים ולכן, איש השנה שלי הוא היזם הישראלי, שהוא יצירתי, חרוץ ונועז, בין אם מדובר ביזמים בתחילת הדרך ובין אם כאלה שהביאו את החברות שלהם להנפקות ענק בנאסד"ק. היזמות הישראלית היא מנוע הצמיחה המרכזי של ישראל, משאב מדהים, שצריך לעשות הכול כדי להעצים אותו".

נמרוד רייכנברג, סמנכ"ל השיווק של סימפליפיי

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה ששברה כל שיא אפשרי – החל מגיוסים, הערכות שווי והנפקות, וכלה בתחרות חסרת תקדים על כוח אדם בהיי-טק. זו הייתה גם שנת בגרות להיי-טק הישראלי, שבה הוכחנו סופית שישראל היא כבר לא רק אומת סטארט-אפ, אלא למדה להצמיח ולפתח חברות גדולות ומובילות בתחומן ברמה עולמית".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה העיקרית היא שגמישות ותגובה מהירה לשינויים הן דברים חיוניים מאי פעם. שוק הטכנולוגיה משתנה במהירות ולכן, תכונות אלה טבועות באופן טבעי בחברות ההיי-טק. עובדה זו אפשרה למרבית החברות להסתגל לאתגרים הבאמת ייחודיים של השנה שעברה, ולהמשיך להתקדם ולצמוח".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אם לרגע היה נדמה שהקורונה מאחורינו, ניאלץ לחיות בצילה זמן רב. מצד אחד אלה בשורות טובות להיי-טק, מכיוון שההאצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית בכל המגזרים תמשיך ביתר שאת ותייצר ביקושים. מהצד השני, חברות יהיו חייבות לפצח את מודל העבודה המרוחק וההיברידי – במיוחד בכל מה שקשור להכשרה ולפיתוח של עובדים פחות מנוסים".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"היו בשנה החולפת כל כך הרבה הצלחות והבחירה קשה. כחברה שפועלת בתחום הסייבר, הבחירה שלי היא בתומר ויינגרטן, מנכ״ל סנטינל וואן, שהוביל את החברה להנפקת הסייבר הגדולה בהיסטוריה".

אבי שאולי, סמנכ"ל הפיתוח של פיקסלוט

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה הייתה בסימן חיסוני הקורונה ומעבר לנורמליות החדשה, שלוותה בצמיחה מהירה של חברות. ביקוש גבוה לעובדים הורגש בכל העולם, והמצב האיץ חברות לבנות מרכזי פיתוח מרוחקים ולייצר גמישות ניהולית. בנוסף, עם הסגרים, בתשפ"א נשברו מוסכמות בכל הקשור לצורת העבודה וחלה האצה בשילוב כלים ושיטות לקבוצות שהיו מאחור – מה שאפשר את המשך המודל ההיברידי במשרדים ושילוב של עובדים מרוחקים.

בפן הטכנולוגי, שירותי הענן והלמידה הממוחשבת המשיכו להיות התחומים החמים של התעשייה. בתחום הלמידה הממוחשבת ניתן לראות הטמעה של כלי בינה מלאכותית ברוב החברות, ברמות שונות – משירות ללקוח הסופי ועד לכלים פנימיים בחברה.

בתחום שירותי הענן, החברות יצרו כלים ושירותים שמאפשרים בנייה של שירותים מבוזרים בקלות רבה יותר, ושירותים נטולי שרתים, שמאפשרים תחזוקה נמוכה יותר וצמיחה מהירה יותר. חברות ממשיכות להמיר את השירות לארכיטקטורה מבוזרת ככל הניתן".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"חשיבות ההיברידיות – שימור היכולות ההיברידיות של הצוותים לשם הגדלה של התפוקה של הצוותים ולשם גמישות גיוס העובדים מבחינת מיקום. בנוסף, בניית כלים ותהליכים בפיתוח שתומכים ומנטרים, כדי לבנות ארגון שמסוגל לצמוח מהר יותר".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המשך מחסור באנשים שמתמחים בשירותי ענן ולמידה ממוחשבת, צמיחה של חברות שמתמחות בכלים לבניית שירותי AI, שיעזרו לשיפור יעילות העבודה בתחום, על מנת לנסות ולפצות על המחסור בכוח האדם, ותפקידים שתומכים בתהליכים אלה, כגון MLOps, יתפתחו ויקבלו משנה חשיבות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אריק שטילמן, שבנה יחד עם ארקדי קרפמן ועומר פריאל את רפיד – חברה שפרצה השנה קדימה והפכה ליוניקורן עם השיווי הגבוה ביותר בארץ".

יוני שטיין, יזם סדרתי ומנכ"ל לגונה הלת'

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"הקורונה היא מגפה וטרגדיה עולמית, שהאיצה את אימוץ הטכנולוגיה במגוון תחומים לשנים רבות.

בנוסף לשערי ריבית נמוכים, ההון שזורם להון-סיכון ולהשקעות בטכנולוגיה שובר שיאים. המומנטום הזה מדהים באופן כללי, ובפרט בישראל. הוא בהחלט מציף קשת של אתגרים – מהיצע כוח אדם מוגבל ועד לפערים חברתיים, אבל הכיוון מדהים.

בתחום שלנו, של הבריאות הדיגיטלית, השנה האחרונה הייתה שנת מפנה, שנותנת תקווה גם ליזמים בתחום וגם לכל המשתתפים במערכות הבריאות, משום שדיגיטציה ומודרניזציה של מערכות בריאות יובילו לטיפול רפואי טוב בעלות נמוכה יותר".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"האמרה המפורסמת של וינסטון צ'רציל – אף פעם אל תיתן למשבר טוב להתבזבז (Never let a good crisis go to waste) – נראתה לי מצחיקה בתחילת משבר הקורונה, אבל בראייה לאחור, היא נכונה גם במקרה זה. מגפת הקורונה יצרה אינספור הזדמנויות בעולם הטכנולוגיה, ויזמים ומשקיעים מינפו אותן לצמיחה אדירה".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"שד הבריאות הדיגיטלית יצא מהבקבוק והוא לא הולך לחזור אליו בקרוב. ראינו אימוץ רחב של בריאות דיגיטלית וטלה רפואה, כולל בענפים שנתפסו בעבר ככאלה ששמורים למפגשים פנים מול פנים כמו בריאות הנפש. הדיגיטציה תאפשר חדשנות רחבה של מערכות בריאות וחברות ביטוח. בפרט אני צופה חדשנות סביב מודלים עסקיים מבוססי סיכון או הצלחה, שיתרמו ליישור האינטרסים של כלל המשתתפים".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"עוז ונעמה אלון, היזמים והמייסדים של האניבוק. האופן שבו הם בנו את הסטארט-אפ הצומח שלהם בשנים האחרונות מעורר הערצה, ובשנה האחרונה ראינו אותם נוסקים לגבהים חדשים".

גיל שינפלד, מנהל הטכנולוגיות הראשי של פייבר (Fiverr)

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
“בשנה החולפת ראינו את המשך ההבשלה של הטרנדים של השנים האחרונות: טכנולוגיות ענן, מערכות מבוזרות, מיקרו-שירותים, ריבוי נתונים, ובעיקר יותר ויותר שירותים מנוהלים. יש מספר גדול של שירותים ומערכות המונגשים כשירות מנוהל ומאפשרים לבצע פיתוח מהיר, בקנה מידה גדול מאי פעם.

עוד מגמה שראינו השנה היא המעבר למודל היברידי. אם בתש"פ עברנו לעבודה מרחוק, תשפ"א שיקפה מעבר לעבודה משולבת בבית ובמשרד".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה שלי היא שאין תחליף לעבודה עם אנשים באותו החדר. עבודה מרחוק היא טובה לפרקי זמן מסוימים, אבל בסופו של דבר החדשנות, היצירתיות וההנאה מתרחשות במפגש פנים אל פנים. ראינו את כל הדברים האלה באים לידי ביטוי בהאקתון שארגנו לפני כחודש. המפגש בין אנשים הוביל לרעיונות הכי יצירתיים ומקוריים".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הבינה המלאכותית והנגשתה דרך שירותים מנוהלים יפרצו קדימה. הכוונה היא לזיהוי קול, זיהוי תמונה, Generation של קול ותמונה ותרגום אוטומטי".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"לא איש אחד, אבל אני רואה לנכון לציין את אותם עשרות יזמים ומנכ"לים שעבדו קשה והפכו את החברות שלהם לציבוריות. זה כבוד גדול מאוד להיי-טק הישראלי ולמדינת ישראל בכלל, ומגיע להם להיות אנשי השנה".

טלי שם טוב, מנכ"לית ומייסדת חברת הענן ספידוולי

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה שבה ענף ההיי-טק המשיך לפרוח, למרות הקורונה ואולי גם בגללה. ההיי-טק הישראלי שבר שיאים של גיוסים והנפקות, בהן אנחנו, ספידוולי, שהצטרפנו בשנה החולפת לבורסה הישראלית. הטכנולוגיה הואצה, בעיקר בעולמות הענן והדיגיטל. מנכ"לי חברות, ואף המסורתיות שבהן, מבינים שצריך להשקיע משמעותית בטכנולוגיה על מנת להוביל את השוק בתחום שבו הם נמצאים, ועל מנת לספק למשתמשים את המוצר הטוב המאובטח והידידותי ביותר".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"שלא לעולם חוסן ושגם בשעות משבר אפשר למצוא את ההזדמנויות לצמוח".

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"דיגיטציה, השקעה במעבר לענן, אינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית, ועבודה מרחוק והיברידית.

הקורונה נתנה לגיטימציה למעבר לעבודה מרחוק , והמעבר לענן האיץ תהליכים טכנולוגיים שמצריכים טרנספורמציה דיגיטלית שנוגעת בכל הארגון. אני צופה שהמגמה הזו תימשך ואף תתחזק.

העולם ימשיך להיות דיגיטלי, תקציבי ה-IT ימשיכו לגדול, וכך גם ההשקעה של אנשים פרטיים על טכנולוגיה, שכבר עכשיו היא גדולה מבעבר. זאת הסיבה שמשקיעים נכנסו ועוד ייכנסו לתחום הזה".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל, ושלומי בן חיים, מנכ"ל ג'ייפרוג".

נתיב שמואלי, מנכ"ל דנאל פתרונות פיננסיים

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בתשפ"א, הכול קרה יותר מהר ויותר חזק. הקורונה האיצה תהליכים של שימוש בדיגיטל ובעזרת מימושים טכנולוגיים רחוק הפך קרוב, פקקים היו קריטיים יותר ברשת האלחוטית מאשר בכבישים, ועובדים מנוסים בהיי-טק הפכו למוצר מבוקש.

השנה האחרונה הוכיחה שענף ההיי-טק הוא קטר לשימור היציבות הכלכלית בארץ גם בעתות משבר, ושהקורונה גרמה להאצת הבערה בו ולקפיצה של דור קדימה באימוץ טכנולוגיות ודיגיטל".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"הקורונה לימדה אותנו שניתן לעבוד מרחוק בהצלחה; שלהיות בפגישה עם זיפים, ג'ינס וטריקו יכול להיות טוב לא פחות מאשר להיות בה מעונב וחנוט בחליפה; שיש חשיבות לעצירה ולהפנמה שאין כמו משפחה וחברים, ויש לטפח את שניהם לצד העבודה; ושאם אתה מחשיב את העמיתים בעבודה למשפחה ואת הלקוחות לחברים – ההצלחה שלך מובטחת".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"פער גדל והולך במחסור בעובדים מנוסים; הפנמה שאיזון בית-עבודה הוא עמוד התווך לשימור עובדים לטווח ארוך; המשך הכבדה ברגולציה במגזר הפיננסי – מה שיוביל לכך שארגונים יחפשו ביתר שאת מענה בצורת שירותים מנוהלים; והתחזקות העבודה מרחוק, שתהיה אחת הסיבות לכך שהענן, וכתוצאה מכך גם הסייבר ואבטחת המידע, ימשיכו לככב בכותרות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"ברק עילם, מנכ"ל נייס. הוא מוכיח שהמעז מנצח".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

לחלק ו' לחצו כאן.

לחלק ז' לחצו כאן.

לחלק ח' לחצו כאן.

לחלק ט' לחצו כאן.

לחלק י' לחצו כאן.

לחלק י"א לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בהמשך.