החלק האחרון: בכירים בהיי-טק מסכמים את השנה

אלעד שמיר, מנכ"ל ומייסד KIC – מרכז חדשנות כנרת

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בשנה החולפת, ההיי-טק הישראלי הפך את הלימון ללימונדה: החברות זיהו את הצורך האדיר בעולמות הדיגיטליים בעקבות משבר הקורונה ויצרו כלים רלוונטיים לעולם שהשתנה בקצב מסחרר. ראינו יכולות אופרטיביות יוצאת דופן של החברות, שהצליחו לעמוד בביקושים ואף יצרו פתרונות מהירים למשק הגלובלי חרף אי הוודאות ומשבר הקורונה. במקביל, כמות ההשקעות והכסף הנזיל שנכנס להיי-טק הישראלי בתשפ"א הייתה פנומנלית והיא מאפשרת צמיחה מהירה, אך יש בצד זה גם ציפיות גבוהות מאוד. כך או כך, החברות והיזמים שמיטיבים לעשות אדפטציה למציאות משתנה הם בעיניי הסמל ליצירתיות ולמיומנויות הנדרשות לנו".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"תשקיע באנשים, תהיה שם עבורם, בעיקר כשקשה. חברו שהחליטו להתעקש לשמר את כוח האדם, לא לצמצם ולא לקצץ, אלא להיפך, לטפח ולחזק את הטאלנטים – הרוויחו בתקופת הקורונה. תרמו לכך פיתוח קשרים בתוך החברה ובין האנשים, אפשור של מקום משמעותי ליצירת חברות והיכרות למרות המרחק, כמו גם של מרחב פעולה בטוח, מכיל ופתוח. המהלך הזה יוצר מומנטום משמעותי ותחושת לכידות ומשמעות, שמזניקים חברות קדימה.

התפיסה הניהולית הגורסת ש-'זה הכול בזכות האנשים בארגון' מוכיחה את עצמה מאז פרוץ הקורונה ביתר שאת. טיפוח נכון של ההון האנושי בארגון מייצר מחויבות, מעורבות ואקלים ארגוני בריא, ונותן דרור ליצירתיות ולחדשנות, שמתבטאות גם בשורת הרווח של החברה".

אלעד שמיר, מנכ"ל ומייסד KIC – מרכז חדשנות כנרת. צילום: Visual Storyteller

אילו מגמות אתה צופה לשנה הקרובה?
"תחומי האגרוטק והפוד-טק יצמחו מאוד בתשפ"ב, ונהיה עדים לתחילתה של מהפכה, לא פחות, בעולמות החקלאות, המזון והקיימות. החקלאות העולמית תעבור שדרוג אדיר – הן בשיטות הגידול והן באופן הצריכה ובשרשראות הערך. נהיה עדים לדיגיטציה ואוטומציה מסיביות בעולם זה, לחקלאות מדייקת ויעילה יותר, ולשינוי של השוק הצרכני, בעיקר בעולם המערבי, לאור משבר שינוי האקלים".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"עידו סוסן, מייסד דרייבנטס, שהפכה השנה ליוניקורן, אחרי גיוס סיד של 120 מיליון דולר. החברה, שפועלת בקיבוץ אשדות יעקב שבעמק הירדן, היא הוכחה ניצחת לכך שיש הון אנושי מדהים בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל, שצריך בית ומעטפת מתאימה, שיאפשרו לו לצמוח בצפון. זאת דוגמה טובה להון האנושי המופלא שגדל בצפון ומסוגל לייצר יש מאין בצניעות, בשום שכל ועם חשיבה פורצת דרך.

הטכנולוגיה של דרייבנטס צפויה לשנות פרדיגמות בתחום התקשורת ולהפוך את החומרה של אתמול לפתרון מבוסס תוכנה, שאתו השמיים הם הגבול".

חנן שניידר, מנכ"ל מילניום פוד-טק

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה השנה שבה תעשיית הפוד-טק עלתה לסדר היום בישראל ובחו"ל, הן עקב גיוסי הון והן מבחינת בשלות החברות. ראינו יותר ויותר חברות מגיעות לשלבי הפיילוט והמוצר, והחלו להיסגר יותר שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים. כמו כן, אנחנו רואים כניסה מסיבית של גופים מחו"ל בתחום, שמחפשים הזדמנויות השקעה בישראל. החברות הגדולות בעולם מסתכלות על ישראל כהאב של פוד-טק, מקדישות כאן משאבים ומגייסות אנשים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה החולפת?
"שמשקיעים שמייצרים ערך לחברות הם המשקיעים שחברות בתחום הפוד-טק רוצות".

חנן שניידר, מנכ"ל מילניום פוד-טק. צילום: שלומי הראל

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בכדי שישראל תקבל את הגושפנקא להיותה מרכז פוד-טק בינלאומי, אנחנו צריכים לראות אירוע משמעותי של אקזיט – קרי, מכירה של חברה ישראלית לאחת מהחברות הגדולות, או הנפקה בשווי משמעותי באחד משווקי ההון המובילים בעולם. ישראל בדרך הנכונה לכך. אנחנו מתחילים לראות השקעות ראשוניות של חברות גדולות ושיתופי פעולה משמעותיים, וכמו בעולמות הטכנולוגיה האחרים, אנחנו נמצאים בתחילתו של הגל, שככל שהוא יתקדם נראה הבשלה של חברות משמעותיות לשווקים הבינלאומיים, ובסופו של דבר אקזיטים בהיקפים גדולים.

בשורה התחתונה, הזרים ימשיכו להגיע לארץ – בין באמצעות אנשים משלהם ובין דרך שיתופי פעולה. אני מאמין שיותר השקעות ילכו לתחום של עולם ירוק יותר ובריא יותר".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"מי שהמציא את הנפקות ה-SPAC. התופעה הזו הביאה להרבה הנפקות והזניקה את התעשייה לגבהים חדשים".

ד"ר ראובן שנפס, סמנכ"ל האנליטיקה של ארניקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה שנה מדהימה להיי-טק הישראלי בכל קנה מידה, עם מספר רב של חברות שקיבלו 'בוסטר' חזק מאוד מצד השוק והמשקיעים. מגפת הקורונה גרמה להאצת התהליכים הדיגיטליים ושינתה את דפוסי המחשבה של הצרכנים והחברות שמשרתות אותם. גם הלקוחות השמרניים ביותר נאלצו ללמוד להשתמש בערוצים הדיגיטליים ונחשפו ליתרונות הגלומים בכך. כמו כן, ענפים מסורתיים ושמרניים הפנימו את הצורך בשימוש בשירותי ענן ובמעבר לטכנולוגיות מתקדמות ועדכניות, המבוססות על בינה מלאכותית ולמידת מכונה. בד בבד עם השימוש המוגבר בטכנולוגיות אלה גוברת הקריאה מצד גורמים שונים לעשות זאת באופן מושכל ואחראי – מה שנקרא Responsible AI".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שלא לעולם חוסן. כשהכול נראה ורוד וחשבנו שהקורונה מאחורינו, הגיע זן חדש של הנגיף ולימד אותנו שיעור בצניעות. זה משליך גם על המציאות הכמעט דמיונית שאנחנו חווים בעולם ההיי-טק. המסקנה היא שאף פעם אין לנוח על זרי הדפנה, צריך להיות מוכנים לתרחישים שונים ולתכנן קדימה. זה דורש גמישות מחשבתית לצד המשך עבודה שוטפת, ייצור חדשנות, פיתוח מוצר טוב והמשך השקעה בלקוחות הקיימים.

יש רבים שחושבים שאנחנו נמצאים בפתחה של בועה. ימים יגידו אם אכן זה המצב. בשלב זה, חברות ההיי-טק צריכות לנצל את הזמנים הטובים כדי להמשיך להתחזק, להשקיע בהון האנושי ולהיות ערוכות ומוכנות ליום שאחרי".

ד"ר ראובן שנפס, סמנכ"ל האנליטיקה של ארניקס. צילום: דיוויד גראב

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה האצה בתהליכי הדיגיטציה והפרסונליזציה. מטבע הדברים, אני בוחר להתמקד בדברים שקרובים אליי – עולמות הביג דטה ולמידת המכונה בחברות הביטוח והבנקים. בעולם הביטוח אנחנו רואים תמורות בכל מה שנוגע לעולם הטלמטיקה והחיבוריות, וזה בא לידי ביטוי בפרט ברכבים המקושרים. הקורונה העלתה את המודעות של לקוחות חברת הביטוח לפתרונות ביטוח מבוססי שימוש והתנהגות. אחת מחברות הביטוח הגדולות בארצות הברית, Nationwide, צופה שבתוך כמה שנים, כ-70% מפוליסות הרכב המופקות יהיו מבוססות שימוש ו/או התנהגות. הדבר מחייב את חברות הביטוח להיערך בהתאם, ומדגיש את החשיבות של הצורך במודלים אנליטיים ולמידת מכונה מתקדמים כבסיס לניתוח כמויות המידע האדירות שנאספות ליצירת פוליסות פרסונליות ומבוססות שימוש".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"התרשמתי מהדרך שגונג עשתה בשנה האחרונה ומהחזון שעמית בן דב, המנכ"ל שלה, משדר. הוא לא מתרכז בהערכות השווי המדהימות שהחברה קיבלה באחרונה אלא בהמשך הצמיחה, שיפור המוצר שלה ושלקוחותיה יהיו מרוצים".

צחי שנרך, סגן מנהל רשות החדשנות וראש מערך הטכנולוגיות וענפי השוק ברשות

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"ההיי-טק הישראלי מתבגר ומגיע לשיאים מכל זווית בחינה אפשרית. החברות והמנהלים הופכים בוגרים ומבוססים יותר, המשקיעים הופכים מקצועיים ומנוסים יותר, יש פחות סבילות לכמות 'רעש נסבל' למשל מחברות ללא בידול, ללא היתכנות טכנולוגית או מודל עסקי ברור, ויש עלייה בגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק וירידה בכמות הסטארט-אפים.

לצד התבגרות מבורכת זאת, שמביאה יתרונות כלכליים עצומים לישראל והייתה אחד הגורמים שסייעו בצליחת המשבר הכלכלי ברמת המדינה, נדלקו השנה כמה נורות אזהרה שכל גוף מתבגר להיות מודע ולהיערך אליהן".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"תשפ"א הדגישה את מרכזיותו וחשיבותו של ההיי-טק בישראל. תרחיש של מדינת ישראל ללא היי-טק לחלוטין משול להיפרדות המדינה מכמעט חצי מהייצוא התעשייתי שלה, מרבע מההכנסות שלה ממס הכנסה, מכוח קנייה עצום וממעגלי תעסוקה נרחבים התלויים בתעשייה זאת.

ההיי-טק הפך בשנה החולפת למרכיב חשוב בביטחון הכלכלי של המדינה ובהתאם צריכים מקבלי ההחלטות לוודא שהמדינה מגינה על 'משאב טבע' זה. זאת, למשל, באמצעות פיזור סיכון על ידי גיוון תחומי פעילות ההיי-טק ומיצוי שלו, לדוגמה על ידי שילוב גורמים נרחבים ככל הניתן בכלל מעגלי התעסוקה המרכיבים את ההיי-טק הישראלי".

צחי שנרך, סגן מנהל רשות החדשנות וראש מערך הטכנולוגיות וענפי השוק ברשות. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המודעות הגוברת לנושאי האקלים והבריאות והרצון, בעיקר של צעירים אך לא רק, להצליח כלכלית אבל לעשות זאת תוך תרומה לסביבה ולקהילה יביאו, להערכתי, להקמת חברות חדשות בתחומים אלה ולכניסה של חברות קיימות אליהם. מגמה זאת תתחזק לאור פעולתן של ממשלות, כולל ממשלת ישראל, שיכווינו ויגדילו השקעות ודרישה לפתרונות טכנולוגיים לבעיות האקלים והבריאות. הדבר יחייב פעילות מולטי-דיסציפלינארית באופייה, שבה ישתלבו תחומי היי-טק קלאסיים כמו תוכנה ואלקטרוניקה עם תחומים נוספים, דוגמת חומרים, ביולוגיה וכימיה".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"בחרתי כאיש השנה את אלברט בורלא. נכון שהוא לא ישראלי ולא שייך להיי-טק הישראלי, אבל אני רואה בו ריכוז של שני וקטורים שאפיינו את ההיי-טק הישראלי בתשפ"א ויתעצמו בתשפ"ב:

חיבור בין מדע וטכנולוגיה, פעילות עסקית ו-'עשיית טוב' – בשנה החולפת ראינו הוכחה ניצחת ומתוקשרת שניתן להשפיע על מהלכים, כמעט ברמה של תופעות טבע, באמצעות מדענים וטכנולוגיה חדשנית, להשפיע באמצעותם, לטובה, על המין האנושי כולו, ועל הדרך גם להרוויח.

חיבור בין עולמות הביולוגיה הקלאסית ועולמות הנדסה שונים – חיסון ה-mRNA הוא עוד הוכחה עוצמתית לחוזק בשילוב דיסציפלינות מדעיות שונות, שפועלות יחדיו לפתרון בעיות סבוכות.

ולבסוף, הקשר של בורלא לישראל ולישראלים כמו גם הכרתו בהיותה של ישראל ייחודית ובעלת DNA של חדשנות, הביאו להישגים מרשימים בהתמודדות עם משבר הקורונה בישראל".

אמיר שרי, מנהל חטיבת פינטק ודיגיטל במטריקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה אופיינה במהפכות ובצמיחה מואצת של נושאים שעד אליה לקח להם שנים להתפתח. מדובר בתוצר הלוואי של מגבלות הקורונה. אפרט שלושה מהם:

עבודה היברידית – עד הקורונה היא הייתה נחלתם של ארגונים בודדים, במיוחד בישראל, ובמהלכה היא הפכה לנחלת הכלל. העבודה ההיברידית מהווה בסיס לעבודה עתידית, כזו שעובדים חדשים דורשים וידרשו כתנאי יסוד. ארגונים גדולים מסורתיים, שלא חלמו על עבודה היברידית, נאלצו להיכנע לתכתיבים.

מדובר במהפכה – הן הארגונים והן העובדים למדו את היתרונות (והחסרונות) של העבודה ההיברידית, והיא כאן כדי להישאר. ארגון שלא יעבוד ב-80% מהפעילות שלו בצורה היברידית, ככל הנראה לא ישרוד.

טרנספורמציה דיגיטלית – ארגונים רבים הקפיצו את ההשקעה שלהם בטרנספורמציה דיגיטלית בעשרות עד מאות אחוזים. מארגונים רבים שהיו בתהליכים ראשוניים של טרנספורמציה דיגיטלית ועד לארגונים שהיו בשלב מתקדם שלה, כולם תעדפו אותה במקום גבוה יותר ותקצבו השקעות בהתאם.

מעבר לענן – ארגונים שהיססו או עשו צעדים ראשונים בלבד הבינו בתשפ"א שהעתיד בענן והתחילו להיערך בהתאם. גם ארגונים שמתעכבים בנושא מבינים שספקי התוכנה יובילו אותם לשם, בין אם הם ירצו ובין אם לאו".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אנחנו נבחנים בעתות מצוקה ולחץ, עם תרחישים לא צפויים, ומי ששורד הוא החברות שהשכילו לייצר חוסן לאורך השנים, שהיו קשובות לעובדים שלהן ודאגו לפרנסתם ולבריאותם, חברות שהתארגנו והסתגלו במהירות למצב החדש, עם יכולת לתת שירות מהיר ומקצועי ללקוחות, ומענה לאתגרים החדשים".

אמיר שרי, מנהל חטיבת פינטק ודיגיטל במטריקס. צילום: עידן גרוס

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המשך המהפכה של מעבר לענן, הטרנספורמציה הדיגיטלית והמודרניזציה של מערכות שלא מתאימות לקצב השינויים הנדרש בעולם העסקי החדש. כמו כן, הרחבה של מתן פתרונות דיגיטליים פנים ארגוניים. המהפכה ההיברידית מחייבת מתן מענה דיגיטלי גם לעובדי הארגון, ואנחנו רואים התחזקות של רלוונטיים, ובפרט של פלטפורמות Low Code ו-No Code ייעודיות למתן מענה מהיר לבניית אפליקציות מסוג זה. מגמה זו צפויה להמשיך".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"המנמ"רים של ארגוני הבריאות, שעברו מהפכה בתחום השירות הדיגיטלי בן לילה, עבור לקוחות שהתבססו בצורה משמעותית על השירותים הדיגיטליים בזמן המגפה".

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"אחרי יותר משנה וחצי של קורונה, העולם נחשף בהרחבה לתעשיית המוליכים למחצה. אם במשך 20 שנה ויותר שאני עובד בתחום רבים לא ידעו במה מדובר, כיום רבים יודעים לדבר על צ'יפים, ובעיקר על המחסור בצ'יפים. כל מוצרי האלקטרוניקה מתבססים על צ'יפים – ממכונות כביסה ומקררים, עבור ברכבים, תקשורת מרחוק ו-G5, ועד לשלל פתרונות למגפה, כמו ציוד רפואי או תמיכה בעבודה מרחוק. התעשייה שבה KLA פועלת הפכה למאפשרת (Enabler) הגדולה של התקופה, בזמן שהעולם מחכה לצ'יפים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שצריך לחשוב לטווח הארוך, בפרט בתעשייה כמו המוליכים למחצה, שתקופת הקורונה טלטלה אותה באופן חיובי. נדרש לתכנן חמש ו-10 שנים קדימה, ולבדוק כיצד צריך להיערך לשינויים ולצמיחה משמעותית".

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הביקושים בתעשיית המוליכים למחצה ימשיכו לגדול, מספר קווי הייצור יגדל, ויהיה מעבר גורף לדורות מתקדמים של המוצרים והמכונות בתעשייה. מספיק לעקוב אחרי ההשקעות של הממשל האמריקני החדש בתעשייה זו על מנת להבין לאן היא הולכת בשנה הקרובה. בארצות הברית הבינו שיש לצ'יפים חשיבות גבוהה בדומה לנפט או למים, וההבנה הזאת מחלחלת גם בישראל".

מיהו.י לדעתך איש.אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"עובד.ת ההייטק הישראלי. עובדי ההיי-טק הישראליים עברו מאז פרוץ הקורונה שינויים חדים בצורת העבודה, עברו לעבוד מרחוק והסתגלו לכך במהירות רבה. הממשלה והציבור מבינים שעובדי ההיי-טק נושאים על גבם חלק גדול מהכלכלה הישראלית".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

לחלק ו' לחצו כאן.

לחלק ז' לחצו כאן.

לחלק ח' לחצו כאן.

לחלק ט' לחצו כאן.

לחלק י' לחצו כאן.

לחלק י"א לחצו כאן.

לחלק י"ב לחצו כאן.