גם עשור לאחר מותו – המסלול שבו טסה אפל הוא זה שהתווה לה סטיב ג'ובס

השבוע מלאו עשר שנים למותו של סטיב ג'ובס, וגם כיום, רוחו ומורשתו הן חלק מה-DNA של החברה, שהעלה לגבהים דמיוניים את המוצר החשוב ביותר – המותג אפל – מבלי להמעיט, כמובן, מפועלו של טים קוק, המנכ"ל היורש של ג'ובס.

למעשה, הצמיחה הגדולה ביותר של חברת התפוח התרחשה בעשר השנים שלאחר מותו של ג'ובס, אבל העובדה הזאת לא מפחיתה מערכו, שכן הדעה הרווחת היא שג'ובס הוא זה שהציב את אפל במסלול שהוביל אותה למה שהפכה להיות כיום.

עשר שנים לפני מותו, אפל הייתה קרטעה על סף קריסה, מנסה להיחלץ ממשבר עמוק שנקלעה אליו, ושגרם לדירקטוריון להחזיר את ג'ובס למשרת המנכ"ל ב-1997. בשנים שלאחר מכן, ההישג החשוב ביותר של ג'ובס היה בכך שהותיר את החברה פעילה בזירה, בעיקר הודות ל-iMac G3, שסיפק לה חבל הצלה כספי ואפשר לה להמשיך לחדש את קו מוצרי ה-Mac, ליצור מערכת הפעלה חדשה למחשבי החברה ולהתחיל להתרחב לתחום הקמעונאות. מערכת ההפעלה OS X, דרך אגב, מבוססת על מערכת ההפעלה NeXTSTEP שיוצרה על ידי NeXT – החברה שג'ובס הקים בשנים שבהן לא כיהן כמנכ"ל אפל, ושנרכשה על ידי אפל קצת לפני ששב למנכ"ל אותה.

בתקופה הזאת החל ג'ובס לבצע שינויים מפליגים, כמו סגירת פרויקטים אגרסיבית. עובדים בחברה באותה תקופה מספרים, בחצי חיוך, שהדבר המפחיד ביותר היה להיקלע עם ג'ובס למעלית: "אתה נכנס למעלית בקומה ארבע, ולפני שהדלת נסגרת סטיב נכנס פנימה. בקומה שלוש הוא שואל אותך על מה אותה עובד, ועד שאתם מגיעים לקומת הקרקע, הפרויקט כבר סגור".

אבל במקביל הוא גם עסק ללא לאות, כמעט בפראות, בחיפוש אחר רעיון ש"יתפוס" גם במחיר של כישלונות בדרך. לבסוף, אחד מהרעיונות האלה הוא שהציל את החברה. היה זה נגן המוזיקה הקומפקטי, ה-iPod, שג'ובס השיק בחגיגיות הידועה שלו והצהיר שהוא יכול להכיל 1,000 שירים, והוא קטן כל כך, שהוא יכול להיכנס לכיס.

וכאן החלה הפריצה הגדולה של המותג אפל גם לקהלים שלא קשורים ל-Mac, ויחד עם אימפריית הקמעונות שג'ובס בנה, גרמה לאנשים גם לשקול רכישה של מחשבי Mac.

אחרי ה-iPod אפל כבר הייתה על מסלול הפריצה עם מוצרים חדשים כמו ה-iPhone וה-iPad שמרכיבים את ליבת המוצרים של הענקית מקופרטינו גם היום.

ג'ובס הצליח ליצור חברה בדמותו, ושתל במנהלים הבכירים הבנה עמוקה של פילוסופיית הטכנולוגיה והעסקים שלו, שעדיין מדריכה את הנהלת החברה עד היום. הוא האמין שטכנולוגיה לשם טכנולוגיה היא חסרת תועלת, אלא אם כן היא מעוצבת להפליא, קלה לתפעול ואינטואיטיבית. העיקרון החשוב ביותר במורשתו הוא יצירת תרבות ארגונית של חדשנות, ולצידה הכישרון הפלאי שלו לחוש מה יאהבו הצרכנים ויכולתו להוביל את החדשנות של החברה בכיוון הזה. הכישרון היה שלו, אבל תרבות החדשנות ועיקרון קלות השימוש הם עדיין ה"מנטרה" שמוטמעת בחברה בצורה עמוקה עד היום, ומתבטאת בכל דבר שאפל עושה – בחומרה וגם בשירותים. דרך אגב, באפל יש תוכנית מיוחדת שעוברים מנהלים שנשכרים לעבוד בחברה, שבה הם לומדים את העקרונות של חזון החברה, יעדיה והדרך הייחודית של החברה למימושם.

בדיוק כמו שהתרבות הארגונית של אפל חבה את הצלחתה לג'ובס, גם טים קוק עצמו נבחר על ידי ג'ובס כיורשו. ניתן להעריך ברמה סבירה של ביטחון, שג'ובס ראה בקוק את האדם הנכון, שאפשר לבטוח בו שינווט את החברה במסלול שהתווה לה, תוך מיקוד בפיתוח מוצרים חדשניים ושיפור הקיימים. תחת הנהגתו של קוק, אפל שילשה את ההכנסות הרבעוניות שלה והוסיפה שני ערוצי הכנסה חדשים – בתחום המוצרים הלבישים (ה-Apple Watch וה-AirPods) ובתחום השירותים, ואף הגיעה לשווי שוק של יותר משני טריליון דולר – החברה הראשונה בהיסטוריה שהגיעה לשווי זה.

אמנם כל הקרדיט על ההובלה של החברה מגיע כמובן לקוק, אבל רבים רואים בג'ובס את האיש שתכנן וצפה זאת, וההצלחה האדירה של אפל בעשור שלאחר מותו יכולה להיחשב לעוד נדבך במורשתו.