ג'יימי פופקין, גרטנר: "פחות משליש מהעובדים בארגונים מנצלים את כלי ה-BI הקיימים – וזו שערורייה"

"מחקר שערכה גרטנר (Gartner) בקרב מאות ארגונים מכל המגזרים ומכל הגדלים בעולם, העלה כי בממוצע, רק 28% מהעובדים בארגון מנצלים כיום את כלי הבינה העסקים בהם, ומשתמשים בכלים אלה לטובת קבלת תובנות וטיוב בקבלת החלטות", כך אמר ג'יימי פופקין, סגן נשיא ועמית מחקר בכיר בגרטנר.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר פופקין, כי "מצד אחד, המדובר במצב חמור, שלא לומר שערורייה, אשר מהווה תמרור אזהרה עבור המנמ"רים. הרי המדובר בכלים שהוטמעו במיטב המשאבים הכספיים הארגוניים – והם ברובם אינם מנוצלים. יש לכך משמעות בעובדה, כי ניתן היה לשפר תהליכים עסקיים בארגונים, וניתן היה להביא לידי המנהלים בכל הדרגים יותר מידע, שהיה יכול לגרום לארגונים לפעול בצורה טובה יותר, ולהביא לשיפור היעילות התפעולית והתחרות". אולם למרות זאת, אמר פופקין, "אני אופטימי, כי בעזרת מעט מאמץ שיווקי וחינוך תרבותי-ארגוני, ניתן לממש ולנצל את כלי ה-BI הללו, שכבר הוטמעו בארגונים – בצורה נרחבת הרבה יותר".

לדברי פופקין, "על המנמ"רים ומנהלי ה-BI בארגונים, באלו שיש כזה תפקיד, להתייחס למידע כאל נכס. הערך אותו ניתן להפיק מכלי הבינה העסקית, תלוי באופן חד משמעי בניצול מירבי ומיטבי שלו על ידי כמה שיותר משתמשים. הדבר ניתן למדידה – ככל שיותר משתמשים בארגון יעשו בכלי ה-BI יותר שימוש, כך הדבר ישפיע על שורות הרווח, המכירות, והתפעול בארגון". הוא הוסיף כי "אין כמעט ערך לכל פעולות טיוב הנתונים המבוצעות בארגונים, אם אנשים אינם יודעים לדלות את המידע ולהשתמש בו בצורה טובה".

פופקין אמר, כי "יותר מידע אינו בהכרח יותר ערך ארגוני. לעומת זאת, שילוב של מקורות מידע שונים, והגשתם בצורה 'מעוררת תיאבון' למשתמשים, בהחלט יכולה להעלות את ערך המידע הנצבר והמנותח, כי כך ישתמשו בו יותר". כך, אמר פופקין, "מידע בלתי מנוצל הוא פשוט עוד מעמסה כספית וניהולית על הארגונים. לא מופק ממנו כל ערך, אולם עלויות האחסון וניהולו ממשיכות לגדול".

מבין כלל המגמות שחווה עולם ה-BI, ציין פופקין את הופעתם, "הדרמטית" לדבריו, של היישומים הניידים, תחום שצפוי להמשיך ולצמוח במהירות. כך, אמר, "יש פה כמה תופעות הנעות במקביל: עבודה מרחוק ועבודה מהבית, צמיחת כמות הטלפונים החכמים, והופעת יותר ויותר יישומי BI לטובת רכיבים הניידים. המדובר בתופעות שבהחלט נותנות דחיפה ומשמעות נוספת לחשיבות של כלי ה-BI, שכעת יכולים להימצא בכל מקום, ובזמן אמת, עבור כל משתמש שרק רוצה בכך".

המגמה החזקה ביותר בעולם הבינה העסקית, אמר פופקין, היא BI אנליטי, בשילוב שיפור ביצועים. "בעבר, BI היה אוסף של דו"חות, שלא כל המנהלים טרחו לקרוא", הסביר, "כיום, כל התחום עבר פריצת דרך משמעותית, כאשר המטרה היא לא רק למצוא את המידע הרלוונטי עבור הלקוח הרלוונטי, אלא להבנות אותו עבור המשתמשים, כך שהוא יוכל להוות כלי לשיפור קבלת החלטות. נגזרת מכך, היא כמובן, עבודת החיזוי, להבין להיכן הולך הארגון לעומת להיכן הולך השוק – ולפעול בהתאם. אני מניח שזה היה הרציונל בגינו רכשה יבמ (IBM) את SPSS. ארגונים נדרשים כיום לניתוחים שיסייעו להם בבניית מודלים עתידיים ויצירת כמה תרחישים, שניתן יהיה לבחור על פי אילו מהם יש לפעול". לדברי פופקין, המגמה הזו צפויה להמשיך ולצמוח בשנים הבאות, זה התחום הכי מעניין בשוק".

תחום נוסף בו עוסק פופקין, הוא רשתות חברתיות. לדבריו, הוויכוח בתוך הארגונים האם לאפשר לעובדים בארגונים להשתתף בעולם זה או לא, "הוא בבחינת היסטוריה. כבר אין כל אפשרות להחזיר את השד לתוך הבקבוק. כעת, מה שנותר הוא לראות כיצד העובדים של הארגונים עושים זאת בצורה מאובטחת, תוך שמירה על היבטי סודיות עסקית של הארגון, ומניעת נזקים למותג הארגוני".

"הנהלות ארגונים צריכות להבין את התועלת שבמדיה החדשה של הרשתות החברתיות", אמר פופקין, "השימוש בערוץ תקשורת זה, מאפשר להרחיב את הדימוי של המותג הארגוני, לחזק אותו בקרב קהלים שונים, ליצור פעילות שיווקית-פרסומית בלא עלויות, ולספק מידע ארגוני. בכל מקרה, כיום זה מאוחר מדי לומר 'לא' לתחום. מה שמנהלים בארגונים, יחד עם מנהלי השיווק ומנהלי אבטחת המידע, צריכים לעשות, הוא לראות כיצד ניתן לסנן את המידע ולנתב אותו, כך שהשימוש ברשתות החברתיות ייעשה באופן מושכל. זה יבוצע על ידי יצירת מדיניות ונהלי התנהגות של העובדים הפועלים ברשתות החברתיות, עם הנחיות מאד פרטניות – מה מותר, מה אסור, מה מסווג עסקית ומה לא. לאחר מכן יש דרך ארוכה לעשות בהיבט החינוך התרבותי-ארגוני".