This is not ART – תערוכת אמנות עכשווית בשילוב AR – מוצגת בי-ם

תערוכה חדשה שמתקיימת בבנייני האומה בירושלים, ושזכתה בשם מעורר העניין This is not ART, היא  תערוכת אמנות עכשווית בשילוב מציאות רבודה (AR). את התערוכה האמנותית-טכנולוגית המסקרנת יצרו ספיר ברונזברג לוי ועמותת תומר בן חורין לאמנות.

האמנית ברונזברג לוי מבקשת להפגיש את הקהל עם היוצרים הגדולים של עולם האמנות באמצעים טכנולוגיים חדשים, המאפשרים מפגש ישיר ואינטימי. מדובר במפגש, המיועד לילדים ומבוגרים כאחד, שמהווה שלב חדש בהתבוננות של דור העתיד בעולם האמנות.

בעזרת מציאות רבודה, התערוכה מאפשרת ליצור חוויה חדשה של מפגש עם אמנים שחלקם פעל לפני מאות ועשרות רבות של שנים, למשל: לאונרדו דה וינצ'י, וינסנט ואן גוך, פרידה קאלו, סלבדור דאלי, רנה מגריט, יאיוי קוסמה, קלוד מונה, פבלו פיקאסו, לואיז בורזואה, ג'ודי שיקאגו, מרינה אברמוביץ', אנני ליבוביץ' ופיט מונדריאן. 

היצירות בתערוכה הייחודית מורכבות מאיור דיגיטלי, מציאות רבודה ואנימציה ממוחשבת, הפועלת על ידי בינה מלאכותית, כך שלאחר סריקת היצירות באפליקציית מציאות רבודה, היצירה כמו קמה לחיים ומתחילה לדבר – האמנים מספרים על עצמם ועל יצירתם באמצעות קולם של אמנים ישראלים. 

התערוכה מוצגת בטרקלין טדי בבנייני האומה בירושלים והיא פתוחה לקהל הרחב בחינם עד סוף חודש יוני 2023, בתיאום טלפוני מראש. 

בין היצירות המיתולוגיות שהאמנים המופרסמים "מספרים" עליהן בתערוכה אפשר למצוא את: ה"מונה ליזה" של דה וינצ'י, מהשנים 1503-1506; את "ליל כוכבים" של ואן גוך, משנת 1889; את "התרשמות, זריחה" של מונה, 1872; "שלושה מוזיקאים", של פיקאסו, 1921; "קומפוזיציה מס' 2 עם צהוב אדום וכחול", מונדריאן, 1927; "דיוקן עצמי עם קופים", קאלו, 1940; "הפילים", דאלי, 1948; "פיט טאונסנד ממורביליה", ליבוביץ', 1973; "מסיבת ארוחת ערב", שיקאגו, 1979; "אמא", בורז'ואה, 1999; "האמנית נוכחת", אברמוביץ, 2010; וכן את "חדר אינסוף",  קוסמה, 2015.

בין האמנים הישראלים שמספרים בקולם על האמנים הגדולים: תמר לוי, אלה אלדדי, עודד רוזנפלד, רעי דישון, אלישע שולם, תמר גרינברג, זהבית, גדי לשם, שרונה אמויאל-לרנר, יעל כנפו ואייל בר און.

כדי לצפות בתערוכה הייחודית יש לסרוק קוד בטלפון הנייד, להוריד את אפליקציית Artvive ולאחר מכן להציב את הטלפון הנייד מול כל יצירה שתתחיל "לדבר" ולספר את סיפור האמן.

לא אמנות? This is not ART – תערוכת אמנות עכשווית בשילוב AR הנערכת בי-ם. צילום: מאת ספיר ברונזברג לוי

למה דווקא השם This is not ART?

הרעיון לתערוכה נולד בעקבות יצירתו פורצת הדרך של הצייר הסוריאליסט הבלגי מגריט – "בגידת הדימויים" (1929). בציור נראית מקטרת ומתחתיה הכיתוב: "Ceci n'est pas une pipe" ("זוהי אינה מקטרת"), כשכוונתו של מגריט היתה לומר כי הייצוג הריאליסטי ביותר של עצם כלשהו הוא ייצוג בלבד.

כך גם שם התערוכה "This is not ART" מצהיר שזוהי אינה אמנות, ובכך כל אמן שמציג מצהיר שהוא אינו כפי שנראה. האמן מבקש להחזיר את הצופה אל הרזומה של האמן, היצירות וההישגים ולא להתמקד בדימוי המפורסם שנהיה ממנו.

ברונזברג לוי היא אמנית ויזואלית, צלמת ויוצרת חוויות אמנותיות ומיצבים באמצעים טכנולוגיים, כגון מציאות מדומה, מציאות רבודה והולוגרמות. בעבודותיה היא משתפת את המבקרים ביצירה ומציגה קונפליקטים אמנותיים בנושא השפעת האדם על הסביבה והשפעת המהפכה הדיגיטלית על חיי היומיום. היא גילתה עניין באמנות מגיל צעיר, הייתה צלמת לשעבר בעיתון "במחנה", למדה עיצוב גרפי ועסקה באופן עצמאי בחקר הטכנולוגיה העכשווית. בתערוכות שלה הקהל לוקח חלק פעיל ואקטיבי והיצירות מייצרות פעולה. ב-2012 התחילה להציג בתערוכות עבודות צילום, עיצוב ומציאות רבודה.

עמותת תומר בן חורין לאמנות נוסדה לזכרו של תומר שהיה אמן, יוצר ואיש אקדמיה, מתוך הבנת החשיבות לאמנות ותרבות בחיינו, ובמטרה לעשייה חיובית ולמציאת מענה ראוי לאמנים בתחילת דרכם, המבקשים במה להכרה. מטרות העמותה הן לחזק ולקדם את התרבות והאמנות בישראל על ידי מתן תמיכה, עידוד וסיוע לאמנים בתחילת דרכם. הסיוע מתפרש על פני תחומים שונים וביניהם: ציור, פיסול, משחק, כתיבה, שירה, נגינה ועוד. 

התערוכה This is not ART מוצגת בטרקלין טדי בבנייני האומה ירושלים, והיא, כאמור, פתוחה לקהל הרחב בחינם עד סוף יוני 2023, בתיאום טלפוני מראש במספר: 02-6558558.