לא להסתנוור מהנתונים החיוביים על ההיי-טק – העתיד לא מזהיר

גם השבוע עמדו נציגים רבים של ענף ההיי-טק במרכז המחאה הציבורית נגד התוכנית המשפטית של הממשלה. ההשתתפות של אנשי ההיי-טק גררה ויכוחים בתוך הענף ובארגונים שאמורים לייצג אותו. התומכים בתוכנית טוענים שמנהלי ההיי-טק מייצרים תחזיות שחורות, וכי זו עלולה להיות נבואה שתגשים את עצמה. הם מסתמכים על נתונים שמתפרסמים מדי פעם, שמצביעים לכאורה על הענף כיציב, משגשג ורחוק מאוד מאותן אזהרות והצהרות. ההיי-טקיסטים שמפגינים, ולא רק הם, מזהירים שאסור להסתנוור מהנתונים הללו, וכבר כעת יש דאטה שמראה שהעתיד לגמרי לא ורוד.

דוגמה אחת שיכולה להטעות ולהוביל לניתוח לא נכון של המציאות היא נתונים שפרסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם השכר הממוצע של עובדי ההיי-טק עלה בשנה שעברה ב-5.5% לעומת 2021. זאת, על אף שבעוד ש-2021 הייתה שנה טובה לענף, ברבעון הראשון של 2022 החל המשבר הכלכלי שאנחנו נמצאים בו גם כיום. נתון נוסף שעלול להטעות הוא מספר השכירים בהיי-טק, שלמרות הידיעות על גלי הפיטורים, גם הוא עלה בשנה שעברה.

העלייה בשכר, בתקופה של משבר ופיטורים, נובעת מבעיה מרכזית של הענף, שנמשכת שנים: מחסור חמור בכוח אדם. פיטורים שנעשים בחברות טכנולוגיות שונות לא מורידים את מספר השכירים בהיי-טק, כי מרבית המפוטרים מוצאים מקום עבודה חלופי.

אקוניס אמר שגם הוא מדבר עם אנשי היי-טק, וכל בני שיחו משוכנעים שהענף לא ייפגע מהתוכנית. חבל מאוד שהוא לא הספיק להיות בדיון בוועדת הכלכלה, אולי הוא היה ממתן את הביקורת שלו

המצב הנוכחי של ענף ההיי-טק עדיין טוב יחסית, בזכות השנים הטובות שהוא ידע באחרונה. הוכחה לכך מצויה בדו"ח שהוציא השבוע האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, IATI, בשיתוף חברת הייעוץ דלויט. הדו"ח אמנם מתייחס ל-2021, אבל הוא משקף מגמות ידועות. בין היתר מצוין בו שההיי-טק תרם באותה השנה לתמ"ג בישראל כ-240 מיליארד שקלים, ותרם כ-45% מהצמיחה של התוצר בישראל ב-2017-2021.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד, ציינה כי היקפי הפעילות הנרחבים שמשתקפים בדו"ח הם בעלי פוטנציאל להגדיל את ההשפעה של ההיי-טק על הכלכלה והחברה, לרבות בהיבטים שאינם כלכליים.

מחאת ההיי-טק – גם בכנסת

מנגד, קיבלנו השבוע עוד הוכחה למה שאנשי ההיי-טק שמשתתפים במחאה מנסים להסביר – שהדברים שלהם לא נכונים לעכשיו, אלא הם אזהרות לגבי מה שיקרה בעתיד הקרוב. ההוכחה הזאת התקבלה מכיוון די מפתיע – מוועדת הכלכלה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ מהקואליציה – דוד ביטן מהליכוד. הוועדה קיימה דיון שעסק בהשפעת התוכנית המשפטית של הממשלה על הכלכלה. השתתפו בו, בין היתר, כמה מנהלים בכירים בענף, שהזהירו מפני העתיד. כך, למשל, מיכל צור, נשיאת קלטורה, ציטטה סקר שלפיו מחצית מחברות ההיי-טק שוקלות להוציא מישראל את הקניין הרוחני שלהן. הסיבה היא שקניין רוחני מוגן בחוזים משפטיים מורכבים, והפרות שלו נדונות בבתי המשפט המקומיים. מערכת משפט חלשה ולא עצמאית עלולה לפגוע בקניין הרוחני, שהוא הנכס הכי יקר של כל חברת היי-טק.

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן. צילום: ShutterStock

היזם זוהר לבקוביץ' אמר באותו הדיון שההיי-טקיסטים יוצאים לרחובות כי הם מודאגים באמת, והם ממש לא רוצים לעזוב את ישראל. "הסכנה היא באיך שתופסים אותנו בעולם, בבריחת משקיעים – תהליך שלא ניתן יהיה לתקן במהירות", הוסיף.

בסוף הישיבה ציין ח"כ ביטן שהוא בהחלט מבין את החשיבות של ההיי-טק למדינת ישראל ושהוא מתכוון לדבר בנושא עם שר המשפטים, יריב לוין.

באותה השעה בדיוק, בחדר סמוך, נתן שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, את הסקירה השנתית שלו בפני חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. אחרי שפירט את תוכניות העבודה של המשרד, בסוף דבריו התייחס השר אקוניס למחאה, ומתח ביקורת חריפה על אנשי ההיי-טק שמפגינים ושמאיימים להוציא כספים מהמדינה. הוא אמר שגם הוא מדבר עם אנשי היי-טק, וכל בני שיחו משוכנעים שהענף לא ייפגע מהתוכנית. חבל מאוד שאקוניס לא הספיק להיות בדיון בוועדת הכלכלה, אולי הוא היה ממתן את הביקורת שלו.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

בשורה התחתונה צריך לומר שמה קובע בתחום הכלכלה, ובמיוחד בהיי-טק, הוא לא הדעות של צד זה או אחר, אלא המספרים והנתונים. אז נכון להיום, הנתונים משדרים מצב טוב, בוודאי יחסית לעולם, אבל מי שיודע לקרוא את המפה מבין שבשנה הבאה הם עלולים להיות קודרים ביותר, והעובדה שאנשי ההיי-טק יוכתרו כצודקים לא תעזור לאף אחד.