ח"כ ביטן: "על הממשלה להיערך למניעת קריסת בנקים זרים"

על רקע קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB) בארה"ב כינס היום יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, את הוועדה לדיון מיוחד שעסק בהשפעת האירועים על ההיי-טק הישראלי. היו"ר ביטן אמר בפתח הדיון כי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הודיע שלקוחות הבנק, וגם בנק סיגניצ'ר שקרס, יקבלו את כל כספם, ובעקבות זאת אין סכנה לפגיעה בחברות ישראליות. הוא הוסיף כי הדיון יתמקד בניסיון ללמוד על צעדים שיכולים למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד ואמר: "צריך לשלוח זר פרחים לנשיא ארה"ב ולהודות לו שהדיון הזה הוא רק תיאורטי".

יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, מריאן כהן, אמר כי פרשת הקריסה פחות או יותר מאחורינו, אך היא צריכה להיות קריאת השכמה והשאלה היא איך נערכים לאירוע הבא שממשלת ארה"ב לא תעמוד מאחוריו ותחליט לשים 200 מיליארד דולר תוך 48 שעות. 

מנכ"ל משרד המדע והחדשנות, גדי אריאלי, ציין בתגובה, כי כבר ביום ה', כשהחלו הסימנים הראשונים להגיע, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המדע אופיר אקוניס גילו ערנות, בחנו את הדברים ודובר על אפשרות לקופסת סיוע בדומה לקורונה, ככל שיהיה צורך בכך.

הכלכלן הראשי של Start-Up Nation Policy Institute, ד"ר אסף פתיר, אמר גם הוא כי הסערה בארה"ב מאחורינו. באשר ללקחים אמר: "התרגלנו לחשוב על פיקדונות עו"ש כמשהו בטוח במאה אחוז וזאת אשליה. זה שאין בישראל ביטוח פיקדונות זאת שערורייה שמשרתת את הבנקים הגדולים והגיע הזמן לטפל בזה. ההתנגדות לכך מגיעה מהבנקים הגדולים, כי לכל אזרח ברור שאם בנק לאומי, למשל, יקרוס אז המדינה תציל אותו, אבל אם בנק דיגיטלי חדש יקרוס אז אולי המדינה לא תציל אותו. הפחד הזה גורם ללקוח להעדיף בנק גדול".

התכנסה לדון על השלכות קריסת SVB על ההיי-טק הישראלי. ועדת הכלכלה של הכנסת. צילום: לכידת מסך מסרטון הדיון. מקור: דוברות הכנסת

ביטן על המחאה נגד הרפורמה: "אנשי ההיי-טק גורמים נזק לעצמם"

היו"ר ביטן שאל בדיון האם חברות היי-טק שהוציאו כספים מישראל לאחרונה העבירו אותם גם לסיליקון ואלי בנק. משקיע הון סיכון, מוטי וקנין, השיב שגם אליו עברו כספים. היו"ר ביטן אמר כי אם הממשל בארה"ב לא היה מתערב הייתה להם בעיה, ווקנין סיפר כי ביום ו' שלפו בישראל 60 מיליארד דולר מהבנק במהירות אדירה, והעבירו אותו לבנקים אחרים בארה"ב או לבנקים ישראלים עם שלוחות בארה"ב.

מנהל המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך, אילן גילדין, התייחס לשליפה המהירה של הכספים ואמר: "זה אספקט שצריך לתת עליו את הדעת, איך בכמה שעות 42 מיליארד דולר נשלפו בכמה לחיצות בסמארטפון. מישהו צעק 'שריפה' ותוך דקות כולם הסתערו על הדלת וזה יכול להיות בעיה".

ביטן התייחס לסוגיית ביטוח הפיקדונות וביקש מנציגי בנק ישראל להיערך להתייחסות לכך בישיבה נוספת שתקיים הוועדה בעניין. אור חן השיב כי הבנק יעביר התייחסות מסודרת לוועדה, ואמר כי ביטוח פיקדונות לא היה עוזר לסיליקון ואלי בנק.

היו"ר ביטן קרא גם לאוצר להעביר לוועדה התייחסות לכלי סיוע וביטוח פיקדונות שעלו בדיון.

במהלך הדיון המשקיע וקנין גם התייחס לסוגיית החקיקה המשפטית ואמר כי גם היא משפיעה. היו"ר ביטן אמר כי בנושא הרפורמה אנשי ההיי-טק גורמים נזק לעצמם, בכך שהנבואה מגשימה את עצמה, כי הכלכלה עובדת על פסיכולוגיה. הוא הוסיף כי אין ליכודניק שיכול לקבל את מתווה הנשיא, ואמר כי גם הליכוד דואג למדינה, והדבר הכי גרוע שיצר המתווה הוא שאין טעם לפשרה ולכן הליכוד צריך לרכך את הרפורמה.

סמנכ"לית הכספים של ווקמי (Walkme), חגית ינון, סיפרה כי הייתה מאלה שחילצו את הכספים בלחיצת כפתור, ואמרה כי למרות שסיליקון ואלי בנק לקח ריביות גבוהות יותר מהבנקים בישראל, עדיין חברות החזיקו בו חשבונות בשל היכולת שלו להעמיד קווי אשראי לחברות היי-טק בתחילת דרכן. לדבריה, "הבנקים והמוסדות הפיננסיים בישראל לא יודעים להעמיד אשראי לחברות היי-טק בשלבים ראשונים, שאין להן הכנסות או בטוחות וגם כשיש הכנסות הן מפסידות".

היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר כי הבנקים בישראל אוהבים בטוחות, וביקש לבחון כיצד באירופה ובארה"ב אפשר לקבל אשראי על בסיס מודל עסקי – ובישראל לא. הוא הוסיף כי יכול להיות שצריך לתת ערבות מסוימת לבנקים, שלא תהייה משמעותית מבחינה תקציבית, אבל יכולה להשאיר את חברות ההיי-טק בארץ.