השפעת התוכנית המשפטית: ההשקעות בהיי-טק – הנמוכות ביותר מ-2018

החששות וההתרעות של בכירי ההיי-טק על השפעתה הרעה של התוכנית המשפטית של הממשלה על הענף – מתממשות: נתונים שמפורסמים היום (א') בשני דו"חות שונים מראים כי סכום ההשקעות בענף ברבעון הראשון של 2023 היה הנמוך ביותר מאז 2018, ועמד על 1.7 מיליארד דולר בלבד. מדובר בירידה של יותר מ-20% לעומת 2.2 מיליארד ברבעון האחרון של 2022. מתוך סכום ההשקעות הכללי ברבעון, כ-40% היו בשלוש חברות בלבד: וויז, ויה ו-eToro.

דו"ח אחד פורסם על ידי מכון המחקר SNPI, שמציין במפורש כי הירידות הן השפעה של התוכנית המשפטית של הממשלה, ואחר – על ידי IVC ולאומיטק, שם לא מייחסים אותה לכך.

על פי הדו"ח של SNPI, גם מספר סבבי ההשקעות היה נמוך במיוחד – למעשה, הנמוך ביותר מאז 2014 – השנה שבה החלו במכון באיסוף הנתונים. הנתון עמד על 112 סבבים בלבד.

מקור: SNPI.

ב-SNPI מעריכים כי הירידה בהשקעות צפויה לפגוע בעיקר בסטארט-אפים חדשים – כאלה שהוקמו או גייסו בסבב סיד אחרי 2021. סטארט-אפים משנתונים מוקדמים יותר, ובפרט אלה שגייסו בסבב סיד בין 2017 ל-2019, ניצלו את תקופת השיא של ההתאוששות מהקורונה ובממוצע, מצבם עדיין טוב יחסית.

מה הציבור חושב – האם מחאת ההיי-טק לגיטימית?

יחד עם נתוני ההשקעות, SNPI פרסם סקר על עמדות הציבור ביחס להיי-טק ולמחאת ההיי-טק. עולה ממנו כי ככל שמשיבים חושבים שהמחאה יותר לגיטימית – כך מידת האהדה שלהם להיי-טק עולה. בנוסף, המחאה והפילוג בציבור לא השפיעו על הפופולריות של ההיי-טק הישראלי, כולל לא לרעה – הגם שהוא משתתף בולט במחאה. זו לא השתנתה ביחס לשנה שעברה. יתרה מזאת, 51% מהציבור סבורים שמחאת ההיי-טק לגיטימית במידה רבה ומעלה, 36% חושבים שהיא לגיטימית במידה מועטה ומטה והיתר – במידה בינונית.

מקור: SNPI.

בחלוקה לגושים פוליטיים, 71% מאנשי הימין סבורים שהמחאה לא לגיטימית, בעוד שבקרב אנשי המרכז, המרכז-שמאל והשמאל קיים קונצנזוס לגבי הלגיטימיות שלה: 76%, 91% ו-96% בהתאמה. משיבים שסיווגו את עצמם כימין-מרכז חלוקים בסוגיה זו: 40% השיבו שהמחאה לגיטימית במידה רבה ומעלה, בעוד ש-39% סבורים שהיא לגיטימית במידה מועטה ומטה.

"ההיי-טק עובר שריפת יער נוראה"

מנכ"ל SNPI, אורי גבאי, אמר כי "הנתונים של הרבעון הראשון, שאנחנו מביאים בסקירה זו, מדאיגים במיוחד, ומהווים תמרור אזהרה לכל מי שההיי-טק הישראלי חשוב לו. השילוב של האטה גלובלית ואי יציבות מקומית עלול להיות הרסני להיי-טק הישראלי". הוא הוסיף כי "אנחנו מברכים על השהיית הרפורמה המשפטית, אך כל עוד חוסר הוודאות לגבי עתיד המוסדות הדמוקרטיים בישראל יימשך, תעשיית ההיי-טק תמשיך להיפגע. נזכיר כי תעשיית ההיי-טק היא הסקטור החשוב ביותר לכלכלה הישראלית, אך גם הכי משולב בכלכלה הגלובלית, ולכן הכי פגיע לתחושת אי ודאות בקרב משקיעים זרים. על הממשלה לנקוט בכל האמצעים הדרושים להשבת היציבות, ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה בכדי למנוע הידרדרות ובריחת חברות וכוח אדם איכותי מישראל. חשוב להזהיר: אם המגמה לא תשתנה בקרוב, זה עלול להיות הסוף של הסטארט-אפ ניישן".

ממחאת עובדי ההיי-טק נמסר בתגובה לסקירה של SNPI כי "זה נראה רע, וזה יהיה גרוע יותר. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא האמין לנו, אבל הכסף של המשקיעים מהיר וחכם, והם לא אוהבים סיכונים לדמוקרטיה, לזכויות האדם ולזכויות הקניין. המשמעות של הצניחה בגיוסים ברבעון הנוכחי ובהמשך השנה היא פגיעה דרמטית בהכנסות המדינה ממסים שנים קדימה. זה כסף שנועד לתשתיות, לביטחון, לחינוך ולבריאות של כל אזרח בישראל – פריפריה ומרכז כאחד".

"ההיי-טק עובר עכשיו שריפת יער נוראה, שעם האיומים של הממשלה בחידוש החקיקה – עדיין משתוללת. זה הזמן להודיע על גניזה מוחלטת של החקיקה וכניסה למסלול של כינון חוקה בהסכמה רחבה. רק אז תכבה השריפה שמכלה את ההיי-טק וההשקעות, ונוכל להתחיל לתקן את הנזק הנורא שגרמה הממשלה בשלושת החודשים האחרונים".

הכסף הגדול של ההיי-טק הישראלי – בעמדת המתנה

דו"ח אחר שפורסם היום, של IVC ולאומיטק, מציג נתון דומה: על פי הדאטה שלהם, חברות ההיי-טק הישראליות גייסו ברבעון הראשון של 2023 סך של 1.72 מיליארד דולר ב-105 סבבים – צניחה של 70% לעומת הרבעון הראשון של 2022 ושל 20% בהשוואה לרבעון האחרון שלה. שלושה מאותם גיוסים היו בעסקאות ענק, של מעל 100 מיליון דולר כל אחת (גם כאן הכוונה היא ל-וויז, ויה ו-eToro). אלה תרמו 38% מסך הגיוסים ברבעון.

עוד נתונים שכלולים בדו"ח זה מראים כי היקף הגיוסים המוקדמים צנח ברבעון הראשון במחצית לעומת הרבעון הראשון של 2022. זאת, בהמשך לירידה בסבבי גיוס מתקדמים יותר אשתקד.

כמו כן, 23 אקזיטים הושלמו ברבעון המדווח – 21 מיזוגים ורכישות ושתי הנפקות. אלה הסתכמו ב-1.1 מיליארד דולר. מגמה נוספת היא שקרנות הון-סיכון זרות העדיפו השתתפות בגיוסים ראשונים על פני גיוסי המשך. הכסף הגדול של ההיי-טק הישראלי, לפחות כרגע, נמצא בעמדת המתנה.

תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק, אמרה כי "השנה החלה בהאטה משמעותית בהשקעות – הן במספר העסקאות בשוק והן בגודלן. בנוסף לכך, 38% – נתח משמעותי מההשקעות ברבעון – הגיעו למספר מצומצם מאוד של חברות. ניכר כי המשקיעים והקרנות עדיין מהססים בביצוע השקעות, וכן בביצוע עסקאות מיזוג ורכישה. זאת, ככל הנראה כדי לבחון כיצד תתפתח הכלכלה העולמית והאם יהיה שינוי בשווין של החברות באופן שמשקף טוב יותר את המצב הנוכחי. אנחנו צופים כי במחצית השנייה של השנה נתחיל לראות התחדשות של פעילות והתייצבות שתביא בטווח הארוך יותר לצמיחה מחודשת".

לדברי מריאנה שפירא, אנליסטית בכירה ב-IVC, "הירידה בפעילות בשוק ההיי-טק הישראלי בתחילת 2023 ממשיכה את המגמה מהמחצית השנייה של 2022, ומשקפת את הטלטלה בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים. היקף ההון שהגיע ממקורות זרים ומספק את עיקר התמיכה הפיננסית לחברות סטארט-אפ ישראליות צנח, חברות חוו צמצום משמעותי בגיוסים מצד המשקיעים הקיימים, ומספר החברות הצעירות שהצליחו לגייס הון פחת משמעותית. לצד זה, גם המגמה של עסקאות הענק משקפת ירידה משמעותית לעומת השנים הקודמות, ומובילה אותנו לתחזית צנועה ל-2023, במידה שהתנאים והמגמות לא ישתפרו".