נמלטה מהתופת באוקראינה ומסייעת לעולים להיקלט בהיי-טק

רגינה קורצ'בסקיה נמלטה עם אמה והכלב שלה מקייב בימים הראשונים של המלחמה ● כעת היא מסייעת לעובדי היי-טק אוקראינים שעלו לישראל לאחר פרוץ הקרבות למצוא עבודה בענף הטכנולוגיה בארץ

רגינה קורצ'בסקיה, מנהלת פרויקטים ב-IT Works.

המלחמה באוקראינה הביאה לעלייה לישראל של מספר לא מבוטל של מהנדסים ואנשי היי-טק, שהצליחו לברוח מהתופת שם והחלו חיים חדשים כאן. במהלך המלחמה קמו יוזמות שונות שנועדו לסייע לאותם עולים למצוא תעסוקה. אחת מהן היא של עמותת IT Works, שפועלת בשוטף כדי לשלב אוכלוסיות מודרות בעבודה בהיי-טק, וכעת הצטרפה גם למען המטרה הזאת. במימון רשות החדשנות ובשיתוף חברת אלבשיין, IT Works מעניקה לאותם עולים מהנדסים לימודי עברית באולפן והכשרות מקצועיות בעולמות הדאטה והטכנולוגיה – כאמור, כדי שייקלטו בענף.

מי שמסייעת לעמותה לעזור לעולים להיקלט בארץ ולמצוא כאן תעסוקה היא רגינה קורצ'בסקיה, ילידת אוקראינה, שהצליחה, בעזרת הקהילה היהודית, לברוח מהמלחמה כבר בימים הראשונים שלה. אחרי שהגיעה ארצה היא החלה לעבוד ב-IT Works, כמנהלת פרויקטים.

בראיון לאנשים ומחשבים סיפרה קורצ'בסקיה על עבודתה ועל העולים החדשים מאוקראינה, חבריה, שהגיעו לארץ לאחר פלישת רוסיה והחליטו להשתקע בה. "נולדתי וגדלתי באוקראינה, ואני בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית מאוניברסיטת קייב", ציינה. "במשך יותר מ-10 שנים עבדתי עבור הסוכנות היהודית בקייב, בניהול פרויקטים ותכנון אירועים. הכרתי חברים רבים עובדי היי-טק".

הגעה לישראל לאחר מסע רווי תקלות ופחדים

"המלחמה תפסה אותנו, כמו רבים אחרים, בהפתעה", אמרה קורצ'בסקיה. "היו הרבה התרעות, אבל לא האמנו שזה יקרה, כי כבר היו התרעות דומות ולא ממומשות בעבר. ביום הראשון יצאתי מהבית בדרך למשרד, קניתי קצת אוכל, תרופות וכל מיני דברים בסיסיים, ואז החלו ההפגזות – וזה נורא הפחיד אותי". יחד עם אימה והכלב שלה, וללא שום ציוד מיוחד, היא יצאה מקייב עוד בימים הראשונים למלחמה. בדרך לא דרך, בשיירה של אוטובוסים ולאחר מסע רווי תקלות ופחדים, הם הצליחו להגיע למולדובה. משם הם הוטסו לקפריסין ולאחר שהות של שבועיים – הגיעו לישראל. המשפחה המורחבת שלה מתגוררת בארצות הברית, "אבל עדיין יש לי הרבה חברים באוקראינה, ואני מאוד דואגת להם", ציינה.

גם אחרי שנקלטה בארץ ועברה לגור בבת ים עם אימא שלה, קורצ'בסקיה האמינה שעוד תוכל לחזור לקייב, ולכן לא התאמצה לחפש כאן עבודה קבועה – עד שמישהו חיבר אותה עם עמותת IT Works. לאחר כמה שיחות עם האנשים שם, היא הבינה שיש לה אפשרת לסייע לחבריה הרבים שלה שעלו מאוקראינה, רובם אנשי היי-טק, למצוא תעסוקה בישראל. כיום, כאמור, היא מרכזת את הפרויקטים בעמותה.

"נכונות לא מועטה מצד המעסיקים"

עד כה התקיימו שלושה מחזורים של התוכנית, כאשר המחזור הראשון סיים בחודש שעבר, עם 25 בוגרים, ששלושה מהם כבר נקלטו בעבודה בהיי-טק, והאחרים נמצאים בשלבים כאלה ואחרים של חיפוש עבודה.

טקס סיום המחזור הראשון של התוכנית.

טקס סיום המחזור הראשון של התוכנית. צילום: ניר יששכר

לדברי קורצ'בסקיה, "יש נכונות לא מועטה מצד המעסיקים לקבל את הבוגרים שלנו כעובדים. הם מועסקים כג'וניורים, כחלק מהפרויקטים שרשות החדשנות מעודדת, אבל חלק מהם מתקדמים מהר. המעסיקים מבינים היטב את הפוטנציאל שלהם, והשכר שהם מקבלים די דומה למה שמקובל בתעשייה". היא ציינה כי "מדובר באנשים שחלקם ברמה גבוהה ביותר, מעבר למה שנדרש באותו מקום עבודה, אבל הם מוכנים להתפשר כדי להצליח ולהישאר בארץ".

איך זה מסתדר עם העובדה שקשה כיום למצוא עבודה בהיי-טק הישראלי?
"זה נכון שקשה למצוא תעסוקה בענף בגלל המצב, אבל קורות החיים שלהם מדברים בעד עצמם. המעסיקים מתעניינים בהם תוך כדי הלימודים".

מה העבודה ב-IT Works נותנת לך?
"אני רואה בזה שליחות והעבודה נותנת לי סיפוק רב. לא קל להיות בישראל, את זה כולם יודעים, אבל אלה שהגיעו משם יודעים שזה הסיכוי שלהם לבנות את החיים שלהם מחדש. הם לא כאלה שיעזבו למדינה אחרת בגלל שכר גבוה יותר, כי גם באירופה לא קל".

"הביקוש לקורסים גדול בהרבה מהיכולת לספק אותם"

עדי מאור שוורץ, מנהלת תוכניות באלביישן, שמספקת לתוכנית להכשרת העולים האוקראינים את הידע והמרצים, אמרה שהמשתתפים מגיעים אליהם לאחר שהם מאותרים על ידי IT Works. תהליך המיון כולל גם מבחנים, שנועדו לעמוד על הרקע של המועמדים. "באופן טבעי", ציינה, "הביקוש לקורסים שלנו גדול בהרבה מהיכולת שלנו לספק אותם".

אלביישן מעבירה את ההכשרות בתחומי הדאטה, כי יש להם ביקוש רב, אבל על הפרק כבר יש הכשרות בתחומים נוספים, שקשורים ביישומי תוכנה ובמקצועות נדרשים אחרים בתעשיית ההיי-טק.

עדי מאור שוורץ, מנהלת תוכניות באלביישן.

עדי מאור שוורץ, מנהלת תוכניות באלביישן. צילום: פרטי

כיצד אנחנו, הישראלים, מקבלים את העולים הללו?
מאור שוורץ: "באופן כללי ,החברה הישראלית סובלנית במידה קטנה בכל מה שקשור לקליטת עולים, אבל בהיי-טק יש נכונות גדולה יותר לקליטתם. המעסיקים מודעים לרקע של העולים, הם מאוד מבינים את החשיבות של הגיוון בתעשייה, ולכן עושים מאמצים לקלוט אותם. יש לא מעט אתגרים, כמו מחסום השפה, אבל כולם, ובמיוחד העולים עצמם, עושים כל מאמץ כדי להצליח".

"זה שלב ראשוני בקליטה של העולים – וזה טוב לכלל החברה"

יפעת ברון, מנכ"לית IT Works, אמרה כי "שילוב העולים בשוק העבודה נותן לנו סיפוק רב, כי זה מהווה שלב ראשוני בקליטה שלהם בישראל, וזה טוב לכלל החברה הישראלית".

לדברי אבי שניר, מנכ"ל אלביישן, "העלייה החדשה הביאה לישראל הרבה אנשים מוכשרים, שיכולים להשתלב במקצועות טכנולוגיים – אנשים שביום אחד חרב עליהם עולמם, וכיום הם מקבלים תקווה ועתיד חדשים במדינת ישראל".

תגובות

(4)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. צחי

    בהצלחה לעולים היהודים, חזרתם הבייתה

  2. עלי

    שתגמר כבר המלחמה הארורה בהפסד של מי שהתחיל אותה המטורף פוטין.

אירועים קרובים