סקר: מהי השפעת ההצעות לשינויי החקיקה על ההיי-טק בישראל?

כבר שנים רבות מגזר ההיי-טק הוא המנוע המרכזי והחשוב ביותר של הכלכלה בישראל, והיקפו כ-15% מהתמ"ג. במגזר זה פועלים יותר מ-7,300 חברות, כ-400 קרנות סיכון והשקעות וכ-500 מרכזי חדשנות ומו"פ של חברות בינלאומיות, אשר להן נציגות בישראל. 400,000 העובדים המועסקים במגזר זה מהווים יותר מ-11% מכוח העבודה בישראל. מגזר זה אחראי ליותר מ-25% מתקבולי המיסים המשולמים בארץ. ברקע הדברים, תעשיית ההיי-טק מתמודדת בעת האחרונה עם אתגרים מאקרו-כלכליים עולמיים, ואלה משפיעים על פעילותה.

ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central) ערך בחודש שעבר סקר מעמיק, בתאריכים 22–23 במרץ 2023, בקרב מנהלים בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. מנהלים אלו מייצגים חברות סטארט-אפ, חברות בין-לאומיות בישראל וקרנות השקעה. מדובר בסקר המקיף ביותר שהיה בישראל בתקופה זו, ומטרתו הייתה לנתח את הכוונות ואת הפעולות ששוקלים בדעתם מובילי התעשייה נוכח המצב והתהליכים המתרחשים. הסקר, שבוצע לראשונה בקרב כל תעשיית ההיי-טק, משקף מדגם של כל הענף בישראל, והוא נותח בידי הפרופ' קמיל פוקס, פרופ' אמריטוס לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל-אביב. יצוין כי הסקר נערך לפני הכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לפיטר את שר הביטחון, יואב גלנט, שהתרחשה ב-26 במרץ, וכן לפני השביתה הכללית והודעת ראש הממשלה על השהיית החקיקה כדי לאפשר הידברות עם סיעות האופוזיציה.

שאלון הסקר נשלח ליותר מ-8,000 מנכ"לים ומייסדים של חברות טכנולוגיה, מנהלי חברות השקעות ומנכ"לים של חברות בינלאומיות. השיבו עליו 1,142 בכירים, המייצגים 873 חברות לפי הפירוט הזה: חברות סטארט-אפ/טכנולוגיה – 888 משיבים; משקיעים – 187 משיבים; וחברות בינ"ל – 67 משיבים.

הפגנת ההיי-טקיסטים במתחם שרונה בתל אביב, נגד ההפיכה המשפטית. צילום: ענבל אורפז

הממצאים העיקריים: 80% מהסטארט-אפים צופים השפעה שלילית עליהם

בכל הקשור בעמדות ובתפישות של משתתפי הסקר ניכרת דאגה עמוקה מפני מצב שבו לחקיקה תהיה השפעה שלילית על תעשיית ההיי-טק – 84% מהמשקיעים צופים השפעה שלילית של החקיקה על חברות הפורטפוליו שלהן, ו-80% מהסטארט-אפים צופים השפעה שלילית על החברות שלהם. 69% מהבכירים בחברות הרב-לאומיות בישראל חוששים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על פעילותן בארץ.

עוד ניתן ללמוד מהתוצאות כי בכלל תעשיית ההיי-טק צופים שתהיה פגיעה בפעילות העסקית של החברות במגזר – 50% מהסטארט-אפים צופים קושי ביכולת להשיג לקוחות חדשים מחו"ל, ו-63% מהמשקיעים צופים קושי דומה של חברות הפורטפוליו שלהן. ב-65% מהחברות הבינ"ל בישראל צופים השפעה שלילית על יכולתן לעשות פיילוטים של מוצרים, ועל יכולת רכישה או מסחור של חדשנות ישראלית.

כמו כן ניכר כי משקיעים ובכירים בחברות סטארט-אפ מעריכים כי תהיה ירידה קיצונית בהשקעות ובפעילות מיזוגים ורכישות, בעיקר באלו שמקורן מחוץ לישראל ושמהוות כ-90% ממימון מגזר זה – 84% מהמשקיעים חושבים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על היכולת לגייס הון מחו"ל. 40% מהם מעריכים כי הגיוסים יהיו נמוכים ביותר מ-50% מהקרן האחרונה שלהם ו-51% מהם מעריכים שיגייסו 20% עד 50% פחות מהקרן האחרונה שלהם. בנוסף, 77% מבכירי החברות מעריכים שיתקשו לגייס הון ממשקיעים זרים. רק 47% מאמינים שיהיה קשה יותר לגייס הון ממשקיעים ישראליים. 79% מבכירי החברות שנמצאים בתהליכי גיוס דיווחו על ביטולי פגישות עם משקיעים מאז תחילת החקיקה. 31% דיווחו על עצירה מוחלטת של הפגישות מצד המשקיעים. 76% מהמשקיעים צופים אפקט שלילי על מיזוגים ורכישות בענף ההיי-טק.

מה משתתפי הסקר מתכוונים לעשות למול המצב המתהווה?

ניכר כי חברות הטכנולוגיה עוסקות בפיזור אגרסיבי של החזקות המזומנים שלהן מחוץ לישראל. מצב זה יוצר פוטנציאל להוצאת מזומנים מסיבית מהמדינה. נראה כי התערערות הבנקים העולמיים אינה משפיעה על פעולות אלו.

מהסקר ניתן היה ללמוד כי 46% מהחברות מתכננות לחלץ עתודות מזומנים אל מחוץ לישראל – מהן 58% מתכננות להעביר לחו"ל יותר מ-50% מעתודות המזומנים שלהן. 31% מתכננות להעביר לחו"ל בין 20% ל-50% מעתודות המזומן שלהן.

עוד ניתן היה ללמוד מהתשובות כי 92% מהחברות הצהירו שמידת ההשפעה של קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB) ובנקים זרים אחרים על התוכניות, או על המדיניות שלהן להוציא כספים אל מחוץ לישראל – מועטה עד לא קיימת כלל. רק 8% מהחברות ציינו כי לקריסות אלו יש השפעה מכרעת על תוכניותיהן בעניין זה.

בקרב משקיעים וחברות שענו על הסקר ניכרת כוונה של ממש להעביר את סמכות השיפוט/רישום של המטה שלהן למדינות אחרות מחוץ לישראל – 78% מהמשקיעים מעריכים כי יעבירו את סמכות השיפוט של מטה חברות הפורטפוליו שלהם, ואילו ב-42% מהחברות שוקלים לשנות את הרישום/סמכות השיפוט של החברות שלהם.

עוד נמצא קונצנזוס חוצה ענפים, בכל הקשור בצמצום מתוכנן בכוח האדם. נרשמה התעניינות מדאיגה של עובדים ברילוקיישן אל מחוץ לישראל – 72% מהמשקיעים מאמינים כי החקיקה בתחום המשפט תגרום לעלייה בהיקפי הפיטורין בחברות הפורטפוליו שלהם (34% צופים עלייה של ממש) – ב-27% מהחברות שוקלים להעביר את עובדיהן אל מחוץ לישראל (ב-35% מהן מתכננים להציע לעובדים חבילות רילוקיישן באופן יזום). בנוסף, אף שב-28% מהחברות הבינלאומיות נשקלת אפשרות של רילוקיישן לעובדיהן כתגובה אפשרית במקרה שהחקיקה תעבור, רק 9% ראו בפיטורים תגובה אפשרית במצב זה.

עוד נמצא כי ב-37% מהחברות הביעו דאגה באשר לפגיעה ביכולתן לשמר כישרונות (טאלנטים), אם תעבור החקיקה המתוכננת.

ניתן ללמוד מהסקר גם כי ב-51% מהחברות הללו מתכננים לפטר יותר מ-20% מכוח האדם בהן. וכן כי ב-27% מהחברות הרב-לאומיות מעריכים שיפחיתו יותר מ-50% מההשקעה בכוח האדם ובתקציב, וב-12% מהן מעריכים כי יפסיקו באופן מוחלט השקעה זו. רק ב-20% מהחברות העריכו כי ישמרו את אותה השקעה או יגדילו אותה.

"אמון המשקיעים בישראל נפגע בתקופה קצרה מאוד"

"בסטארט-אפ ניישן סנטרל מודאגים מאוד מהנתונים המשתקפים בסקר. כארגון ללא כוונת רווח שתפקידו לחזק את תעשיית ההיי-טק בישראל ולשמור על חוסנה, מחובתנו לשקף את הנתונים למקבלי ההחלטות בישראל ובכך לסייע למניעת פגיעה אנושה באקו-סיסטם הטכנולוגי בפרט ובכלכלה ובחברה הישראלית בכלל", ציינו בארגון עקב התמונה המצטיירת מתוצאות הסקר.

מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אבי חסון: "בסקר המקיף שערכנו מול האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי רואים בצורה ברורה את העמדות של הטק הישראלי ואת הפעילויות העתידיות הצפויות של הגורמים השונים בסקטור, לצד הנזק האפשרי הנוסף לכלכלה הישראלית.

לצערי, אמון המשקיעים בישראל נפגע בתקופה קצרה מאוד, אבל במידה שבשיחות בבית הנשיא תתקיים הידברות אמיתית, אני מאמין שתעשיית החדשנות הישראלית תצלח גם את המשבר הנוכחי – כפי שצלחה משברים רבים בעבר. כדי שההיי-טק הישראלי ימשיך להוביל בעולם, נדרש שיקום של השותפות בין הסקטור הפרטי לממשלה – קיום הידברות אמיתית שתאפשר התאוששות כלכלית".