וזוהי רק ההתחלה: 75 שנות היי-טק ישראלי

יום ההולדת ה-75 של ישראל, שהחל הערב (ד'), הוא הזדמנות מצוינת לא רק לחגוג למדינה, אלא גם 75 שנים לענף שמהווה הקטר של המשק, ושהוביל את הרכבת שהביאה אותה למקומה הטוב מבחינה כלכלית. 75 שנים של התפתחות טכנולוגית, שסייעה להתפתחות הכלכלית, הצבאית ואפילו המדינית של המדינה.

אי אפשר לסקור עד הסוף 75 שנים של עשייה, על אחת כמה וכמה בענף אינטנסיבי כמו ההיי-טק, בכתבה עיתונאית, גדולה ומקיפה ככל שתהיה. יש שמות רבים וחברות רבות שנכנסו – אבל גם כאלה שלא, וקצרה היריעה מלהכניס אותן. ובכל זאת, בחרנו לסקור פרקים, אירועים, חברות ואנשים בולטים בהיי-טק הישראלי ב-75 השנים האחרונות, וגם לפני כן. בחרנו לא לעשות סקירה היסטורית-כרונולוגית, אלא לחלק אותה לפי ראשי פרקים.

המצפינים

את המסע שלנו אנחנו מתחילים אי שם בין 727 ל-411 לפני הספירה. עד כדי כך. לא ברור באיזו שנה בדיוק הופיעה ההצפנה העברית הראשונה, כתב אתב"ש, אבל ידוע שזה קרה בין השנים האלה. הדבר מתועד בספר ירמיהו, פרק כ"ה, פסוק 26: ”וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם” (ששך=בבל). שנים רבות לאחר מכן, ב-1977, פרסמו רון ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן את RSA – מערכת הצפנת מפתח ציבורי א-סימטרית, שעדיין נמצאת בשימוש נרחב.

חוק וסדר

ההיסטוריה של ההיי-טק הישראלי כוללת, למרבה הצער, גם מעשים פליליים. הנה כמה מהם, עם אזכורים תרבותיים:

חיים נחמן ביאליק אמר ש-"נהיה עם ככל העמים רק כשיהיו לנו הגנב העברי הראשון והזונה העברייה הראשונה". המשורר הלאומי ודאי לא התכוון לאלי רייפמן, מייסד אמבלייז – חברה שבשיאה הגיעה לשווי שוק של כשמונה מיליארד דולר. רייפמן הסתבך בחובות כבדים, הוכרז פושט רגל, הורשע ב-2011 בקבלת דבר במרמה ובזיוף, ונדון לארבע שנות מאסר.

בסדרת הטלוויזיה הפופולרית שמש, עוגן ואחיה הפכו לצמד האקרים בשם אנה ואלייזר, שפורצים למחשבי הפנטגון. הפרק הדהד לאהוד טננבאום, האקר ישראלי שכונה האנלייזר, שב-1998 נתפס על ידי ה-FBI לאחר שפרץ למחשבי נאס"א, הפנטגון, הצבא האמריקני – וגם הכנסת שלנו. הוא נשפט, נכלא ומאז "הצליח" לפגוש שוב את רשויות אכיפת החוק.

ועוד פרשה אחת: מונדיר, מוזהר ושאדי בדיר, שלושה אחים עיוורים מלידה מכפר קאסם, ערכו בתחילת שנות ה-2000 שורת מעשי פריקינג (פריצה לטלפונים) – למרכזיה של גלי צה"ל וכן לאלה של בזק, פלאפון וחברות תקשורת נוספות. זו הייתה פרשיית עבירות המחשב מהמסובכות בישראל, נכון לאז.

החלוצים

י.א. מיטווך ובניו היא חברת ה-IT הוותיקה ביותר בישראל. החברה פועלת מ-1933 (!) והיא הוקמה לאחר שבני המשפחה עלו ארצה מגרמניה. היא ייצגה את נשיונל בארץ, וגם בסוריה ובלבנון. כיום היא ממשיכה לייצג בישראל את ממשיכתה של נשיונל, NCR. ב-1936 סיפקה החברה לבנק אנגלו-פלשתינה (כיום בנק לאומי) ארבע מכונות להנהלת חשבונות, במחיר של 575 לירות ארץ ישראליות למכונה.

ב-1963 הקימו עמירם שור ואריה שמש את מ.ל.ל., שעסקה בניהול מרכזי חישוב לעיבוד נתונים, פיתוח תוכנה, מערכות מידע וטכנולוגיה. ארבע שנים לאחר מכן, ב-1967, הקים אפי ארזי את סאיטקס, מחלוצות הדפוס הדיגיטלי וחברת ההיי-טק הישראלית הראשונה שהצליחה בעולם.

חברות חלוצות נוספות הראויות לציון הן אמנת, שהוקמה ב-1970; רד תקשורת ומחשבים, שהקים זוהר זיסאפל ב-1981; מג'יק תעשיות תוכנה, שהוקמה על ידי דיוויד אסיא ויקי דוניץ, כספין אוף מהחברה האם, משוב מחשבים, ב-1983; שתי חברות נוספות שנוסדו באותה השנה – אפרת, לימים קומברס, על ידי קובי אלכסנדר, וטקנומטיקס, על ידי שלמה דוברת; אלדין של ינקי מרגלית וחשבשבת – שתי חברות שנוסדו ב-1985; גילת לוויינים, שייסד יואל גת ב-1987; ואם-סיסטמס של דב מורן, שנוסדה ב-1989 ובמרוצת השנים המציאה את הדיסק און-קי.

ב-1990 השיקה EMC את סימטריקס, מערכת אחסון נתונים חדשנית – פיתוח של משה ינאי, שהפכה אותה לחברת ענק. ינאי הוביל את הקמת XIV, שנרכשה ב-2008 על ידי יבמ תמורת 300 מיליון דולר. לאחר מכן הוא הקים חברה בולטת נוספת – אינפינידט.

ב-1993 יסדו שלמה קרמר, מריוס נכט וגיל שויד את צ'ק פוינט. זו יצרה את תוכנת FireWall-1, שזכתה להצלחה רבה ברחבי העולם. בהמשך, החברה פיתחה את אחד ממוצרי ה-VPN הראשונים בעולם, וכיום היא נחשבת לאחת מענקיות אבטחת המידע והסייבר בישראל, עם מקום בינלאומי מכובד.

נותרו על רצפת חדר העריכה: ניר צוק – פאלו אלטו, שלמה טובול – פינג'אן, אודי מוקדי ואלון כהן – סייברארק, מיקי בודאי, שמאחוריו ארבעה אקזיטים, ועוד הרבה חברות חלוציות.

אסימונים: המגזרים הציבורי והחינוכי

מכשירי הטלפון הראשונים הותקנו במוסדות שונים בארץ ישראל ב-1921. לאחר הקמת המדינה הותקנו טלפונים ציבוריים שעבדו על מטבעות וב-1953 החל השימוש באסימונים.

ב-1952 הוקם ליד משרד האוצר מל"מ – המרכז למיכון משרדי, ללא מחשב. כעבור שנתיים נבנה במכון ויצמן המחשב הראשון בישראל, ויצאק. ב-1971 קם מרכז ענ"א של המכון לפריון העבודה והייצור – גוף הכשרה מקצועי ראשון לענף.

הגרסה מוקדמת של האינטרנט, ה-אפרנט, הגיעה לארץ ב-1982 – אז חוברו אליה האוניברסיטאות בארץ. ב-1985 הקנה איגוד השמות הבינלאומי לאינטרנט את הסיומת il. לישראל. שנה לאחר מכן הביאה פלאפון את טכנולוגיית הסלולר ארצה.

ב-1992 עלה לאוויר דף ה-ווב הציוני הראשון – של האוניברסיטה העברית. ב-1993 החל לפעול ספק האינטרנט הראשון בארץ, קו מנחה. ב-1995 הושק מיזם מחשב לכל ילד, לצמצום הפער הדיגיטלי. ב-1996, רק אז, הוחלפה המרכזיה האנלוגית האחרונה בבזק – בספרתית.

ב-1997 נולד ממשל זמין במשרד האוצר. ב-1999 קמה עמותת אשנב, "אנשים למען שימוש נבון באינטרנט", להנצחת החייל ערן אדרת ז"ל, שלרשת היה חלק במותו. ב-2002, משרד האוצר השיק את להב"ה, "לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית". ב-2009 הקים אורי בן ארי את קרן אתנה, שמעצימה מורים בפרויקטים כגון מחשב נייד לכל מורה. ב-2015 הוקם מערך הסייבר הלאומי ובשנה שעברה – מערך הדיגיטל הלאומי.

ICT בצבעי ירוק זית: תקשוב צבאי

ב-1937 הוקם שירות הקשר של ההגנה, שבמסגרתו נערך באותה השנה קורס אלחוטני המורס הארץ הישראלי הראשון. שנה לאחר מכן יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב-1939 הפעיל האצ"ל תחנת שידור ראשונה וב-1940 עשתה זאת ההגנה (התחנה הסדירה הראשונה בפלשתינה הייתה קול ירושלים, שהחלה לפעול ב-1936). ב-1947 נערך קורס קציני הקשר הראשון וב-1948 הוקם חיל הקשר, שהתבסס על עודפי ציוד ממלחמת העולם השנייה. ממר"ם, יחידת המחשב הראשונה בצה"ל, קמה ב-1959 וב-1961 הגיע אליה המחשב הראשון, פילקו 211, שכונה "מוח אלקטרוני" ושהיה לו זיכרון של 16 קילו-בייט. ב-1999 החל פרויקט ורד הרים – הסלולר הראשון המוצפן בעולם. ב-3.3.2003 הוקם אגף התקשוב, כיום אגף התקשוב וההגנה בסייבר. האגף עוסק בסייבר הגנתי ולפי פרסומים זרים, יחידה 8200 עוסקת בסייבר התקפי.

החברות הבינלאומיות עולות ארצה

יבמ היא ענקית ה-IT הרב לאומית הוותיקה ביותר בישראל: ב-1949 הוקם הסניף המקומי של יבמ-NCR. ב-1972 פתחה יבמ בחיפה[ מה שכונה אז "מרכז מדעי", שהיווה בסיס להקמת מרכז המו"פ של הענק הכחול בארץ ב-1993. החל מ-1948, חברה קטנה בשם משה בסין אלקטרוניקה והנדסה ייצגה את מוטורולה בארץ. מוטורולה ישראל קמה ב-1964 וב-1974 נוסד מרכז המו"פ המקומי שלה. באותה השנה נוסד גם הסניף הישראלי של אינטל, בידי דב פרוהמן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה. כיום יש לאינטל ישראל מרכזי פיתוח ומפעלי ייצור בארץ. ב-1998 הוקם מרכז הפיתוח של סאפ בישראל וב-2006 – זה של גוגל. ב-2011 אפל רכשה את אנוביט ב-390 מיליון דולר והקימה בישראל מרכז מו"פ.

חברה טכנולוגית בינלאומית נוספת שיש לה נוכחות נרחבת בארץ היא מיקרוסופט. הענקית מרדמונד פועלת בארץ בשתי שלוחות: מיקרוסופט ישראל, שנוסדה ב-1989, ומיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שנוסדה ב-2002 ומנהלת את פעילות המו"פ של החברה בארץ – פעילות שהחלה עוד ב-1991. ישראל היא בין המדינות הראשונות מחוץ לארצות הברית שמיקרוסופט החלה לפעול בהן.

האקזיטים

ב-1986 הקים אריה פיינגולד את מרקורי, שנרכשה על ידי HP ב-2006 תמורת 4.5 מיליארד דולר ומאז עברה עוד גלגולים ובעלויות.

ב-1988, האחים ניר ואלי ברקת הקימו את BRM, השקיעו 150 אלף דולר בצ'ק פוינט וגרפו מאות מיליונים.

בתחילת שנות ה-90' הקימו שי אגסי ואביו, ראובן, את קוויקסופט, שפיתחה את תוכנת מנהל. בסוף אותו עשור הקים אגסי האב את Top Tier, שנמכרה ב-2001 לסאפ תמורת 400 מיליון דולר. סאפ רכשה גם את מנהל, ב-7.5 מיליון דולר. חברה נוספת שרשומה על שמה של משפחת אגסי – חברה שהיא אולי ידועה יותר אבל מצליחה פחות מהאחרות, היא בטרפלייס.

המסע שלנו נמשך עם גלילאו, שהוקמה ב-1993 על ידי אביגדור ווילנץ ושנמכרה ב-2000 למארוול ב-2.7 מיליארד דולר – אקזיט המיליארדים הראשון בישראל. ב-2011 ווילנץ היה ממייסדי אנאפורנה לאבס, שנמכרה ב-2015 לאמזון תמורת 370 מיליון דולר. ב-2016 הוא היה ממקימי הבאנה לאבס, שאינטל קנתה אותה ב-2019 תמורת שני מיליארד דולר.

יאיר גולדפינגר, ספי ויגיסר, אמנון עמיר ואריק ורדי (הבן של יוסי) הקימו ב-1996 את מיראביליס, שפיתחה את תוכנת ה-ICQ ושנמכרה ל-AOL ב-407 מיליון דולר.

ב-1998, רוני צארום הקים את אקסלינק וב-2000 הוא מכר אותה לקומברס ביותר מחצי מיליארד דולר.

ב-1999 מכרו יוסי הולנדר, רוני עינב ודליה פרשקר את המימד החדיש ל-BMC תמורת סכום שיא דאז של 675 מיליון דולר – מה שהוליד את הביטוי "מתעשרי ההיי-טק".

ב-2000, חוץ מהבאג המאיים, מכר דוידי גילה את DSPC לאינטל תמורת 1.6 מיליארד דולר.

אי אפשר לכתוב על אקזיטים של חברות ישראליות מבלי להזכיר את סיסקו, שהיא מהחברות הרב לאומיות הבולטות ברכישות כאן: מאז 1998 היא קנתה 17 חברות כחול לבן, בסכום מצטבר של 7.2 מיליארד דולר. עוד ברוכשות הגדולות: מיקרוסופט, שרכשה את אדאלום תמורת 320 מיליון דולר, EMC, יבמ, רד האט וגוגל, שקנתה את ווייז. ב-2017 התרחש האקזיט הגדול בתולדות המשק הישראלי: אינטל קנתה את מובילאיי בכ-15 מיליארד דולר.

נשים, נשים

במסגרת הסקירה בחרנו לציין כמה מהנשים המובילות והמצליחות לאורך השנים בהיי-טק הישראלי:

ב-1973 הקימה אסתר לבנון את יסודות ה-IT בשב"כ, וניהלה את אגף המחשוב שלו עד 1985. ב-1986 היא מונתה לסמנכ"לית המחשוב בבורסה בתל אביב ושני עשורים לאחר מכן – למנכ"לית הבורסה.

ארנה ברי – מדענית, דוקטור למדעי המחשב, יזמת היי-טק ואשת עסקים – הייתה האישה הראשונה, והיחידה, בישראל שכיהנה בתפקיד המדענית הראשית. כבכירה ב-EMC, ברי הקימה ב-2011 את מרכז הפיתוח של החברה בבאר שבע, ומ-2021 היא בכירה בגוגל קלאוד. ב-2005 דורגה ברי כאחת מ-25 הנשים המשפיעות והחשובות בעולם הטכנולוגי.

רוני רוס, מחלוצות ההיי-טק בישראל, הייתה האישה הישראלית הראשונה שביצעה אקזיט. ב-1993 היא ייסדה את פנורמה וב-1996 מכרה טכנולוגיה שפיתחה החברה למיקרוסופט ב-20 מיליון דולר.

ב-2021 גייסה פאפאיה גלובל 350 מיליון דולר בשני סבבים, והחברה צמחה לשווי של 3.7 מיליארד. עינת גז, מנכ"לית ומייסדת משותפת של החברה, ובימים אלה ממובילות מחאת ההיי-טקיסטים, ראויה לציון כי למרבה הצער, היא האישה היחידה שמשמשת כמנכ"לית של יוניקורן ישראלי. יש לקוות שבשנים הקרובות יהיו עוד רבות כאלה ובכלל, עוד הרבה נשים בצמרות של חברות ההיי-טק.

ארגון מפתיע בריבוי הנשים הבכירות ב-IT שלו הוא צה"ל: אל"מ יעל גרוסמן, מפקדת ממר"ם, תמונה בקרוב למפקדת לוטם ותהיה האישה השנייה בתפקיד. קדמה לה תא"ל אילה חכים, מפקדת לוטם ב-2010-2013, שלאחר שחרורה מונתה למנמ"רית בנק מזרחי טפחות. אל"מ גרוסמן היא האישה הרביעית שעמדה בראש ממר"ם, לאחר אל"מ מירי קדמיאל, אל"מ חכים ואל"מ טליה גזית.

נותרו על רצפת חדר העריכה: ד"ר קירה רדינסקי, רות אלרון, קרין מאיר רובינשטין, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, שלי לנצמן, עדי סופר תאני וד"ר איה סופר.

ישראלים בחו"ל

צפרא כץ, ילידת חולון, היא מנכ"לית אורקל העולמית. היא מוקמה במקום ה-19 בדירוג הנשים המשפיעות בעולם של פורבס ל-2021. כץ באורקל מ-1999, וב-2004 היא מונתה לנשיאה שלה. עשור לאחר מכן כץ החליפה, יחד עם מארק הרד, את לארי אליסון כמנכ"ל אורקל, והפכה ליחידה בתפקיד לאחר מותו של הרד ב-2019. ב-2010 כץ הייתה האישה השכירה בעלת השכר הגבוה ביותר בארצות הברית, עם שכר שנתי של 42 מיליון דולר.

דדי פרלמוטר הצטרף לאינטל ב-1980 וב-1995 מונה למנהל מרכז הפיתוח של החברה בחיפה. ב-2001 הוא מונה לסגן נשיא החברה, ב-2009 – למנהל משותף של חטיבת ארכיטקטורת השבבים, ולאחר מכן לסמנכ"ל מוצרים וסגן נשיא בכיר.

נותרו על רצפת העריכה: ג'וני סרוג'י, בכיר באפל, ודורון קמפל.

אף מילה על:

NSO ודומותיה.

עוד נותרו על רצפת חדר העריכה:

מעבד התמלילים הישראלי קיוטקסט, מערכת סייפן, שאול לביא, איציק מלאך, אלי גונן, עוזיה גליל, סטוקסנט, וויז, סאיוטה ונפתלי בנט, ועוד ועוד…

ולסיום:

ב-18.11.1981 יצא לאור אנשים ומחשבים – דו שבועון, "עיתון החדשות הישראלי הראשון בענף המחשבים והמידע". את המיזם הקימו דליה ופלי הנמר פלד, והוא התפתח במשך 42 שנות קיומו למרכז לניהול קהילת ההיי-טק וה-IT של ישראל, עם פורטל, ניוזלטר ועשרות אירועים בשנה.