"אני מודאג מחוסר הוודאות – אבל אופטימי לגבי ההיי-טק"

כך אמר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, בראיון מיוחד ליום העצמאות, במלאת 75 למדינה ● דווקא החודשים האחרונים, לדבריו, חיזקו את מעמדו של ענף ההיי-טק, כמי שמייצר אימפקט רוחבי על כלל המשק

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר קרן Ofir-SouthUp Ventures.

"המשבר בהיי-טק, המשפיע על כל המשק, הוא קודם כל גלובלי, אבל ללא ספק לחוסר הוודאות יש לו גם פה, אצלנו, השפעה. אני בהחלט מודאג, בעיקר על סמך הנתונים שפורסמו, אבל אני מתעקש להיות אופטימי לגבי עתיד ענף ההיי-טק שימשיך להשפיע על עתידה של המדינה במלאת לה 75 שנה", כך אמר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, בראיון מיוחד ליום העצמאות שהעניק לאנשים ומחשבים לרגל מלאת 75 למדינה.

רשות החדשנות

רשות החדשנות

לדברי ד"ר אפלבום, מעבר לנתונים המדאיגים על ירידה בהשקעות ובהיקף החברות החדשות שנפתחות, דווקא החודשים האחרונים חיזקו את מעמדו של ענף ההיי-טק, כמי שמייצר אימפקט רוחבי על כלל המשק, וכל שינוי בהיקף הפעילות שלו משפיע על מגזרים שונים במשק, על אף שאינם טכנולוגיים.

אפלבום ציין כי העובדה שתקציב הרשות לא השתנה בפועל מאז 2014 (1.5 מיליארד שקל על פי הצעת התקציב הנוכחי) עלולה להשפיע על היכולת של הממשלה לסייע לאותן חברות, לסטארט-אפים ולחברות בשלבי הנבטה.

"אנחנו מקבלים גיבוי מלא מהשר אופיר אקוניס, משקפים לו את המציאות, והגשנו לו מסמך מפורט על השפעות המשבר הכללי, ואני מאמין שהוא יעביר אותו לראש הממשלה בנימין נתניהו", אמר.

"מקווים שהממשלה תמצא דרך להגדיל את תקציב הרשות"

אפלבום הוא ד"ר להנדסת החומרים, ובטרם מונה לתפקידו הנוכחי כיהן שנים רבות בתפקידים שונים בחברת KLA, ובין היתר כיהן כסגן נשיא בכיר של החברה בעמק הסיליקון בקליפורניה.

הוא נולד והתחנך בקיבוץ סעד בדרום, שם אביו היה ממקימי הקיבוץ ולוחמי הפלמ"ח מהמגזר הדתי.

איך אתה רואה את השפעת ההיי-טק על מדינת ישראל בפרספקטיבה של 75 שנה?
"במשך 75 השנים היו הרבה שנים של חששות אם נגיע לגיל הזה של המדינה, ולדעתי זה סיפור של גאווה לאומית. אני בטוח שמקימי המדינה ואלו שהיה להם את החזון, הרצל, בן גוריון וז'בוטינסקי היו גאים מאוד לראות את ההתפתחות של הענף ושל המדינה. אנחנו מהווים מוקד עלייה לרגל מכל העולם. אולם אני לא מתעלם מהפיל שבחדר, חוסר הוודאות הכלכלית שנובע בעיקר מציפיות וחששות".

אז אתה מודאג?
"אני מודאג מהנתונים שפורסמו, שמראים את ההשפעה שכבר קיימת. אלו הן תחזיות שהתממשו, לצערי, עוד בטרם השתנה משהו. אי ודאות יוצרת סוג של ערפל ולא ברור מתי הוא יתבהר, וכשיש אי ודאות – קשה מאוד לפעול, ולתכנן יש ירידה בהיקף הסטארט-אפים שנפתחים, אמנם לא תופעה חדשה, אבל זה במגמת עלייה מדאיגה.

מעבר לזה, יש ירידה משמעותית בהיקף הגיוסים ברבעון הראשון של 2023: 1.7 מיליארד דולר לעומת 6.7 מיליארד ד' ברבעון המקביל אשתקד. למעשה אנחנו קרובים היום לגיוסים שהיו ב-2014. אז נכון שיש את הנושא של עליית הריבית בכל העולם, אבל שים לב שבארה"ב המצב משתפר ואצלנו עדיין גיוסים נמוכים".

אז איך אתם כרשות חדשנות נערכים להתמודד עם המצב, שהרי תפקידכם לסייע לחברות במיוחד בתקופות קשות?
"יחד עם האוצר, אנחנו מסתכלים על תוכניות שונות כדי שנוכל לשמור על רצף החדשנות. גם הם רואים היטב את המספרים ומנסים לייצר תוכניות הנבטה חדשות, כמו למשל, להכניס למחזור החדשנות מגזרים חדשים, ובנוסף מנסים להניע מחדש את הכנסת המוסדיים לתהליכי מימון ההיי-טק. ברור שהממשלה לא יכולה לממן את כל הבקשות, והכוונה היא לחדש תוכנית שהכניסה את המוסדיים להשקעות, בגיבוי ממשלתי, היא הופסקה, וכעת מחפשים דרכים לחדשה.

אנחנו מקווים שהממשלה תמצא דרך להגדיל את תקציב הרשות, שלא משתנה כבר שנים והוא עומד על 1.5 מיליון שקל בלבד. ברור שעם תקציב כזה מול היקף דרישות ומציאות משתנה, יהיה לנו קשה מאוד להתמודד".

השר אקוניס מודע לזה?
"השר מודע. הוא שומע את כל הנתונים, מבין שיש משבר, ולא משנה כרגע הפרשנות האם זה רק בגלל המשבר העולמי ומה החלק שלנו, הוא מבין שצריך לסייע ואנחנו, כדרג מקצועי, מקבלים ממנו גיבוי מלא. אבל גם הוא כבול בהסכמים קואליציונים למיניהם. הגשנו לו מסמך, ואני מאמין שהוא יעביר אותו לידיעת ראש הממשלה נתניהו".

מה מצב הבקשות לתמיכה כיום?
"המצב הוא שכרגע אין תקציב מדינה מאושר, ואנו עובדים בחלקי תקציב. אבל קיבלנו אישור להתחייב על מחצית מהתקציב המאושר, מה שאיפשר לנו לטפל בכל הבקשות שהגיעו עד היום. לגבי העתיד, קשה לי לצפות, מה גם שיש גידול במספר הבקשות לתמיכה בכמעט 15 אחוזים, הצמיחה גדלה, המחירים עלו והתקציב נשאר למעשה אותו דבר".

אם נחזור רגע לחגיגות ה-75 – איך אתה מעריך את האימפקט של ענף ההיי-טק על מדינת ישראל?
"אין ספק שהיי-טק הפך להיות אבן ראשה לכלכלה והחברה הישראלית, ומתפקידי כיו"ר הרשות לשמור על כך שהחוסן הטכנולוגי של ישראל יימשך ויהיה פה עוד הרבה שנים.

כל מה שעושה היום הממשלה, ועושה הרבה, יקבל ביטוי בעוד כמה שנים. דווקא כעת רבים מבינים את ההשפעה של הענף על כל הכלכלה, על מגזרים רבים, החל ממשרדי עורכי דין וענף ההסעדה ועד לעובדי הניקיון. החזון הציוני היום של בני הנוער הוא להיות בהיי-טק, בעבר זה היה להגן על גבולות המדינה כי זה חושף אותם לאתגרים ואחר כך להיות מובילי ההיי-טק".

מה החזון של הרשות לשנים הבאות?
"אנחנו עובדים על שלושה עוגנים. הראשון, תמיכה בחדשנות. עוגן שני – דאגה לתשתיות, כדי שהחדשנות תוכל להתקיים, ועוגן שלישי – לדאוג שכל החדשנות והסטארט-אפ ניישן ייושמו גם פה בארץ, בממשלה ובחיי היומיום שלנו".

אבל עדיין, יש משרדי ממשלה שמבקשים ממני את מספר הפקס שלי
"נכון, האתגר השלישי הוא המרכזי והוא גם מורכב. מצד אחד, אתה רוצה להטמיע את כל החדשנות ומצד שני יש מגבלות של רגולציה, שהיא בעצמה לא יודעת איך להתמודד עם זה, כי כדי ליישם שקיפות מלאה ושיתוף בין כל המשרדים אתה צריך דאטה, ופה נכנס עניין הפרטיות. הטכנולוגיה משתנה בקצב מהיר, ולכן אנחנו עובדים הן עם הרגולטור, מנסים לתת להם פתרונות, והן עם כל משרדי הממשלה. התהליך איטי, הוא משתנה, אבל לא בקצב שרצינו, כי שנים רבות לא טיפלו בזה".

לסיום, מה אתה מאחל למדינת ישראל במלאת לה 75?
"אני מאחל למדינת ישראל שקצב הצמיחה הכלכלי ימשיך לצמוח, ונהיה על אותה עקומת עלייה שהיינו ב-2021. אני משוכנע שהמשבר שקיים היום ניתן לפתרון, ומאחל לכולנו שנמשיך לאפשר למדינה את היסודות להמשך הצמיחה לעשורים הקרובים".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים