נקבע מסלול ירוק לישראלים בנוגע לתקנות הפרטיות של אירופה

ועדת החוקה אישרה תיקון לתקנות הגנת הפרטיות המקומיות, שמאפשר לישראלים לקבל מידע מהאיחוד האירופי במסגרת תקנות GDPR, למרות שאינן חלות על ישראל ● המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אחיזת עיניים"

תיקון שיאפשר לישראלים לקבל מידע מהאיחוד האירופי במסגרת תקנות GDPR.

ועדת החוקה של הכנסת אישרה אתמול (ב') עדכון לתקנות הגנת הפרטיות, המתייחסות למידע שמגיע לישראל ממדינות האיחוד האירופי, וזאת במטרה לאפשר לבעלי מאגרי מידע מישראל, שמקיימים קשרים עם מדינות האיחוד, לקבל מהם מידע, מבלי הצורך לבצע מהלכים מורכבים על כל מידע שמועבר.

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן.

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן. צילום: גלעד קוולרצ'יק

תקנות הגנת הפרטיות בישראל אינן תואמות באופן מלא לתקנות ה-GDPR, וזאת מאחר שישראל אינה נמנית על מדינות האיחוד. אולם עד כה ישראל קיבלה מעמד מיוחד, שמאפשר את העברת המידע, ללא חובת רגולציה, ודינו של מעמד העברת המידע ממדינות האיחוד לישראל היה כזה של העברת מידע בתוך האיחוד. למעמד הזה יש גם חשיבות מדינית ובינלאומית עבור ישראל, מכיוון שהוא ניתן למספר מצומצם של מדינות מחוץ לאיחוד האירופי.

אלא שתוקפו של האישור הזה עומד לפוג, ועל כן הממשלה בישראל חייבת לעדכן את התקנות המקומיות כך שתהיינה תואמות לתקנות ה-GDPR.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי בפני הממשלה עומדות שלוש אופציות: הראשונה – לא לשנות שום דבר ואז כל בעל מאגר מידע יצטרך להתמודד לבד עם האירופים. האופציה השנייה הן התקנות, אותן חייבים לתקן כעת. והדרך השלישית, והעדיפה לדבריו, היא חוק הגנת הפרטיות בישראל והחלת אותן הוראות על כלל המאגרים, אותם כבר פספסנו.

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים אמר כי אישור התקנה יאפשר לבעלי מאגרי מידע מישראל, שיש להם קשרים באירופה, לעבור ל"מסלול ירוק", בכל מה שקשור לתקנות ההגנה על המידע המחמירות שקיימות באיחוד, וזאת במקום לעבור ב"מסלול האדום", המורכב והמכביד. עו"ד זנדברג ציין כי כעת ישראל נמצאת במסלול הירוק.

"עדיין מחכים לתיקון נוסף – שממתין כבר שנים רבות ולא אושר"

ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, חוקרת בתוכניות לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, חוקרת בתוכניות לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

בדיון נשמעה הסתייגות מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדברי ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ, "התיקון הוא אחיזת עיניים ואינו מהותי, ועדיין מחכים לתיקון נוסף (תיקון 15), שממתין כבר שנים רבות ולא אושר". ד"ר ארידור הרשקוביץ נימקה את ההסתייגות בכך שלדעתה התיקון מפלה לרעה את אזרחי ישראל, מאחר שיש סעיפים בחוקים האירופים שהם לא תקפים לגביהם, כמו נהלי מחיקת מידע ממאגר שבעל המאגר בישראל רוצה למחוק אותו, אבל מוגבל בגלל התקנות האירופיות שאינן תקפות בתחום זה.

צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הסתייג גם הוא מהתקנות ואמר כי הן "טלאי על טלאי".

מנהל הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גלעד סממה, אמר כי אישור התקנות ימנע הכבדה רגולטורית, אבל הוא מקווה שהתיקון המלא לחוק (סעיף 15) יאושר בקרוב.

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) אמרה כי אמנם חייבים לאשר את החוק, אבל אזרחי ישראל צריכים לדעת, כי הם אינם מוגנים, מאחר שהפרטיות של כולנו נפגעת כל יום.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים