"בשורת ה-AI" מנקודת מבטו של חוקר שסיים דוקטורט בגיל 24

"המין האנושי נועד לשרוד, זו מהותו. לכן, האנושות תקדם את הבינה המלאכותית בעולמות התחבורה האוטונומית, הרפואה המותאמת אישית והמגזר הביטחוני-צבאי. אנחנו כבר שם, זה כבר קורה – אבל עדיין יש להיכן להתקדם, כי אין, למשל, אוטומציה מוחלטת בנהיגה", כך אמר ד"ר מאור פריד, מדען בעל שם עולמי לתורת הכאוס ולבינה מלאכותית.

ד"ר פריד היה דובר המפתח בכנס Agile Israel 2023. האירוע, שאותו ערכה אג'יילספארקס בשיתוף אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, ונשא את הכותרת Making an Impact (לעשות אימפקט).

סיפורו האישי של ד"ר פריד אינו שגרתי: הוא סיים פוסט דוקטורט באוניברסיטת MIT והוא גם בוגר תוכנית המנהיגות של הרווארד, לאחר שבעברו הוא היה נער בסיכון ועובד ניקיון. ד"ר פריד הוא הראשון במשפחתו שרכש השכלה תיכונית והיה הצעיר ביותר שסיים דוקטורט בטכניון – בגיל 24 בלבד. כמו כן, הוא היה מפקד מצטיין ביחידה 8200 והוכתר כאחד המדענים המובילים בצה"ל. כיום עומד ד"ר פריד בראש סטארט-אפ שהקים, סקינטיום, שלהגדרתו הוא "מעין גוגל לרופאים".

"העולם נמצא בצומת דרכים", אמר. "לבינה המלאכותית יש את פוטנציאל הצמיחה הכי גבוה בתחום הפיתוח, אבל יש בו גם אתגר המאיים עליו". לדברי ד"ר פריד, "בשורת ה-AI היא הבטחה, היא המהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. קדמו לה מהפכת התקשורת והמצאת השפה בין בני אנוש לפני 70 אלף שנים, המהפכה החקלאית לפני יותר מ-10,000 שנים והמהפכה התעשייתית במילניום הקודם".

"הניצחון של המחשב על קספרוב – נקודת מפנה בעולם ה-AI"

"אף שהבינה המלאכותית קיימת בעולם זה עשרות שנים", אמר ד"ר פריד, "ניתן לציין כנקודת מפנה בתחום את הטורניר בין אלוף עולם בשחמט, גארי קספרוב, למחשב 'כחול עמוק', שפותח על ידי יבמ. המחשב ניצח את קספרוב בטורניר של שישה משחקים, שנערך במאי 1997, והייתה זו הפעם הראשונה שבה מחשב ניצח בן אנוש. במשך מאות שנים, משחק השחמט היה פסגת הבינה האנושית. מה שהיה שונה ב-'כחול עמוק' הוא שהמדענים שפיתחו אותו נתנו לו מודל ללימוד של המון משחקי שחמט".

גארי קספרוב. צילום: SHutterStock

"כיום, אנחנו פוגשים AI בכל מקום – מ-ווייז דרך שאזאם ועד ליוטיוב", ציין. "כמו כן, 97% מהמניות נסחרות על ידי כלי AI ולא סוחרים בני אנוש. בעולם הפיתוח, כלי בינה מלאכותית מסייעים לכתוב קוד מהר וטוב יותר. מה שעוצר את ההתקדמות המואצת של התחום כעת אלה הן הרגולציות".

"עדיין", סייג ד"ר פריד, "יש בעיות אינהרנטיות בבינה המלאכותית. אנחנו עדיין נדרשים לרופא שיחלץ מידע מהחולה, כי הוא מבצע את פעולת החילוץ טוב יותר מה-AI. יש חשיבות למושג 'ליד מיטת החולה', לשם קבלת נתונים בצורה מלאה".

"בעיה נוספת היא שה-AI הוא סוג של 'קופסה שחורה'. רוב הבינות המלאכותיות לא יודעות להסביר, אלא רק לחזות. לכן, לא ניתן לאמץ כלי AI בעולמות של 'חיים ומוות', בשל החוסר בהסברתיות", אמר. "עוד בעיה היא חוסר בסיבתיות. האנושות פיתחה לאורך הדורות מערכי כלים אקסיומטיים, שמטפלים בהיבטים של הגיון ומוסר, כגון עשרת הדברות. ל-AI לוקח זמן רב ללמוד זאת, כי חוקים ומוסר הם לא ערכים מוחלטים".

"קללת ההכללה"

"עוד בעיה", אמר ד"ר פריד, "היא 'קללת ההכללה'. הבינה המלאכותית יודעת ללמוד את נתוני העבר, להסיק תובנות לעתיד ולחזות. אלא שבהכללות שאותן היא עורכת יש 'בליעה' של נתונים רבים מאוד, אין מענה לשאלות מוסר, קשה 'לחנך' אותה וקשה לטייב את פעילותה".

"הבינה המלאכותית לא תחליף את המפתחים בעתיד הנראה לעין", העריך ד"ר פריד, "אבל היא תניב יתרון למפתחים מבוססי AI, למול מפתחים נטולי בינה מלאכותית. עלינו להתמקד בחלק מהיכולות של ה-AI, למשל ב-Augmented Intelligence, משמע בינה רבודה, אינטליגנציה מועצמת. עוד אנחנו יכולים – וצריכים – לשנות את הפרדיגמות שלנו. אם במקום לחפש תרופה לסרטן, תהליך שייקח מאות שנים, נוכל לבנות מנוע חיפוש לתחום הרפואה, הוא יוכל לסייע ולומר לצוות הרפואי אילו תיקים רפואיים רלוונטיים לטובת טיוב הטיפול הרפואי".

דבר נוסף שניתן לעשות, לדבריו, הוא "לשנות את השאלה. במקום לשאול שאלה גדולה, 'איך אפשר לנהוג באופן אוטונומי?', נשאל 'איך ניתן לזהות את המכונית שנוסעת לפני ומה המרחק שלי ממנה?'. אמנם שאלה שכזו עונה רק לחלק מהבעיה, אבל המענה לה טוב יותר".

"עצתי האחרונה היא: אל תשתמשו בבינה מלאכותית כאשר אינכם נדרשים לכך", סיים ד"ר פריד. "במקרים רבים, אין תחליף לעבודה האנושית. עתיד התחום הוא, להערכתי, בבינה מלאכותית שתהיה כללית מספיק מהצד האחד, אבל רלוונטית ונקודתית מהצד השני, וככזו, היא תעצים אותנו בסדר גודל אחר, תתבסס על הניסיון של הקודמים לנו, אבל ההחלטות יהיו ברשותנו".