מחקר: 58% מהסטארט-אפים הישראליים שנפתחו ברבעון ה-1 נרשמו בחו"ל

החששות מהשפעת התוכנית המשפטית על הסטארט-אפים הישראליים מתממשות: נתוני מחקר שמתפרסם היום (ב') מראים כי 44% מהסטארט-אפים כחול לבן שהוקמו ברבעון הראשון של השנה נרשמו בחו"ל. זאת, לעומת פחות מ-20% ב-2022. כמו כן, במהלך הרבעון החלו תהליכים לביצוע 49 "עסקאות שרוול", שבהן חברות היי-טק ישראליות הופכות לאמריקניות – מה שמעלה את הנתון ל-58%.

הנתונים נאספו ממשרדי עורכי דין שחברים בוועדת עורכי הדין ורואי החשבון של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בהם, בין היתר, גולדפרב גרוס זליגמן, הרצוג פוקס נאמן, הירש-פלק, מיתר, ארדינסט בן-נתן טולדנו, נשיץ ברנדיס אמיר, ש. הורביץ, שיבולת, AYR וסליבאן. לפיכך, באיגוד מאמינים שהנתונים מספקים אינדיקציה טובה על הנעשה בכלל השוק.

לפי הנתונים, בעוד שבשנה שעברה, 80.08% מהסטארט-אפים החדשים שהוקמו בישראל על ידי משרדים אלה התאגדו בארץ, ברבעון הראשון של השנה הנוכחית צנח הנתון ל-55.99%. שיעור הסטארט-אפים הישראליים החדשים שהתאגדו בחו"ל עמד ב-2022 על 19.99% בלבד וברבעון הראשון של 2023 על 44.01% (ללא "עסקאות השרוול").

הכמות הכוללת של הסטארט אפים החדשים שהוקמו על ידי המשרדים הללו הגיעה ל-490 ב-2022 ול-143 ברבעון הראשון של 2023.

קריאה לפעולה מיידית לעצירת הסחף

להחלטה של יזמים וסטארט-אפים על מקום ההתאגדות עם הקמת החברה השלכה על מיקומו של מרכז הפעילות, מיקומם של הנכסים העיקריים שלה, לרבות הקניין הרוחני, המקום שבו יוכרו עיקר הכנסותיה וישולמו מיסים בגינן, ועל מיצובה מבחינה תדמיתית כחברה ישראלית או זרה. בעת הקמת כל חברה, מתקיימים דיונים והתייעצויות עם משקיעים פוטנציאליים, שותפים עסקיים ויועצים מקצועיים על מנת לנתח את מכלול השיקולים ומתוך מטרה לקבל החלטה שתשרת את הצלחתה העתידית של החברה. ההחלטה של היזמים בעניין זה חשובה מאוד, משום ששינוי מקום ההתאגדות לאחר הקמת החברה הוא פעולה מורכבת ומסובכת. עם זאת, גם חברות שבוחרות בישראל יכולות לבצע תהליך של הפיכתן לחברות אמריקניות, במסגרת עסקת "היפוך שרוול".

עו"ד דן שמגר, מוביל ועדת עורכי הדין ורואי החשבון של IATI, ושותף במשרד מיתר, אמר כי "השיקול המוביל בהחלטה על מקום ההתאגדות הוא דרישת המשקיעים". לדבריו, "במשך שנים רבות יזמים גילו העדפה מובהקת להתאגדות בישראל וריכוז הפעילות בארץ – הן בגלל יתרונות המס והן לנוכח המוניטין הרב שנלווה למגזר ההיי-טק המקומי, שגרם למשקיעים לייחס ערך מוסף לזיהויו של הסטארט-אפ כישראלי".

"אנחנו רואים שיזמים מגלים באחרונה חששות באשר להתאגדות בישראל, אולם על מנת שלא להסתמך על תחושות, חשבנו שראוי לאסוף מידע עובדתי", הוסיף. "התוצאות מעידות על שינוי מגמה ברור: בתקופה של רבעון אחד, שיעור הסטארט-אפים שבוחרים להתאגד מחוץ לישראל זינק ב-192%. הניסיון מעיד שכאשר חברה בוחרת להתאגד מחוץ לישראל, קיים סיכוי גבוה מאוד שמרכז פעילותה יתגבש לאורך זמן בחו"ל, כך שמדובר בשינוי דרמטי. כמי שרוצים בהמשך צמיחתה ופריחתה של תעשיית ההיי-טק בישראל, אנחנו קוראים לפעולה מיידית לעצירת הסחף".