"התעשיה תהיה חכמה, כי אין לה ברירה"

"עולם התעשיה יהפוך לחכם, בין אם הוא ירצה ובין אם לאו. זאת, כי הכול מחובר, כי יש מחסור בכוח אדם בעולם זה וגם כי אף אימא לא רוצה שהבן שלה יהיה פועל ייצור", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

אלתר דיבר ברב שיח שהתקיים באחרונה, ביוזמת אנשים ומחשבים ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, לקראת כנס תעשיה 4.0. הכנס ייערך באולם האירועים לאגו בראשון לציון ביום א' הקרוב.

דני גולדמן, מהנדס המערכות הראשי בפרויקט הגנ"א ברפאל. צילום: עצמי

לדברי אלתר, יו"ר ועדת התכנים של הכנס, "העולם התקדם מאז שהתחלנו לערוך כנסים בנושא לפני שבע שנים. 'תעשיה חכמה' זו מילה שנכנסה חזק באחרונה, לצד דיבורים על ערים חכמות ודברים חכמים". למרות זאת, ציין, "אין בישראל מפעלים שעובדים במודל תעשיה 4.0 באופן כולל. יש מפעלים לא מעטים שבהם יש רובוטיקה, אבל זו קיימת עשרות שנים, והיא לא תעשיה 4.0. מדובר בתפיסת עולם ולא בשיבוץ רובוט או רכיב אינטרנט של הדברים במפעל. זהו תהליך שלעולם אינו מסתיים. המטרה היא לא לפחד מהנושא".

דני גולדמן, לשעבר מהנדס הייצור הראשי ברפאל וכיום מהנדס המערכות הראשי בפרויקט הגנ"א בחברה, אמר כי "הגדרת תעשיה חכמה עונה לתשעה מודולים, ביניהם ביג דאטה, סייבר, בינה מלאכותית ולימוד מכונה, רובוטיקה ואינטגרציה בין מכשירים. הטמענו רובוטיקה ברפאל – קובוטים, שיודעים לעבוד בצמוד לבני אנוש ומסייעים להם. עשינו צעד קדימה: זיהינו את המקומות שבהם נדרשת הרכבה של חלקים קטנים, או חיווט מסובך, והקובוט מביא את ההרכבה לאותו מיקום הרצוי לעובד. גילינו שזה יותר נוח לעובד. אז התחלנו להכניס AI, ושאלנו את העובדים מה נוח ומה ארך זמן. בדרך זו שיפרנו תהליכים בייצור – קיבלנו יותר יעילות, מהירות, איכות בדיקה אוטומטית ושיפור בחוויית המשתמש. זהו סוג של מהפכה".

מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: קיו עילית ביוטי

מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ציינה ברב שיח ש-"יש בישראל כ-2,000 חברות שיש להן פוטנציאל להפוך לתעשייה חכמה, 4.0. הארגונים נחלקים לשניים: אלה שבאים מהעולם הטכנולוגי ואלה שבאים מהעולם המסורתי. לצערנו, במפעלים המסורתיים, הרוב עדיין לא מימש את מלוא הפוטנציאל הקיים בתחום. רובם יישמו מעט הליכי רובוטיקה ו-IoT".