אזהרות חדשות: ה-AI תחסל משרות רבות ותסכן בריאות של מיליונים

ככל שהבאזזז סביב הבינה המלאכותית במתכונתה החדשה והמתקדמת גובר וההתרגשות מיכולותיה עולה, כך גם נשמעים ביתר שאת ביקורת על הטכנולוגיה ולצידה התרעות מפני נזקים הלכה למעשה שהיא תסב לאנושות.

אחד מהמתריעים האחרונים הוא מוסטפא סולימן, חלוץ בתחום הבינה המלאכותית ומי שהיה המייסד השותף של DeepMind – מעבדת ה-AI שבבעלות גוגל. סולימן, שעזב את שורות הענקית ממאונטיין ווי בשנה שעברה, הצטרף לרשימה הולכת וגדלה של מומחים – כולל הבוס לשעבר שלו, המנכ"ל סונדר פיצ'אי – המזהירים כי התקדמות מהירה ונטולת רסנים באימוץ הטכנולוגיה ה"לוהטת" עלולה לגרום נזקים בכל הקשור בחיינו, בני האדם. במקרה הספציפי, הזהיר סולימן מפני אובדן מקומות עבודה גלובלי משמעותי.

במהלך אירוע של ה-GIC’s Bridge Forum, שהתקיים בסן פרנסיסקו השבוע (ג'), אמר סולימן כי "ללא ספק, הרבה מהמשימות הצווארון הלבן ייראו אחרת מאוד בחמש עד 10 השנים הקרובות". הוא המשיך וקבע כי "הולך להיות מספר רציני של מפסידים שיהיו אומללים ונסערים מאוד", כך לפי דיווח של הפייננשל טיימס.

חושש מההשלכות של הבינה המלאכותית. פרופ' הנרי קיסינג'ר.

קולות רבים שמזהירים – אפילו מסוף האנושות ששיגיע מידי ה-AI

ההתרעות הללו מפיו של מומחה ה-AI מגיעות כשמסביב נשמעת, כאמור, ביקורת גדלה והולכת על אימוץ יכולות ה-AI החדשות, ומה שהתהליך המזורז הזה עלול להביא איתו כתוצרי לוואי.

סולימן התייחס לפן של שינוי שוק העבודה כפי שהוא מוכר לנו כיום, בגלל כניסת הבינה המלאכותית אליו כגורם דומיננטי. למשל, אם הצ'אטבוטים כדוגמת ChatGPT מבית OpenAI יהפכו למקודדים במקום בני האנוש, או למוקדנים כה מוצלחים בשירות הלקוחות, עד שלא יהיה עוד צורך שבני אדם ישלימו את משימותיהם. בנוסף, אם הבוטים ישתלטו על יותר ויותר משרות וילמדו לבצע עוד ועוד משימות ולהחליף בעלי מקצוע קיימים, הם גם עתידים לחסל מחלקות כמו אלו האחראיות על כוח האדם וגיוסי עובדים בחברות.

נושא נוסף שעולה מעת לעת, וכיום בצורה יותר מובהקת, הוא החשש מתסריט שבו הבינה המלאכותית המתקדמת תוכל, על פי ההשערות, ללמוד להפעיל כלי נשק בתחכום גדול, והדבר הזה עלול לאפשר לה בסופו של יום להשתלט על העולם.

כפי שניתן היה ללמוד מדיווח אחרון אודות הפרופ' הנרי קיסינג'ר – מי שהיה אחד מנושאי תפקידי המפתח במלחמה הקרה, ואדם המפגין ידע ומעורבות גים כיום בטכנלוגיה עכשווית – גם הוא חושש כיום כי שמעצמות יבצעו מרוץ חימוש בתחום ה-AI. קיסינג'ר ציין כי יהיה זה מרוץ "מהיר יותר ובעייתי יותר" מזה שנוצר סביב הנשק הגרעיני.

אבל אם לחזור לנושא שאליו התייחס סולימן, האבטלה ההמונית – זוהי אחת התופעות שיוולדו עקב שימוש גובר ב-AI, אשר לגביה אין ספק כלל. בחודש שעבר פרסם גולדמן זאקס ניתוח הקובע שכלי בינה מלאכותית "יכולים להוביל לעלייה של 7% (או כמעט 7 טריליון דולר) בתוצר העולמי ולהעלות את צמיחת הפריון ב-1.5 נקודות אחוז על פני תקופה של 10 שנים". ואולם במקביל, הבנק הזהיר כי הטכנולוגיה עלולה לסכן מספר עצום של 300 מיליון משרות, שיוחלפו בבוטים במשרה מלאה, מה שנחשב כיום כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית שהעולם חווה.

עד כדי כך עסוק סולימן בחששותיו אלו, שהוא כבר העלה את הרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית כאחת הדרכים לטפל בבעיה. השקפה דומה לזו השמיע בעבר גם אילון מאסק, יזם הטק הדומיננטי, שאמר בשנה שעברה שפתרון שכזה יהפוך להכרחי ככל שה-AI והרובוטיקה יכנסו באופן יותר מובהק לתחום העבודה ויתפסו יותר ויותר משרות של בני אדם.

לדברי סולימן, העובדים שיפגעו מהליך זה יצטרכו לקבל "פיצוי מהותי" ממשלות כדי שיצליחו להתמודד עם המצב החדש.

רוצה להיות חופשי לדבר על סכנות ה-AI. חוקר הבינה המלאכותית הבכיר שעזב את גוגל, ד"ר ג'פרי הינטון. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ויקימדיה ו-ShutterStock

גם "הסנדק של ה-AI" – יצא נגדה

לצערה של גוגל – אשר שוקדת בימים אלו בעוצמה על פיתוחי פתרונות AI מתקדמים משלה – סולימן אינו היוצא היחיד משורותיה ש"מלכלך" על ה-AI על אף כל הקדמה שהיא מספקת בתחום הטכנולוגי.

בתחילת החודש, כפי שדיווחנו, נודע כי מי שמכונה "הסנדק של ה-AI" עזב את גוגל במיוחד כדי להזהיר מפני התחום החדשני.

מדען המחשב ד"ר ג'פרי הינטון, שעבד בגוגל עשור בחקר תחום הבינה המלאכותית, ציין כי הוא עוזב את החברה כדי שיוכל לדבר בחופשיות על סכנות ה-AI. בנוסף, ד"ר הינטון, המוטרד מיכולות ה-AI של ימינו, ציין בפומבי כי הוא מתחרט חלקית כעת על מפעל חייו, שאת רובם הקדיש לחקר תחום זה.

ככלל, אזהרותיהם של סולימן ושל ד"ר הינטון הגיעו שבועות ספורים לאחר שהבוס שלהם לשעבר, פיצ'אי, אמר ל-"60 דקות" של CBS שהחברה צריכה להיערך לשינויים גדולים שתכניס ה-AI לחיינו בשנים הקרובות. גם פיצ'אי הודה שהוא צופה אובדן מקומות עבודה בקרב מה שמכונה "עובדי ידע", כמ למשל אנשי תוכן, רואי חשבון, מעצבים ומהנדסי תוכנה.

האם הבריאות שלנו בסכנה בגלל ה-AI?

כידוע, בינה מלאכותית משולבת – כיום ובעתיד בצורה מוגברת בהרבה – גם בתחום הרפואה. כבר מזה שנים, לדוגמה, שהיא מסייעת לפענח תוצאות של בדיקת CT. היכולת של ה-AI "לעיין" בביג דאטה ולנתח אותה היא בהחלט מצרך קריטי לשדרוג הבריאות ושירותי הרפואה שאנו מקבלים.

אלא שלפיתוח של AI ייעודית לתחום זה, יש גם פוטנציאל לייצר השפעות בריאותיות שליליות, כך על פי אנשי מקצוע בתחום הבריאות מבריטניה, ארה"ב, אוסטרליה, קוסטה ריקה ומלזיה שפרסמו מאמר בכתב העת BMJ Global Health באחרונה.

הכותבים מודאגים מ-"הפוטנציאל של שגיאות בינה מלאכותית לגרום לנזק למטופל, לבעיות בפרטיות ובאבטחת נתונים", וכן מ"שימוש בבינה מלאכותית בדרכים שיחריפו את אי השוויון החברתי והבריאותי".

הכותבים סיפקו דוגמה לנזק הנלווה הגלום בפיתוחי ה-AI בתחום הבריאות, וסיפרו כי במקרים שבהם נעשה שימוש באוקסימטר דופק מונע בינה מלאכותית, ה-AI העריכה יתר על המידה את רמות החמצן בדם בחולים עם עור כהה יותר, וכתוצאה מכך הם לא זכו לטיפול בהיפוקסיה – מצב שבו תאי הגוף סובלים מחוסר חמצן, מה שעלול לגרום לסימפטומים שונים כמו בעיות קואורדינציה, כאבי ראש, נשימת יתר, בלבול ועוד – כשהמטופלים אכן סבלו ממנה.

הכותבים לא החמיצו גם הם אזכור של ההשפעות הבריאותיות שיהיו לאבטלה המונית שעלולה להתפתח אם מערכות מבוססות AI יחסלו מספר גדול של מקצועות ומקומות עבודה.

אבל כותבי המאמר גם הזהירו מפני איומים גלובליים רחבים יותר, ואף הזכירו איום על הקיום האנושי כולו. הם שציינו במאמרם כי ה-AI עלולה להזיק לבריאותם של מיליונים לא רק בשל שילובה במערכות הבריאות, אלא גם באמצעות שליטה ומניפולציה שהיא יכולה לבצע באנשים וכן בגין שימוש בנשק אוטונומי קטלני.