מה אפשר ללמוד ממשבר המעבדים על התעשייה החכמה?

התשובה, לפי גיא עירון, מנכ"ל אייקידו: "לתקף את בחירת הרכיבים מול הזמינות, העלות ומחזור החיים ביחד, לבחור רכיבים חלופיים, ולזהות סיכונים וליזום שינויים הנדסיים, כדי לשמור על יכולת אספקת מוצרי החברה"

גיא עירון, מנכ"ל אייקידו.

"מהנדס האלקטרוניקה המודרני צריך לתקף את בחירת הרכיבים מול הזמינות, העלות ומחזור החיים ביחד, והוא גם צריך לבנות אל תוך עץ המוצר גמישות שתבוא לידי ביטוי בבחירת רכיבים חלופיים, אם תהיה בעיה. עליו לזהות סיכונים וליזום שינויים הנדסיים, כדי לשמור על יכולת האספקה עבור המוצרים של החברה. אלה דברים שלמדנו מתעשיית המעבדים, שמבוססת על שרשרת אספקה מאוד שברירית, שהתרסקה בקורונה, ולא לגמרי התאוששה מאז – אם היא בכלל תתאושש אי פעם", טען גיא עירון, מנכ"ל אייקידו.

עירון דיבר על תכנון הנדסי מונחה שרשרת אספקה בכנס השביעי של Industry 4.0 – תעשייה חכמה, שאירע באחרונה במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים.

לדברי עירון, תעשיית הרכב הייתה אחת הניזוקות הגדולות ביותר כתוצאה מהמחסור בשבבים, עם הערכה של אובדן הכנסות בשיעור של עד 200 מיליארד דולר.

"עם כל ההכנות", ציין, "יש תקלות בלתי צפויות ולכן, המהנדס והחברה צריכים להיות פרו-אקטיביים ולא להגיב, לא להגיע למצב שבו נתקלים בבעיות עם האף. יש הרבה מידע לאסוף, וזה קשה לבן אדם להכיל את הכול. זה מה שאייקידו מציעה – זיהוי נקודות תורפה בעץ המוצר, זיהוי של רכיבים שכבר בעייתיים או עומדים להפוך לבעיה. בנוסף, החברה יודעת לזהות פתרונות, כולל מקורות חלופיים ורכיבים אחרים, כדי להעמיד עץ מוצר שהוא בר שימוש, והיא עושה זאת לאורך כל חיי המוצר. כמו כן, אייקידו עוזרת בכל זמן נתון להחליט מהו הרכש הרצוי לרכיבים, ובאופן חכם".

אמיר בהלול, דירקטור לחדשנות מתקדמת באוגורי.

אמיר בהלול, דירקטור לחדשנות מתקדמת באוגורי. צילום: עצמי

אמיר בהלול, דירקטור לחדשנות מתקדמת באוגורי, אמר שהחזון של החברה הוא עולם שבו אנשים יכולים לסמוך על המכונות שחשובות להם. "אנחנו מבינים שרוב המוצרים שאנחנו צורכים כיום מיוצרים בידי מכונות. סכום כל ההשבתות של המכונות האלה יכול להגיע לכמעט 1.5 טריליון דולר, וזה רק בארצות הברית. אם היה אפשר לדעת מה המצב האינדיבידואלי של כל מכונה ומכונה ניתן היה לחסוך עד 40% מעלויות התחזוקה ולחסוך כמעט את כל ההשבתות הלא מתוכננות, ובוודאי את אלה המתוכננות", הוסיף.

אוגורי מוכרת שירות שמוגדר "בריאות מכונות". "אנחנו יכולים לחזות תקלות קריטיות חדשות לפני השבתה. מדובר בבריאות מכונות כמוצר. אנחנו מציעים גם ביטוח שמבוסס על בינה מלאכותית. אנחנו מתקינים חיישנים אלחוטיים על המכונות הקריטיות. אם נתקלים בבעיה, הם לא רק אומרים ללקוחות שהמכונה עומדת להתקלקל, אלא גם מה האנומליה, באיזה חלק, מה לעשות, שלב אחר שלב, ומהן ההמלצות שלנו כדי לתקן את התקלה – חודשים מראש", אמר בהלול.

הוא הוסיף וציין שהחברה מנטרת מעל 100 אלף מכונות ברחבי העולם. "שיעור ההיענות להמלצות שלנו עומד על 90%, זה אומר שהחברות משנות את התהליכים שלהן בעקבות מה שאנחנו ממליצים", אמר.

רז רודיטי, יזם ומנכ"ל רייזור לאבס.

רז רודיטי, יזם ומנכ"ל רייזור לאבס. צילום: עמית אלפונטה

דובר נוסף באירוע היה רז רודיטי, יזם ומנכ"ל רייזור לאבס. הוא דיבר על מיתוסים מול מציאות בהיבט של תחזוקה חזויה ובינה מלאכותית. "התחלנו לעבוד עם בינה מלאכותית באופן כללי כשהיא עוד הייתה בחיתולים – כבר לפני שבע שנים, באמצעות רשת עצבית", אמר. "עבדנו עם כמה גופים גדולים והגענו לרווחיות. די במקרה בחרנו בחיבור של הבינה המלאכותית לתעשייה 4.0 ולרשת. למה זה מעניין? כי יותר מ-70% מפרויקטי התחזוקה נכשלים מראש. הסיבה העיקרית לכך היא שהמציאות הייתה שונה מהמיתוסים, לדוגמה: כמה שהביג דאטה יהיה יותר גדול ככה זה יעזור לפתור את הבעיות שלנו".

"המציאות היא שרוב הדאטה שהמפעלים מחזיקים היא די בסיסית", ציין רודיטי. "רוב הדאטה מהחיישנים נועדה לתפעול המכונה, והיא לא מדויקת וחסרה, ולכן אי אפשר להגיע לפתרון גם אם מכניסים אותה לרשת עצבית. הנה מיתוס שצריך להיזהר ממנו: לעשות דאטה זה לא מספיק, אלא צריך לשאול לאן זה יוביל אותנו. אז שאלנו את עצמנו מה בני אדם עושים כדי לחשוף תקלות. ואז הכנסנו את הכול לבינה מלאכותית ולימדנו אותה לזהות את הדברים הללו. זה לא ביג דאטה, זה הדאטה הנכון".

עתניאל רונן, מנהל שיווק וקהילה במכון לייצור מתקדם.

עתניאל רונן, מנהל שיווק וקהילה במכון לייצור מתקדם. צילום: עמית אלפונטה

עתניאל רונן, מנהל שיווק וקהילה במכון לייצור מתקדם, סיפר כי המעבר לייצור מתקדם הוא מסע שיכול לקחת גם כמה שנים. "לכן", אמר, "כדאי לא לעשות את התהליך הזה לבד. בשלוש שנות פעילות עזרנו לבנות מעל 300 מפות דרכים ויש קרוב ל-200 מפעלים בהמתנה. כבר השקענו כמה עשרות מילונים בפרויקטים שונים. אנחנו תומכים בכל הערוצים שלנו עם קהילת ידע של אנשי טכנולוגיה ומחקר, ועם השתלמויות".

רונן ציין שבקיץ הקרוב המכון יפתח בכרמיאל מרכז ידע והדגמה, שמציג טכנולוגיות של תעשייה 4.0 עבור כל אורך החיים של המוצר, כולל פתרונות.

"המוצר בקרב המפעלים שעזרנו להם גדל, ובסופו של דבר הנתונים הללו נמדדו ב-81 מפעלים שביצעו תהליכי הטמעה. יש תזוזה בתעשייה והווקטור חיובי מאוד", סיכם רונן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים