האם הבינה המלאכותית תחליף את הזמרים?

המוזיקה היא אולי תחום פחות מדובר בעולם הטכנולוגיה, אבל מאוד בשימוש – צרכני אבל לא רק. האסוציאציות הראשונות שעולות בראש כשמדברים על מוזיקה וטכנולוגיה, לפחות אצל מי שלא עוסק בעניין, הן שירים בספוטיפיי, קליפים ביוטיוב וניסיון לזהות יצירות מוזיקליות באמצעות שאזאם. אלא שמוזיקה וטכנולוגיה זה הרבה יותר מכל אלה. מה בדיוק? על זה ועל עוד דברים שקשורים בכך שוחחנו בפודקאסט אנשים ומחשבים עם דוד פרידמן, יזם היי-טק, שמוביל בשנים האחרונות את תחום המיוזיק-טק בקריה האקדמית אונו.

ספר לנו קצת על עצמך.
"אני בתחום העסקי כבר 32 שנים, כאשר ב-22 השנים האחרונות אני יזם. הקמתי כמה חברות – ייסדתי, יחד עם שותף, את דומיין דה נט, וחברות נוספות בתחומי האינטרנט והסייבר. לאורך השנים הקפדתי ללמד ולעסוק במקביל באקדמיה, וקידמתי את נושא הטרנספורמציה הדיגיטלית – אז קראו לזה שיווק באינטרנט. בשנים האחרונות אני מוביל את הנושא של פיתוח עסקי למוזיקאים בקריה האקדמית אונו, וזהו הקורס היחיד בארץ שעוסק בתחום הזה".

איך אתה מחבר בין שני העולמות הכל כך שונים?
"הבנתי שיש בישראל הרבה כישרונות – הן בתחומי הטכנולוגיה, היזמות והסטארט-אפים, והן בתחום המוזיקה. אבל הטכנולוגיה במוזיקה מנותבת למקומות מאוד ספציפיים, כאשר הפוטנציאל של השוק הזה, בארץ ובעיקר בחו"ל, גדול מאוד. המעמד של ישראל בתחום זה הוא גבוה, ודי מקביל ליחס שמקבל ישראלי שהוא היי-טקיסט בניו יורק, לצורך העניין. מה שהבנתי הוא שצריך לצאת מהקופסה של טכנולוגיה רק למוזיקאים ולמוזיקה, ולייצר פה את המשולש של מוזיקה, טכנולוגיה ויזמות. אני מדבר על כך ועוסק בזה כמעט עשור, אבל כיום אנחנו נמצאים בנקודת השינוי, שבה הטכנולוגיה לעולם המוזיקה, שכבר קיימת, פוגשת את היזמות והניהול העסקי במקומות שונים – ויש פה עניין, יכולות וכמובן כסף".

כפי שאמרת, השילוב בין טכנולוגיה למוזיקה קיים כבר שנים. מה השינוי שקרה בשנים האחרונות?
"תעשיית המוזיקה עוברת מהפכה דיגיטלית – לכלכלה דיגיטלית. השיאים של ההכנסות של תעשיית המוזיקה הגלובלית הושגו עד 1999, ומאז יש מגמת ירידה. הסיבה היא פרוץ האינטרנט, שהביא לירידה במכירות הפיזיות של מוצרי מוזיקה. והנה, בסביבות 2010-2013 המגמה התהפכה".

מה קרה?
"אחת הסיבות היא כניסת הסטרימינג. ב-2021, שירותי הזרמת המוזיקה היוו קצת יותר מ-65% מההכנסות של התעשייה הזאת, והנתון הולך וגדל. כשיש מגמה כזו, יש גם כסף. כאן מתחיל המסע של הפריצה של המוזיקה מגבולותיה הידועים".

דוד פרידמן, יזם היי-טק ומוביל תחום המיוזיק-טק בקריה האקדמית אונו. צילום: מערכת אנשים ומחשבים

תן דוגמה למיזמים שמשלבים מוזיקה וטכנולוגיה.
"יש לא מעט פתרונות נהדרים שמיועדים לנישות מקצועיות, כמו חברה ישראלית שהיא הכי גדולה בעולם בתחום הפלאג אין (ממשקים בתוכנות סאונד והפקה – י"ק ור"ק), אפליקציות לאולפנים ופתרונות שמחליפים תהליכים בעולם המוזיקה. וכמובן, כעת יש את שגעון ה-AI.

כיום יש גם תחומים רחבים יותר, כמו שילוב תחום המוזיקה בטיפול בילדים במסגרות החינוך המיוחד. תחום אחר הוא האגרו-טק. יש פיתוח ישראלי שיודע לשנות את מין האפרוח שתרנגולת מטילה לנקבה. למרבה הצער, את הזכרים משמידים (בתעשיית הביצים – י"ק ור"ק), מאחר שאין בהם כל שימוש. הפתרון התגלה על ידי אדם שעובד בכלל כמנהל בנק הדם. הוא גילה שאפשר להשפיע על מין האפרוח באמצעות תדר אלקטרו מגנטי.

אלה הן כמה דוגמאות מתוך רבות, שגרמו לי להבין את גודל הפוטנציאל, ובקושי התחלנו לגרד את הקצה".

מתי להערכתך תתחיל המהפכה?
"התשובה היא שזה תלוי, קשה לדעת. תמיד לוקחים דוגמאות על מה שקרה בעבר, כשטכנולוגיות חדשות החליפו טכנולוגיות אחרות. כשיצאה הטלוויזיה אמרו שלא יהיה יותר קולנוע – וזה לא קרה. עכשיו מדברים הרבה על סכנות ה-AI. חושבים איך לעצור את זה, אבל זה לא אפשרי. אנחנו רואים שזה עושה דברים נפלאים. האם הבינה המלאכותית תחליף נגנים? זמרים? אלה הם תהליכים שמבשילים וכרגע אנחנו לא יודעים. יכול להיות שזה יסייע בעבודות עריכה, יחסוך בשעות צילום, ואולי גם בכיוונים אחרים. כרגע אי אפשר לצפות. בוודאות יהיו עוד שינויים, אבל בסופו של דבר, יש את היצירה שהיא מוח האדם, והשיפוט הוא לפי איכות היצירות שתקבל מה-AI – וזה עניין של טעם וגיל".

אתה גם מוזיקאי שיוצר ומופיע. ספר על זה.
"אכן כן. חדר הישיבות אצלי מכיל בחציו אולפן מאובזר. התחלתי לנגן בגיל צעיר, עוד לפני הצבא, וזה המשיך כל השנים. אני יליד דרום אמריקה, ואני אוהב ומנגן מוסיקה כזו. אני מנגן על כלים שונים, בהם כלי הקשה, עם הרבה אנרגיה, שטוענת אותי. יש לנו להקה – אנחנו שרים בספרדית, לטינית ועוד".