הצהובון הגרמני בילד מפטר 20% מצוותו: יחליף את העורכים ב-AI

הצהובון הגרמני בילד (Bild), הפופולרי ביתר באירופה, מתכונן לשינוי משמעותי, אשר מרמז על עתיד כלל התקשורת העולמית. ספציפית בצהובון, כחלק מהאבולוציה הזו, מאות משרות יבוטלו בהדרגה, משום ש-בילד יזנח את גרסת הפרינט שלו ויעבור למודל דיגיטלי בלבד, בתוך שהוא משלב בינה מלאכותית בפעולותיו, וזו עתידה להחליף את תפקידי העריכה המסורתיים.

קונצרן ההוצאה לאור הגדול ביותר באירופה, אקסל שפרינגר (Axel Springer SE), המחזיק בבעלות על בילד וכלי חדשות אחרים כמו Die Welt, חשף את השינויים הללו באימייל שנשלח מטעמו לעובדים. במייל בישרה ההנהלה על פיטוריהם של עובדים רבים, המהווים כ-20 אחוזים מכלל עובדי בילד, כולל עורכים ראשיים, עורכי דפים, מגיהים, מזכירות ועורכי תמונות, שלפי העדכונים תפקידיהם עתידים להתבצע בעתיד הלא רחוק על ידי בינה מלאכותית. אקסל שפרנגר – שמתכננת לקצץ 100 מיליון יורו מהוצאותיה, ולפיכך תתחיל בפיטוריהם של כ-200 עובדים – הוסיפה והזהירה את הצוות כי הוא מצפה לבצע קיצוצים נוספים בעריכה בשל "ההזדמנויות של בינה מלאכותית".

לפי CNN, ההכרזה הזו הגיעה שלושה חודשים לאחר שמתיאס דופנר, מנכ"ל אקסל שפרינגר, הזהיר את העובדים כי קיצוצים "משמעותיים" במשרות נמצאים בדרך, כחלק מהדחיפה של החברה להפוך למוציא לאור דיגיטלי בלבד, שיעשה שימוש נרחב ביותר ב-AI במהלך השינוי האופיו.

יצוין עם זאת כי דובר בילד טען בפני CNN שלאובדן המשרות הקשור לרה-ארגון של העיתון "אין שום קשר לשימוש ב-AI", וכי הטכנולוגיה תשמש לתמיכה בעיתונאים בעבודתם בלבד.

ChatGPT. כלי הבינה המלאכותית החדשני, שיודע לכתוב ולערוך תכנים, גם לשימוש המדיה. צילום: ShutterStock

מה יודעת ה-AI היוצרת לעשות ולשבש?

ובכל זאת, השינוי המשמעותי הזה שמבצע קונצרן התקשורת הענק הוביל לעליית החששות לגבי ההשפעה הרחבה יותר של AI על תעשיית המדיה העולמית.

לטכנולוגיות AI מתקדמות – כמו ChatGPT מבית Open AI שפרץ לחיינו בשלהי אוקטובר 2022 – יש יכולת פוטנציאלית לכתוב מאמרי חדשות בכוחות עצמן. הצ'אטבוט החדשני, שמבוסס על מודל שפה גדול (Large Language Model ר"ת LLM), שבר את שיא הצמיחה המהירה ביותר של תוכנה צרכנית והגיע כעבור חודשיים מיום השקתו, בינואר, ל-100 מיליון משתמשים. מאז הצלחת כלי הבינה המלאכותיים היוצרים, שצצו כפטריות אחרי הגשם, רק נוסקת והם הולכים ותופסים נפח שימוש ובמקביל מיתרים שלל עבודות שהיו נחלתם של בני האדם, למשל בתחומי הגרפיקה, הציור והאיור, באמצעות כלים נוספים המבוססים על AI ג'נרטיבית, ביניהם DALL-E ומידג'רני (Midjourney).

לפי כל האינדיקציות, היכולות השפתיות המתקדמות של הכלים החדשניים, כאמור, דוחפות את תעשיית המדיה לעבר מודל שהבינה המלאכותית תככב בו ותייתר משרות שבני האנוש היו מופקדים עליהן בו.

"AI חדרה לציוויליזציה שלנו", אמר רנגה יוגשוור, עיתונאי מדע עצמאי גרמני מפורסם. הוא הסביר על כך במהלך פורום המדיה הגלובלי של DW בבון, והדגיש ש"המכונה היא כעת ארכיטקט השפה".

בהתאם להתפתחויות הללו, דו"ח החדשות הדיגיטליות של מכון רויטרס הכריז על שנת 2023 כ"שנת הבינה המלאכותית בעיתונות". בסקר שערך המכון וששאל חדרי חדשות של גופי תקשורת האם הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי להניע את בחירת הסיפור/ההמלצות? רק 5% מהמשיבים ענו כי "זה חלק גדול ממה שאנחנו עושים"; 23% השיבו "אנחנו משתמשים בזה לא מעט"; 39% ענו שהם "רק עורכים כמה ניסויים בתחום"; 27% אמרו שאינם משתמשים בטכנולוגיה כלל כרגע; ואילו 5% ענו שאינם יודעים.

עם זאת מדובר רק בתחילת המסע של הבינה המלאכותית היוצרת שלפי כל הפרשנים בהחלט תשבש תחומים רבים בחיינו. נכון להיום כלי AI כבר משמשים את אמצעי התקשורת לשם תמלול, ליצירת כתוביות ולסלוגים ועוד, ומי שמשתמש בהם טוען כי שדרוגים אלו כבר הפכו למרכיבים אינטגרליים בחדרי חדשות. ואולם לא כולם סבורים כי שילוב הבינה המלאכותית בעיתונות יחבל לחלוטין בתפקידי בני האדם בתחום. חלק מהאנליסטים בתעשייה טוענים כי על ידי שימוש ב-AI לצורך טיפול במשימות היומיום, עיתונאים יוכלו להתמקד בתחקירים מעמיקים יותר ובניתוח מורכב יותר של מצבים.