"הרב-זירתיות מחייבת ICT שיספק יותר דיוק, עוצמה וגמישות"

"אנו חוגגים שני עשורים להקמת אגף התקשוב. האגף נבנה על בסיס מורשת מפוארת ורבת שנים. כיום אנו ממשיכים את המהפכה הדיגיטלית בצבא. השינוי הוא בכך שצה"ל פועל כיום במצב רב-זירתי, כאשר בצפון הוא מול חיזבאללה, בדרום מול עזה, ובמרכז הוא נדרש לייצוב המערכת הפלסטינית. במצב של זירה מתפתחת, ה-ICT הצה"לי נדרש לספק – ומספק – לצבא יותר יכולות דיוק, יותר עוצמה ויותר גמישות", כך אמר תת-אלוף יוסי כראדי, קצין קשר ותקשוב כראשי.

תא"ל כראדי דיבר בפתח כנס התקשוב הביטחוני ITforIDF. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, יו"ר ועדת התכנים של הכנס, והוא התקיים בהשתתפות מאות לקוחות מהמגזר הביטחוני.

"אתגרים נוספים הניצבים בפני צה"ל", אמר קשר"ר, "הם השקעה באיכות כמפתח לביזור העוצמה, והצורך בשרידות ועמידות גבוהות".

צילום ועריכת ודיאו: ליטל רובינשטיין

"בחלוף השנים", אמר כראדי, "הכל השתנה, חוץ מאנשים. אנשים טובים זה הדבר הראשון בחשיבותו. האתגר שלנו הוא לבצע התאמות לחברה הישראלית שהשתנתה. למעבר של בסיסי צה"ל דרומה יש היבטים בעולם משאבי האנוש והצבנו אותם בראש סדר העדיפות".

"אנו נדרשים לפעול במקביל", אמר קשר"ר, "לענות לצורכי התפתחות צה"ל בדיגיטל, לצד ההתפתחויות של הצבא, האויב והמערכה. אנו מצויים בשלוש נקודות מפנה. נקודת המפנה הראשונה היא התפתחות האויב. בעבר, יכולותיו בסייבר ובספקטרום היו מועטות עד לא קיימות, אולם בעשור האחרון הוא נמצא בשדות פעילות אלה, ומתפתח. לכן, נדרשנו לחשוב – במסגרת ההתפתחות הטכנולוגית שלנו – גם על האויב".

"נקודת המפנה השנייה", המשיך כראדי ואמר, "היא ההתפתחות של תפישת ההפעלה של צה"ל. זו הפעלה רב-ממדית, המחברת את כולם עם עושר מידע – אבל יוצרת תלות מוחלטת בדיגיטל, ודורשת קישוריות רציפה וחסינה. מצב זה מחייבנו להיות טובים יותר. נקודת המפנה השלישית היא הבינה המלאכותית היוצרת, כשכל ילד מדבר על GPT. התחום מתפתח במהירות בעולם האזרחי ועלינו להביא משם את כלל היכולות לצבא".

הספינה שהיא צה"ל – משתנה אבל לא בין ליל

קשר"ר ציין שמונה שדות פעילות, בהם אגף התקשוב וההגנה בסייבר פועל: "ניידות – עלינו להגיע לקצה בכל מתאר לחימה, עם יכולת מוגנת, עשירה, מתעדכנת ומותאמת לצורך המבצעי; עלינו לספק לצה"ל יכולות תקשורת לוויינית בכל השכבות, כדי שזו תהפוך למרכזית ביכולת לאפשר תמרון. אנו עמלים לייצר יכולת חסינה זו; אחיזה במרחב הדיגיטלי – אנו רוצים וחייבים לייצר מערכות ניטור ובקרה, בשילוב יכולות בינה מלאכותית. השימוש במידע מאפשר למפקדים לייצר תמונה של כשירות המערכות; לוחמת ספקטרום – עלינו לשלוט במרחב זה. תפישת התמרון של צה"ל השתנתה וכוללת כיום גם אחיזה ושליטה במרחב זה; הגנה בסייבר – תוך התמודדות עם אויב משתנה, עוצמתי ומעצמתי; מעבר לענן – אנו מאפשרים יכולות מחוץ לאותה סביבה מבודלת. היציאה לענן היא אתגר אדיר, וכרוכה בשינוי מהעבודה בעבר, שהתאפיינה ב'עמודים' ו'איים' נפרדים, לעבר המצב החדש, של יצירת מרחבי פעולה משותפים, כשהענן הוא הבסיס, עם עושר שירותים מתקדמים; מיצוי והטמעה – אנו רוצים למצות יותר יכולות מהמערכות שאותן אנו מביאים לצה"ל; עולם המידע – עלינו ליישר קו עם היכולות האזרחיות שם. הריצה בתחום היא בקצב מטורף".

"שינויים לא קורים בן לילה: צה"ל נדמה לספינה ענקית, ולא ניתן להסיטה מהמסלול בתוך רגע", סיכם תת-אלוף כראדי. "פעילות ה-ICT בצבא נדמית לחמש הטבעות האולימפיות, השלובות זו בזו: תקשוב, לומ"ר – לוחמה מבוססת רשת, מידע, ספקטרום וסייבר".