האם הבינה המלאכותית תשנה את השירות הממשלתי?

השירות הציבורי נתפס – לעתים בצדק ולעתים לא – כלא יעיל, מיושן וככזה שלא התאים את עצמו למהפכה הטכנולוגית. בין אם זה נכון ובין אם לאו, נראה שניתן להגיע להסכמה שיש לו עוד לאן להשתפר ושהוא יכול להיות טכנולוגי יותר ממה שהוא כיום. האם הבינה המלאכותית תגרום לזה לקרות?

אם תשאלו את שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, שעוסקת בנושא ביומיום שלה, התשובה היא כן. היא אמרה בכנס AI, BI & Big Data של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, כי "הבינה המלאכותית היא כלי שנבנה מסביבו אקו-סיסטם של פתרונות, שימושים ויישומים. אנחנו, בממשלה ובכלל, צריכים להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר והאחראית ביותר. מערך הדיגיטל הלאומי מחפש 'כוכבים' שיצטרפו למערך הדאטה והבינה המלאכותית שלו, כדי להזיז את הממשלה קדימה ולתת שירות טוב יותר לציבור".

הרצאתה של לב עמי נשאה את הכותרת "הבינה המלאכותית בשירות שינוי השירות הציבורי". היא פתחה בסקירה קצרה של התחום, ובפרט של ה-Generative AI, שלה היא קוראת בינה מלאכותית יצירתית. זאת, בניגוד לתרגום הרווח של המונח לעברית – בינה מלאכותית יוצרת. "ה-Generative AI היא מהפכה בעולם היצירתיות. היא כוללת יכולות שחשבנו שיש רק לבני אדם, אבל בזכותה, בעתיד הקרוב, גם למכונה יהיו אותן", אמרה.

"הבינה המלאכותית בכלל, וזו היצירתית בפרט, מביאה לכך שאנחנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית, שדומה לכניסת האינטרנט והסמארטפונים. ההבדל הוא שכיום, השינויים קורים בקצב הרבה יותר מהיר. ה-ChatGPT יצר אקו-סיסטם שלם בכמה חודשים, בעוד שלאינטרנט לקח 20 שנים כדי להפוך למשהו שאי אפשר בלעדיו", אמרה.

היא הציגה הערכות שלפיהן בתוך 10 שנים, ניתן יהיה לקנות תמורת 1,000 דולר מידע מבוסס AI בכמות שיש במוח של אדם אחד, ועד סוף המאה אפשר יהיה לרכוש בסכום הזה נתונים מבוססי בינה מלאכותית ששווים לכוח החישוב של האנושות כולה. לב עמי הוסיפה כי "בחצי השנה האחרונה חלה ירידה של 15 שנים בתחזיות מתי תהיה בינה מלאכותית שתעבור את האנושות. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שכלי הבינה המלאכותית הופכים יותר ויותר לנגישים לכולם. אם בעבר, רק אנשי לימוד מכונה יכולים היו להשתמש בהם, כיום הם זמינים לכל אחד ואחת מאתנו".

המגמה: רגולציית AI מגזרית – ולא רוחבית

לב עמי ציינה כמה מישורים שבהם הבינה המלאכותית בכלל, וזו היוצרת או היצירתית בפרט, יכולות לסייע לממשלה, ובחלקן כבר מסייעות לה: כתיבת מדיניות, בחינת השפעות רגולטוריות על תחום מסוים, כתיבת תוכנה, כתיבת תוכן, ניתוח תיקים משפטיים, הודעות דוברות והסברה, כתיבת מכרזים ומתן ייעוץ תעסוקתי. "הן מסייעות לפנות את הזמן היקר של העובדים והמנהלים בשירות המדינה", אמרה.

היא עמדה על הסיכונים שה-AI וה-Generative AI טומנים בחובם. "יש לכלים דוגמת ה-ChatGPT הזיות והטיות, הם יכולים ליצור פיקציות, עד כדי כך שיהיה לנו קשה להבחין מתי מה שהם מציגים אמיתי ומתי לא. כמו כן, התחום מציב סיכונים משמעותיים בעולמות הסייבר והפרטיות", הוסיפה.

כשיש סיכונים, יש – או על כל פנים צריכה לבוא – גם רגולציה. הרגולטורים והמחוקקים בארצות הברית ובעיקר באירופה החלו להתייחס לנושא, ואף מדברים על או כבר יוצרים חקיקה בעניין. לעומת זאת, בישראל, הצורך ברגולציה על הבינה המלאכותית עולה, אבל זה עדיין לא הגיע לשלבים יישומיים. לב עמי אמרה ש-"אנחנו לא מתכוונים להגדיר רגולציה חדה, נחרצת ורוחבית על הבינה המלאכותית, אלא מגזרית, כי יש הבדל בין תחומים השונים ואנחנו רוצים להתאים את הרגולציה על ה-AI לכל אחד מהם". מה שכן, היא אמרה שממשלת ישראל "נוטלת חלק בתהליך רגולציה גלובלי, שמובילה מועצת אירופה, שבמסגרתו אנחנו מתלבטים איך מבטיחים את המשך הקדמה והחדשנות ועדיין שומרים על האחריותיות, במיוחד בשימושי הבינה המלאכותית בממשלה ובכלל במגזר הציבורי".