האם הירידה בשכר היא הדבר המדאיג באמת בהיי-טק?

השבוע התפרסמו כמה נתונים על מצב הענף, על רקע השפעות התוכנית המשפטית של הממשלה והמשבר הכלכלי העולמי. המסמך המדובר ביותר היה הדו"ח החודשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השכר הממוצע במשק, שכולל גם נתונים אודות השכר הממוצע בהיי-טק. הנתון שלפיו ההיי-טקיסטים השכירים הרוויחו בחודש אפריל (הדו"חות האלה תמיד סוקרים שלושה חודשים אחורה) פחות מאשר בחודש מרץ יצר כותרות בענף ובתקשורת.

על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע בהיי-טק עמד בחודש אפריל על כ-29,100 שקלים, לעומת כ-31,700 שקלים בחודש מרץ. עוד הצביע הדו"ח על ירידה של 2,300 משרות בהיי-טק בחודש אחד בלבד.

לעומת זאת, דו"ח של מכון SNPI, שפורסם באחרונה, הראה שהירידה בהשקעות בהיי-טק הביאה לקיפאון בשכר – ולא לירידה בו. זה די מתבקש לאור אותה ירידה בהשקעות והפיטורים בענף.

דו"ח אחר שפורסם לא מכבר, של רשות החדשנות, ציין שעל אף הירידה בהשקעות ולמרות צמצום המשרות, השכר בהיי-טק עדיין גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. הסיבות לכך הן שכל הפרמטרים מראים שהיציבות והשגשוג של 10 השנים האחרונות הביאו לכך שההיי-טק הישראלי נכנס למשבר במצב טוב יחסית. אבל זה לא מנבא מה יקרה בעתיד.

הנתונים השונים אודות השכר הממוצע נובעים מהעובדה שהגופים השונים מגדירים באופן שונה אילו מקצועות נכללים בענף ההיי-טק.

ירידה שהיא סוג של תיקון

לא ירידת השכר היא מה שצריך להדאיג את ראשי הענף והמדינה, ואת כל מי שחפץ ביקרו של ההיי-טק הישראלי. הקיפאון או הירידה – תלוי את מי שואלים – הוא, או היא, סוג של תיקון. לפני המשבר היו עלויות השכר בהיי-טק גבוהות מאוד, הרבה מעבר לכל פרופורציה. זה נבע ממחסור בטאלנטים. הירידה בהיקף ההשקעות הביאה לצמצום ממשי במספר המשרות בענף – וזו הנקודה שצריכה להדאיג את הקטרים של הקטר של המשק יותר מכל.

הירידה בשכר היא גם תוצאה של אווירה. עובדים מודעים בתקופה האחרונה משמעותית יותר מבעבר לכך שהם עלולים לאבד את מקום העבודה שלהם, ולכן הם ממתנים את דרישות השכר. בהעדר גיוסים חדשים, יש להם פחות מקורות להשוואה ומקומות עבודה לעבור אליהם, ומכאן גם פחות יכולת מיקוח. מנכ"לים בהיי-טק אומרים שהירידה בשכר עובדיהם היא החלק הטוב של המשבר, משום שהיא הביאה ליותר שפיות בתחרות על ההון האנושי.

הנתונים של הדו"חות השונים התמקדו בכמה חודשים אחורה. כעת ממתינים לנתונים של החודשים הבאים, שייתנו אינדיקציה האם הירידה בשכר, ויותר מזה הירידה בהשקעות וצמצום המשרות, הם זמניים ורואים את תחילת ההתאוששות, או שהמשבר מחריף. לאור האירועים שקרו השבוע – המשך החקיקה, המהלכים השנויים במחלוקת של הממשלה והמחאות שהם מגבירים אותן – לא נראה שתהיה רגיעה בסערה הציבורית, מה שירחיק עוד יותר משקיעים והשקעות מההיי-טק הישראלי ויוסיף לאתגר שאיתו מתמודדות כיום חברות היי-טק רבות – להחזיק מעמד.

סכנה לטווח הארוך – ולגיוון ולהכללה

הצמצום במשרות משפיע גם על בוגרי מסלולי הלימוד האקדמיים בתחומי המדעים והטכנולוגיה, שרוצים להיכנס להיי-טק. אם עד המשבר הענף התקשה או היה פחות מעוניין לקלוט ג'וניורים, הרי שעתה הסיכויים שלהם להיקלט בו הרבה יותר קלושים. הסכנה בכך היא לטווח הארוך: העדר עתודה מקצועית ומדעית לענף, ואפקט שעלול לבוא לידי ביטוי בשנים הבאות בירידה במספר הפונים ללימודי מדעים וטכנולוגיה באקדמיה. נכון לעכשיו, יש גידול בכל הפקולטות הרלוונטיות בכל המוסדות האקדמיים, אבל השאלה היא האם הסגל במוסדות אלה באמת ובתמים מאמין במה שהוא מבטיח לסטודנטים – להשתלב בהיי-טק אחרי הלימודים, או לפחות לקבל סיכוי טוב יותר לכך.

את השלכות המשבר הנוכחי בהיי-טק נרגיש היטב גם בעוד שנתיים או שלוש, אחרי שככל הנראה, העולם יתאושש מהמשבר הכלכלי וחוסר הוודאות הפוליטית-משפטית-חברתית בישראל תתפוגג, או לפחות תצטמצם

פגיעה באלה שממילא נפגעים

הערה חשובה נוספת שיש להעיר כאן היא שהצמצום בענף ההיי-טק פוגע קודם כל באלה שממילא הייצוג שלהם בו לוקה בחסר, ובעיקר חרדים, נשים וערבים. הנתונים מראים על סטגנציה בשילוב שלהם בענפי היי-טק. התוצאה היא פגיעה קשה בגיוון ובהכללה, שחברות רבות בענף כה מתהדרות בהם. לפני המשבר התנהל שיח עירני בנושא ואף נרשמו שיפורים בהיקף הגיוסים מאוכלוסיות אלה, אבל עכשיו, הסיכויים של בני ובנות האוכלוסיות התת מיוצגות להתקבל לעבודה בו קלושים עוד יותר.

לקראת סיום, חשוב לעמוד בקצרה על ההשפעה של המשבר על הלקוחות של חברות ההיי-טק, שהתלות שלהם בטכנולוגיה, בדיגיטל ובאוטומציה הולכת וגוברת, ואתה גם הדרישה לפתרונות שמאפשרים טרנספורמציה דיגיטלית. התמשכות הירידה בהשקעות וצמצום כוח האדם בענף תביא לכך שאנחנו עלולים להגיע לשלב שבו ספקיות הפתרונות האלה לא יוכלו לעמוד בביקושים – דבר שעלולה להיות לו השפעה קריטית על המשך תפקודם של הארגונים שקונים אותם מהן.

השורה התחתונה מהדו"חות היא שענף ההיי-טק עדיין נהנה מפירות היציבות שאפיינו אותו ערב המשבר, אבל את הלשכות העדר מקורות ההשקעה, העדר פתיחת חברות חדשות והמשך הפיטורים שיש כיום נרגיש היטב גם בעוד שנתיים או שלוש, אחרי שככל הנראה, העולם יתאושש מהמשבר הכלכלי וחוסר הוודאות הפוליטית-משפטית-חברתית בישראל תתפוגג, או לפחות תצטמצם.