האם מערכת הבריאות ערוכה להתמודד עם אתגרי ה-AI?

מערכת הבריאות – על בתי החולים, קופות החולים ושאר הגופים והארגונים שבה – מאופיינת בכמויות גדולות מאוד של נתונים ממקורות שונים, כמעט בכל תצורה. הבינה המלאכותית, אומרים מומחים רבים, היא הזדמנות לחולל שינוי משמעותי בתחום זה, ולהביא לייעול תהליכים, לשיפור ניתוח המידע הרב שקיים ובסופו של תהליך, לטיפול טוב יותר עבורנו, הלקוחות שלה.

הבינה המלאכותית איננה דבר חדש בעולמות הבריאות. אלא שעכשיו יש את הטרנד המטורף של ה-GPT-4, שלוקח את הנושא למקומות הכי רחוקים שאפשר לדמיין, באופן שמסקרן אבל גם מעורר לא מעט חששות.

האתר של חברת הייעוץ מק'ינזי דיווח על כנס שנערך לפני חודשיים בערך בשיקאגו, שבו דובר על איך ה-GPT משמש את עולם הרפואה. התסריט שהוצג הוא כזה: קלינאי מתעד ביקור של מטופל באמצעות האפליקציה לנייד של פלטפורמת הבינה המלאכותית. הפלטפורמה מוסיפה את המידע של המטופל בזמן אמת, מזהה פערים כלשהם ומבקשת מהרופא להשלים את הפרטים. התוצאה הסופית היא סיכום שיחה עם אבחנות קליניות והמלצות טיפול, כפי שמקובל בסוף כל מפגש עם רופא. הקלינאי מבצע גם את כל תהליכי התיעוד האלקטרוני, ובכלל זה רישום הערות בתיק האישי של המטופל, שנמצא באפליקציה – דבר שחוסך זמן יקר של רופא, שכיום צריך להקליד את הסיכום לתיק הרפואי הממוחשב של המטופל.

תהליכים אלה כבר קיימים כחלק מהרפואה מרחוק, אבל השוני הוא באיכות המידע, ביכולת לנטר ולנתח אותו טוב יותר בזכות הפלטפורמות החדשות.

המומחים הצביעו באותו הכנס על יתרונות נוספים של הבינה המלאכותית בעולמות הבריאות: חיזוי מדויק יותר של תרחישים שעלולים לקרות למטופלים, ומניעת מחלות הרבה לפני שהם מרגישים סימפטום כלשהו.

החדשנות קיימת בארגוני הבריאות השונים, אבל, למרבה הצער, היא עדיין לא משתקפת בתקציב משרד הבריאות. הבריאות הדיגיטלית, שיש בכוחה לפתור לא מעט מצוקות של מערכת הבריאות, עדיין לא מקבלת את ההתייחסות המתאימה בתקציב

השאלה היא עד כמה מנהלי מערכות הבריאות מסוגלים להפנים את היקף המהפכה הטכנולוגית, ולהשתמש ביתרונות של ה-AI לא רק לניתוח טוב יותר של המידע, אלא גם כדי לייעל ולקצר תהליכים, שיקלו על המטופלים לקבל את הטיפול ולממש את הזכויות שלהם. במקביל, אותם מנהלים חייבים להיות מודעים כיצד לנהל את הסיכונים הרבים שיש בשימוש בפלטפורמה זו. הדבר דורש מהם לבצע ניהול סיכונים שכולל את מגבלות הפלטפורמה של ה-GPT, שכל טעות שלה עלולה לעלות, במקרה זה, בחיי אדם.

אולם, מומחי בריאות אומרים שלמרות הסכנות שפורטו כאן, יש מקומות בעולמות הבריאות שיאפשרו שימוש בטוח יותר, באמצעות הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI). למשל, יש לה פוטנציאל גדול בכל מה שקשור לתשלומים של מבוטחים בביטוחי בריאות. זאת, על ידי יישום של בינה מלאכותית יוצרת בכל שרשרת הערך של השירותים והתשלומים עבורם. ניתן יהיה לנצל את יתרונות הבינה המלאכותית כדי להתאים טוב יותר שירותים ללקוחות, ולסייע להם לבחור בין נותני השירותים הרבים, שצצים חדשות לבקרים, עקב הגידול העצום בתחרות בעולמות אלה.

להשקיע בחדשנות

כדי שכל זה יתממש, שומה על ארגוני הבריאות, וגם על הממשלה, להגדיל את ההשקעות בחדשנות. ישראל נחשבת למדינה מתקדמת בטכנולוגיות לעולם הבריאות. ארגונים כגון שירותי בריאות כללית – קופת החולים הגדולה ביותר במדינה וארגון הבריאות השני בגודלו בעולם – העמיקו מאוד את ההתייחסות שלהם לחדשנות.

פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית. צילום: יח"צ

פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, דיבר על כך באירוע שהקופה קיימה אתמול (א'). הוא ציין שבתחילת השנה שודרג מרכז המחקר והפיתוח של הכללית, שקיים כבר 13 שנים, למעמד של חטיבת מטה, במקביל לחטיבות המטה האחרות בהנהלת הקופה. זה לא שינוי סמנטי, אלא כזה שכפי שפרופ' בליצר אמר, מבטא את ההחלטה של הכללית לראות בחדשנות מרכיב מרכזי בליבת הפעילות של הארגון.

מערך החדשנות של הכללית חתום, יחד עם חטיבת מערכות המידע והדיגיטל וחטיבת הקהילה, על כמה פיתוחים, בהם עולמיים, שמעצימים את יכולות הניטור, הניתוח והאבחון המדויק יותר של המידע הרב, שפרופ' בליצר הגדירו כ-"צונאמי". כך, למשל, פותחה בכללית פלטפורמה כנראה ראשונה בעולם שיודעת לנטר, לנתב ולנתח את כל סוגי המידע הרפואי בתיק של החולה, ולהעבירם לרופא המשפחה עם הנחיות לטיפול – בין אם הוא מיידי או צופה פני עתיד. החוקרים במערך סיפרו כי העבודה על הפיתוח הזה החלה קצת לפני הקורונה והרבה לפני שה-GPT הגיח לחיינו.

החדשנות קיימת בארגוני הבריאות השונים – לא רק בכללית, אבל, למרבה הצער, היא עדיין לא משתקפת בתקציב משרד הבריאות. הבריאות הדיגיטלית, שיש בכוחה לפתור לא מעט מצוקות של מערכת הבריאות, עדיין לא מקבלת את ההתייחסות המתאימה בתקציב.

השורה התחתונה: הבינה המלאכותית מניעה תהליכים רבים במערכת הבריאות, והיא מאתגרת את מקבלי ההחלטות, שצריכים לדעת להכיל אותה, להטמיע אותה ולהוביל אותה לטובת המטופלים – ולא להיות מובלים או מנוהלים על ידי טכנולוגיה שטומנת בחובה לא מעט סיכונים. ככל שהזמן יחלוף והטכנולוגיה תתקדם בקצב מסחרר, לא תהיה לארגוני הבריאות ברירה אלא לשנות תפיסה. השאלה היא איזה ארגון בריאות יהיה הראשון, זה שיתפוס את מרכז הבמה, ומי ישתרכו מאחור.