חשיפה: קמפיין טוויטר שמטרתו להעמיק את השסעים בחברה הישראלית

מזה כמה חודשים מתנהל בטוויטר קמפיין שנועד להשפיע על החברה הישראלית על ידי העמקת השסעים בה, וללבות שנאה בין חלקי הציבור הישראלי – כך נודע לאנשים ומחשבים. מנהליו מנסים להעצים את השנאה והקיטוב שיש בציבור לאור המהלכים של הממשלה, מאז שנבחרה, ובמרכזם התוכנית המשפטית שלה. המצב מוביל לעוד ועוד גילויי שנאה, ויש מי שמבקשים לנצל זאת לטובתם – כולל באמצעות פעילות במרחב האונליין.

ממסמך של חוקרי קלירסקיי הישראלית, שתוכנו הגיע לידי אנשים ומחשבים, עולה כי "בחודשים האחרונים אנחנו עוקבים אחרי רשת של חשבונות מתחזים בטוויטר, שפועלים כחלק מקמפיין תודעה חברתי. זה נועד להעמיק את השסעים בחברה הישראלית ולייצר שיח מקצין, בניסיון לפורר אותה". החוקרים לא הצליחו לשייך, בשלב הזה, את הקמפיין לגורם מסוים, אולם מעריכים כי מדובר במדינה – ייתכן שרוסיה או איראן.

המחאה, מצעד הגאווה וניסיון לעורר את הגולשים נגדם – בתמונה מצויצת אחת. צילום: צילום מסך

לפי המחקר, הקמפיין פעיל מזה כמה חודשים ומשתמש בחשבונות טוויטר חדשים שנפתחים למטרה זו. לרוב הם מפרסמים כמה ציוצים בשימוש חד פעמי . חלק מהציוצים, צוין, הועלו חצי שעה אחרי שפורסמה ידיעה שיכולה לעורר מחלוקת בציבור הישראלי. במרבית הציוצים מופיעים משפטי שנאה לח"כים בני גנץ ויאיר לפיד, לציבורים שונים בחברה הישראלית, לאוקראינה ולנשיאה, ולודומיר זלנסקי, וכן לארצות הברית. ברבים מהם יש שילוב בין חלק מהגורמים הללו.

בקרלירסקיי ציינו שמפעילי האוואטרים מבצעים טעויות חוזרות באופן התיוג שלהם. להערכת החוקרים, הדבר מצביע על חוסר הבנה הן בתיוג משתמשים והן בשפה העברית. הם הוסיפו כי "לאורך הקמפיין נעשה שימוש בתמונות שנערכו באותו האופן. נוסח הציוצים הוא בעברית ברמה נמוכה, עם הרבה טעויות ולעיתים חוסר הבנה של ההקשר. מפעילי החשבונות מבצעים מעקב שוטף אחרי אירועים משמעותיים חברתים ופוליטיים בישראל, אלא שהם מגלים בקיאות מוגבלת בהלכי הרוח בחברה הישראלית".

ניסיון לעורר עוד שנאה נגד המפלגות הערביות? צילום: צילום מסך

מחילונים ועד לחרדים, מפעילויות צה"ל ועד למצעד הגאווה

בהיבט התוכן, בין הנושאים שהקמפיין מתייחס אליהם ניתן למצוא את מצעד הגאווה, הקרע בין חילונים לחרדים, פעילויות צה"ל והתבטאויות של פוליטיקאים. החוקרים ציינו כי לפרופילים שמפרסמים את הציוצים הללו יש מעט מאוד עוקבים, ולעיתים הם עוקבים אחרי פרופילים שגם הם בעלי מעט עוקבים – מה שיוצר לפעמים רושם של "סוג של רשת סהרורית".

עוד עולה מהמחקר כי במקרים רבים הצייצנים הסוררים משתמשים במילות מפתח שמוגדרות כ-"נושאים חמים" בטוויטר. לפי החוקרים, בחלק מהמקרים הציוצים עלו דרך פרופילים שנוצרו ב-2014, אך לא נעשה בהם שימוש עד עכשיו.

יש גם ציוצים שבכל זאת מבינים מה נעשה בארץ

לצד הטענות לעברית העילגת ולחוסר הבנת הקונטקסט, ציינו החוקרים, "בחלק מהציוצים ניתן לראות שיש לעורכי הקמפיין יכולת מעקב והבנה על הנעשה בחברה הישראלית, למשל כשהם תייגו גורמים רלוונטיים לאחר הנאום של ניצב עמי אשד (המפקד היוצא של מחוז תל אביב של המשטרה – י"ה), לאחר העברת חוק טבריה (שמאפשר למקורבו של שר הפנים, אריה דרעי, להתמודד על ראשות עיריית טבריה – י"ה), וכן ציוצים המאזכרים את ההפגנות מחוץ לביתו של שר הביטחון, יואב גלנט. עוד היו פרסומים בנושא מחאות נגד ההפיכה השלטונית, שנועדו לשלהב את המחאה הפוליטית, ובמקביל להעמיק את הקרע בין אזרחים חילונים ופרו-להט"בים לבין העולם החרדי. בימים האחרונים נעשה שימוש בשיח סביב תרומת כליה ליהודים בלבד, ביקור הנשיא יצחק הרצוג בארצות הברית, העימות בין הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, מחאת הדרוזים בגולן ועוד".

ביבי .Vs ביידן. צילום: צילום מסך

מי עומד מאחורי הקמפיין?

לפי המחקר, "ממכלול המאפיינים נראה שהגוף שעומד מאחורי הקמפיין הינו גורם מדינתי. זאת, בעיקר בשל היכולת והרצון לעקוב אחרי כל כך הרבה התבטאויות ונושאים, ולזרוע כמה שיותר שיח שלילי. הטעויות החוזרות בתיוג והעברית הגרועה מעלים את הסבירות שמדובר בתוקף איראני או ערבי, אולם הציוצים עצמם לא ממש ברורים והם כוללים, לאורך הקמפיין, התייחסות שלילית לאוקראינה ולזלנסקי, וזוהי אחת העובדות המעניינות, שנראות לאורך הקמפיין". במעקב שהחוקרים ערכו אחרי ערוצי טלגרם, הם זיהו אמירות דומות של אנשי כוח קודס האיראני, שמפרסמים פוסטים דומים ברוסית.

חוקרי קלירסקיי ציינו ש-"זהות התוקף לא ברורה בשלב הזה. ייתכן שמדובר ברוסים או באיראנים, ואולי מדובר בסטודנטים בבית ספר ללימודי סייבר, שמתרגלים פעילות תודעה". אפשרות אחרת שהועלתה היא של שיתוף פעולה בין האקרים שלוחי טהרן להאקרים שלוחי מוסקבה, שעבדו על הקמפיין בצוותא.

בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר לאנשים ומחשבים כי "גולשים ישראליים מותקפים בטוויטר, כאשר כלי התקיפה הוא הפעלת אווטארים ברשתות חברתיות. השימוש בפלטפורמת טוויטר נעשה כי אין לה את היכולת לסנן ולאתר אווטארים". למרות כל זאת, דולב ציין כי "רמת הסיכון והתוצאה של הקמפיין שחשפנו היא נמוכה, בשל העברית הגרועה, כמו גם הטעויות בביטויים. כך, לדוגמה, במהלך פעילות צה"ל במבצע בית וגן בג'נין, בציוצים היה ערבוב בין אירועים הקשורים לאוקראינה, ללימודי ליבה בישראל, למהלכי הממשלה ועוד. כל אלה נועדו להעמיק את הקרע החברתי".