"התשעה באב של ענף ההיי-טק כבר כאן"

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול (ד') את חוק האנג'לים, ובקרוב הוא יועלה להצבעות בקריאות שנייה ושלישית במליאה, לטובת אישורו הסופי. הוא ככל הנראה יאושר, משום שהוא עבר בוועדה בהסכמה נדירה, מקיר לקיר, של הח"כים. עניינו של החוק הוא מתן הטבות מס למשקיעים בענף, כדי לתמרץ את אלה מהם שעד כה נמנעו מלהשקיע בהיי-טק הישראלי בגלל המיסוי – לעשות זאת.

החוק הזה מתגלגל בכנסת כבר זמן רב, ומי שקידמה אותו בשנים האחרונות היא ח"כ אורית פרקש הכהן, שהייתה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ב-2021-2022, בממשלות של נפתלי בנט ויאיר לפיד. אלא שעם כל החשיבות והיתרונות של החוק, אי אפשר להתעלם מכך שהוא מאושר בעיתוי הלא נכון, ואפשר לומר שזה קצת מאוחר מדי. ההטבות והתנאים שהוא כולל מתאימים לתקופה אחרת של הענף, לפני כשנתיים בערך – אז הוא היה בפריחה והיקף ההשקעות בו הגיע לשיאים. או אז, כשהיה הרבה כסף פנוי, היה הגיון להכניס למעגל המשקיעים גורמים נוספים.

ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה לענף ההיי-טק של הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עדות לכך ניתן היה לקבל היום, בדיון שכינס ח"כ אביגדור ליברמן, המכהן כיו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת. הדיון עסק בסוגיה ישנה – הגברת ההשקעות של הגופים המוסדיים בהיי-טק בכלל ובסטארט-אפים בפרט. למעשה, מדובר בהשקעות שלנו בהיי-טק הישראלי, משום שהגופים האלה מנהלים בין היתר את קרנות הפנסיה והחיסכון שלנו.

הזרים לא משקיעים, הישראלים יושבים על הגדר

לוועדה הוצגו נתונים קודרים על הירידה בהשקעות הזרות בהיי-טק והיקפן הצפוי ב-2023-2024 – נושא שמטריד את בכירי הענף והכלכלה הישראלית בחודשים האחרונים. על פי תחזית משרד האוצר, השנה ובשנה הבאה תחול צניחה של 80% בהשקעות של המשקיעים הזרים בענף הטכנולוגיה בישראל.

בפועל, כבר כעת ההשקעות הזרות נעצרו כמעט לחלוטין, והקרנות הישראליות, שגם ככה חלקן בהשקעות בהיי-טק הישראלי לא גדול, יושבות על הגדר כל עוד חוסר הוודאות הכלכלית והפוליטית נמשך. הסכנה הברורה והמיידית היא לחברות הצעירות, שקמו בשלהי תקופת השיא או מעט אחריה ולא הספיקו לגייס כסף. הן עלולות לעבור למדינה אחרת או אף להיסגר. חלקן כבר עושות זאת, משום שיש לא מעט משקיעים זרים שמתנים את ההשקעות בהן ברישומן מחוץ לישראל.

המצב של החברות הגדולות יותר עדיין טוב, כי הן יושבות על רזרבות כספיות גדולות, שנצברו טרום המשבר. העובדה הזאת מטעה רבים, שעדיין סבורים שהמצב של ההיי-טק הישראלי טוב. אבל, כדאי להרחיק ראות ולהבין שאם לא יימצא פתרון מיידי לסיוע לחברות הצעירות, בעוד שנתיים או שלוש הענף יהיה במשבר חמור בהרבה מעכשיו, שסופו מי ישורנו. ההערכה היא שאם לא ייעשו הפעולות הנכונות כעת, ובמהרה, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו לא בעוד הרבה זמן נוכל להוסיף לתיאורנו כ-"אומת הסטארט-אפ" את המילה לשעבר. או, כפי שאמרה אחת הדוברות בדיון בכנסת היום, "התשעה באב של ההיי-טק כבר כאן".

"בסבב הגיוס הבא איאלץ לעבור לארצות הברית, יחד עם האנשים שלי פה. שם אגייס את האנשים הטובים. את השנים הקרובות כבר הפסדנו, עכשיו צריך להציל את מה שנשאר כדי שיום אחד נוכל לחזור לפה"

ובכן, העובדות לפנינו והכתובת כתובה על הקיר באותיות של קידוש לבנה. לכן, על הממשלה להתעשת וליצור תוכניות שיעודדו אפיקים חדשים שמשם יגיעו ההשקעות בהיי-טק הישראלי. למשל, הגופים המוסדיים, כמו שהציע היו"ר. הגופים האלה מחזיקים, כאמור, בכספים שלנו, ורבים מהם נמצאים כאן כבר שנים רבות, ומלווים את המדינה ואת המפעל הציוני כבר תקופה ארוכה. בנוסף, כפי שאמר ח"כ ליברמן, הם "יושבים על ערימות של כסף". זהו בדיוק הזמן שלהם לעשות את המעשה הציוני ולהתגייס להשקעות בסטארט-אפים. בהחלט ייתכן שאם הם יעשו זאת, הם יושיעו את החברות הללו, או לפחות חלק גדול מהן.

דברים מרגשים שמעידים על חומרת המשבר

אחד המשתתפים בדיון, היזם יאיר אדטו, משקיע כיום בבינה מלאכותית, ובעברו יש ניהול והשקעות ביוניקורנים. הוא נתן בדיון היום בכנסת דוגמה, שמהווה אישוש בשטח לאזהרות, כשסיפר ששני מהנדסים בכירים בחברות שהוא מעורב בהן עזבו אותן בחודש האחרון לטובת משרות דומות ושכר כפול בחו"ל. אדטו הוא קצין בכיר לשעבר בצה"ל, איש ההתיישבות העובדת ובן למשפחה שכולה. הוא אמר בדיון, בהתרגשות שהוא לא יכול היה להסתיר: "בסבב הגיוס הבא איאלץ לעבור לארצות הברית, יחד עם האנשים שלי פה. שם אגייס את האנשים הטובים. את השנים הקרובות כבר הפסדנו, עכשיו צריך להציל את מה שנשאר כדי שיום אחד נוכל לחזור לפה".

המכתב – חלק מהלחץ על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעצור את החקיקה. צילום: BigStock

אדטו אינו קול בודד. היום פורסם מכתב של מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות, שנוסדו בישראל, שקוראים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבצע שינויים במערכת המשפט רק בהסכמה. בין החותמים על המכתב נמצאים המנכ"לים של נייס, אורמת, טאואר סמיקונדקטור, פלייטיקה, מאנדיי ועוד רבים. אלה הם אנשים שברובם מעולם לא דיברו באופן פומבי על נושאים פוליטיים, ומעולם לא יצאו להפגנות. הקריאה שלהם היא עוד סימפטום למצב העגום שאליו נקלעה החברה הישראלית, למרבה הצער. גם כאן, ההיי-טק הוא קטר – הקטר שמוביל את המאבק לעצור את המשבר, לנשום אוויר ולהתגייס ביחד כדי לחזור למה שהיינו לפני רק פחות מחצי שנה.

השורה התחתונה: הן המאבק על מערכת המשפט והן המשבר בהיי-טק לא נראים לפני סיום. לכן, מקבלי ההחלטות בממשלה חייבים כבר כעת לבצע שורה של פעולות, כדי לתקן ככל הניתן את הנזקים שכבר נגרמו ולנסות לגרום לכך שאלה שהמומחים צופים שיקרו – לא יקרו. זאת, מכיוון שההיי-טק הוא ענף שלא מתחיל ונגמר בהיי-טקיסטים ובמשקיעים, אלא מאחר שמה שקורה בו משפיע השפעה כוללת על הכלכלה הישראלית, וכתוצאה מכך גם על החברה הישראלית.