ישראל לרוסיה: להפסיק את מבצעי ההשפעה ברשת על אזרחי המדינה

בעקבות הפרסום באנשים ומחשבים: באקט חריג, גורמי מודיעין הישראליים העבירו באחרונה מסר תקיף לגורמי מודיעין רוסיים, שדורש מהם להפסיק את מבצעי ההשפעה שמופעלים ברשת על אזרחים בישראל, כך פורסם בידיעות אחרונות בסוף השבוע.

ביום ד' האחרון חשפנו באופן בלעדי כי מזה כמה חודשים מתנהל בטוויטר קמפיין שנועד להשפיע על החברה הישראלית על ידי העמקת השסעים בה וללבות שנאה בין חלקי הציבור הישראלי. מנהליו מנסים להעצים את השנאה והקיטוב שיש בציבור לאור המהלכים של הממשלה, מאז שנבחרה, ובמרכזם התוכנית המשפטית שלה. המצב מוביל לעוד ועוד גילויי שנאה, ויש מי שמבקשים לנצל זאת לטובתם – כולל באמצעות פעילות במרחב האונליין.

ממסמך של חוקרי קלירסקיי הישראלית, שתוכנו הגיע לידי אנשים ומחשבים, עולה כי "בחודשים האחרונים אנחנו עוקבים אחרי רשת של חשבונות מתחזים בטוויטר, שפועלים כחלק מקמפיין תודעה חברתי. זה נועד להעמיק את השסעים בחברה הישראלית ולייצר שיח מקצין, בניסיון לפורר אותה". החוקרים לא הצליחו לשייך, בשלב הזה, את הקמפיין לגורם מסוים, אולם מעריכים כי מדובר במדינה – ייתכן שרוסיה או איראן.

לפי המחקר, הקמפיין פעיל מזה כמה חודשים ומשתמש בחשבונות טוויטר חדשים שנפתחים למטרה זו. לרוב הם מפרסמים כמה ציוצים בשימוש חד פעמי. חלק מהציוצים, צוין, הועלו חצי שעה אחרי שפורסמה ידיעה שיכולה לעורר מחלוקת בציבור הישראלי. במרבית הציוצים מופיעים משפטי שנאה לח"כים בני גנץ ויאיר לפיד, לציבורים שונים בחברה הישראלית, לאוקראינה ולנשיאה, ולודומיר זלנסקי, וכן לארצות הברית. ברבים מהם יש שילוב בין חלק מהגורמים הללו.

כבר הוכח שקרתה. התערבות רוסית בבחירות בארה"ב. עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. צילום: BigStock

"בוטים המפיצים בעברית תעמולה פרו-רוסית" 

נדב איל פרסם בסוף השבוע בידיעות אחרונות וב-+ynet כי "באחרונה יש תופעה ברשתות החברתיות של בוטים המפיצים בעברית תעמולה פרו-רוסית. בדרך כלל, מדובר בהתייחסויות שנועדו לשכנע את הציבור הישראלי שלא לתמוך באוקראינה, אבל לא תמיד. בישראל מעריכים שמדובר בקמפיין רוסי מדינתי. במילים אחרות, ההוראות מגיעות מהקרמלין. במיטב המסורת של קמפיין ההשפעה הרוסי בארצות הברית לפני, תוך כדי ואחרי בחירות 2016, שבהן עלה טראמפ לשלטון, פעולות ההשפעה הרוסיות מכוונות לכל פצע בחברה הישראלית, לכל מחלוקת חריפה".

לפי איל, "בשבועות האחרונים החלו מזהירים במערכת הביטחון בישראל מהתרחבות של מבצעי ההשפעה האלה – תוך התמקדות בהעמקת שסעים פנים-ישראליים. גורמי המודיעין המקומיים לא הסתפקו בזיהוי התופעה – באקט חריג, גורמי המודיעין הישראליים העבירו באחרונה מסר תקיף לגורמי מודיעין רוסיים שדורש מהם להפסיק את מבצעי ההשפעה שמופעלים ברשת על אזרחים בישראל. זו הפעם השנייה שעובר מסר כזה בין גופי הביטחון של ישראל לרוסים. הקודם הועבר לקראת מערכת הבחירות האחרונה – ובו נתבקשו הרוסים שלא להתערב בבחירות בישראל".

בקרלירסקיי ציינו שמפעילי האוואטרים מבצעים טעויות חוזרות באופן התיוג שלהם. להערכת החוקרים, הדבר מצביע על חוסר הבנה הן בתיוג משתמשים והן בשפה העברית. הם הוסיפו כי "לאורך הקמפיין נעשה שימוש בתמונות שנערכו באותו האופן. נוסח הציוצים הוא בעברית ברמה נמוכה, עם הרבה טעויות ולעיתים חוסר הבנה של ההקשר. מפעילי החשבונות מבצעים מעקב שוטף אחרי אירועים משמעותיים חברתיים ופוליטיים בישראל, אלא שהם מגלים בקיאות מוגבלת בהלכי הרוח בחברה הישראלית".

בהיבט התוכן, בין הנושאים שהקמפיין מתייחס אליהם ניתן למצוא את מצעד הגאווה, הקרע בין חילונים לחרדים, פעילויות צה"ל והתבטאויות של פוליטיקאים.

החוקרים ציינו כי לפרופילים שמפרסמים את הציוצים הללו יש מעט מאוד עוקבים, ולעיתים הם עוקבים אחרי פרופילים שגם הם בעלי מעט עוקבים – מה שיוצר לפעמים רושם של "סוג של רשת סהרורית". לפי החוקרים, בחלק מהמקרים הציוצים עלו דרך פרופילים שנוצרו ב-2014, אך לא נעשה בהם שימוש עד עכשיו.

לצד הטענות לעברית העילגת ולחוסר הבנת הקונטקסט, ציינו החוקרים, "בחלק מהציוצים ניתן לראות שיש לעורכי הקמפיין יכולת מעקב והבנה על הנעשה בחברה הישראלית".

חוקרי קלירסקיי ציינו ש-"זהות התוקף לא ברורה בשלב הזה. ייתכן שמדובר ברוסים או באיראנים, ואולי מדובר בסטודנטים בבית ספר ללימודי סייבר, שמתרגלים פעילות תודעה".

אפשרות אחרת שהועלתה היא של שיתוף פעולה בין האקרים שלוחי טהרן להאקרים שלוחי מוסקבה, שעבדו על הקמפיין בצוותא.