כך ביטול עילת הסבירות ישפיע על תעשיית ההיי-טק
רבים שואלים: מה לעילת הסבירות ולהיי-טק? מה בסיס הטענה שביטולה ישפיע לרעה על הענף? עו"ד אביב אילון, מומחה בדיני אינטרנט וסייבר, מסביר
במהלך שבעת החודשים האחרונים, גם מי שלא צופה או קורא חדשות לא יכול היה להתעלם מהמרמור הגובר על התנהלות הממשלה הנבחרה, שהבהירה באופן חד משמעי שהיא תשנה את שיטת המשטר בישראל. אין זה סוד כי במהלך העשורים האחרונים, בית המשפט העליון שימש מעין פיקוח עליון על החלטות הרשות המחוקקת והרשות האוכפת, בהשתמשו בעקרון עילת הסבירות.
אך מה עלול להתרחש כעת, לאחר שהכנסת החליטה לאסור על בית המשפט העליון להשתמש בעקרון זה? ובפרט, אילו השלכות עשויות, או יותר נכון עלולות, להיות לכך על תעשיית ההיי-טק בישראל? להלן כמה נקודות, בראשי פרקים.
אי ודאות רגולטורית – תעשיית ההיי-טק בישראל, שמכונה לעיתים, ובחיבה רבה, אומת הסטארט-אפ, תלויה במגוון רחב של חוקים ותקנות שמקנים יציבות ואמינות. הסרת עילת הסבירות מהלקסיקון של בית המשפט עלולה להוביל לאי ודאות רגולטורית מוגברת לחברות הטכנולוגיה, וזו בתורה תרתיע השקעה וחדשנות, יותר ממה שכבר קורה.
סטארט-אפים – חברות ההזנק עלולות להיפגע במיוחד, מאחר שבדרך כלל הן יותר פגיעות לשינויים בסביבה המשפטית. שינויים בחקיקה עלולים להשפיע על יכולתן לגייס הון, לחדש ולהתרחב.
שקיפות – עילת הסבירות מאפשרת שקיפות והוגנות בהתוויית מדיניות. היעדרה של הסבירות עלול להוביל להתנהלות אטומה, פגיעה בהוגנות ובהגיון הסביר, ויצירת סביבה אי הוודאות המפורטת למעלה.
השקעות זרות – היציבות המשפטית של ישראל משחקת תפקיד קריטי במשיכת משקיעים זרים. שינויים במסגרת המשפטית, קל וחומר הפיכה משטרית, באמצעות שינויים בחוקי יסוד כמו הסרת עילת הסבירות, ירתיעו משקיעים זרים.
קניין רוחני – תעשיית הטכנולוגיה מתבססת במידה רבה על הגנת זכויות קניין רוחני, כגון פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, זכויות מגדלים ומטפחים, וסודות מסחר. רובם משקפים את הרגולציה בהתאם לאמנות בינלאומיות. עילת הסבירות מאפשרת להגן על החוקים שחוקקו לצורך שמירת זכויות קניין רוחני. בלעדיה יכולה להיות השפעה על האופן שבו מוגנות ומוכחות זכויות אלה.
תחרות – עילת הסבירות מאפשרת, בחלק הארי של המקרים, לאמץ גישה מאוזנת לתחרות שוק. היעדרה עלול להוביל למדיניות המעוותת את התחרות, שתפגע באופן משמעותי בתעשיית ההיי-טק.
האם יש בכלל שאלה האם ביטול עילת הסבירות ישפיע לשלילה על תעשיית ההיי-טק? ברור שלא! די לראות את ההשפעה על הענף בחודשים האחרונים בכדי להבין מה יקרה בחודשים הקרובים, ואולי אף בשנים הקרובות, לאחר ביטולה
צמיחה – לא בכדי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות מבקשות כיום הבהרות מראש הממשלה. לסוג הסביבה המשפטית השפעה מהותית על אסטרטגיות בטווח הארוך של חברות טכנולוגיה. שינויים בביקורת משפטית, כמו ביטול עילת הסבירות, בסבירות גבוהה ישפיעו על אסטרטגיות אלה, ותהיה לכך השפעה שלילית על הצמיחה הכללית של תעשיית ההיי-טק בישראל.
מיזמים ציבוריים-פרטיים – שינויים ביכולת בית המשפט העליון לבקר החלטות הממשלה עלולים להשפיע גם על הקמת שותפויות ציבוריות-פרטיות בתעשייה הטכנולוגית, שזה רכיב מרכזי ביצירת חדשנות וצמיחה. אם לא ניתן לסמוך על הממשלה שתפעל באופן סביר ואין לבית המשפט העליון יכולת לבקר התנהלות בלתי סבירה של שר כזה או אחר, סביר להניח שגורמים פרטיים יעדיפו שלא לעבוד עם ממשל שלא מוגבל להתנהלות סבירה.
מחקר ופיתוח – שינוי הסביבה המשפטית בישראל ישפיע על כיוון והיקף פעילויות המחקר והפיתוח בטכנולוגיה. התנהגותה הבלתי ניתנת לחיזוי של הממשלה, בתוספת העדר יכולת לבקרה האם פעלה באופן סביר, עלולה להרתיע חברות מלהשקיע בפרויקטים בעלי סיכון גבוה, או לטווח ארוך.
גישה לשווקים גלובליים – אם העולם יתחיל לתפוס את ישראל כמדינה המקדשת חוסר יציבות או העדר הוגנות בסביבה המשפטית, והוא כבר מתחיל – יהיו לכך השלכות הרות גורל. ביטול עילת הסבירות מכניס מעכשיו את ישראל לסחרור, ויש לכך משמעות אחת – העדר יציבות באופן מובהק. במקרה זה, היכולת של חברות ישראליות לפעול בשווקים גלובליים, עם שותפים או לקוחות בינלאומיים, תהיה קשה במיוחד, לאור החשש מסיכונים משפטיים.
ההשפעות של ביטול עילת הסבירות על ההיי-טק – הרבה מעבר לתחום המשפט. צילום: ShutterStock
מוניטין התעשייה – שינויים פתאומיים בנוף המשפטי ידועים כמחריבי עסקה בעולם עתיר הטכנולוגיה והכסף הגדול. ביטול עילת הסבירות יוביל את ישראל לסחרור שישפיע באופן קיצוני על המוניטין של המדינה כמרכז גלובלי לטכנולוגיה, מה שבתורו ישפיע באופן מיידי, וקל וחומר בטווח הארוך, על יכולתה של ישראל למשוך מוחות והשקעות.
פרטיות ואבטחת מידע – רבות מחברות הטכנולוגיה בישראל מנהלות כמויות גדולות של מידע על משתמשים מישראל ומחו"ל. העדר עילת הסבירות עלול להשפיע על הרגולטורים במדינות אחרות ועל הגורמים האמונים על פרטיות ואבטחת המידע. תהיה לכך השפעה מיידית על היכולת של חברות ישראליות לאגור ולעבד מידע.
סוף דבר
ניתן לתת עוד ועוד דוגמאות להשפעת ביטול עילת הסבירות על תעשיית ההיי-טק בישראל. האם השינוי השלילי יתרחש מהר או לאט? זה תלוי בענף הרלוונטי. האם יש בכלל שאלה האם המהלך ישפיע לשלילה על תעשיית ההיי-טק? ברור שלא! די לראות את ההשפעה על הענף בחודשים האחרונים בכדי להבין מה יקרה בחודשים הקרובים, ואולי אף בשנים הקרובות, לאחר ביטולה של עילת הסבירות.
הכותב הוא עו"ד, מומחה בדיני אינטרנט וסייבר.
כמה קשקושים בכתבה אחת, קשה לעקוב. ועוד "ניתן לתת עוד ועוד דוגמאות". נס שזה נגמר פה...
זה אמור להיות כתבה או פרסומת? בליל הזוי של סיסמאות. ללא קשר לכותרת. במקום המשפט״העדר.ביטול עילת הסבירות עלול ...״ אפשר לשים כל משפט וישמע הגיוני בדיוק באותה מידה: ״רצח/האכלת החתול השחור עלול...״ כשאתה מתיימר לכתוב במקום רציני אתה אמור לתת דוגמאות למצב עם ולמצב בלי מהמציאות. ואגב, אם היה לך נסיון משפטי בהייטק היית כותב דבר ראשון שכל ההמצאות של הסבירות על ידי בתי משפט מרחיקות משקיעים או לפחות גורמות להם לבחור מערכת משפט שונה מישראל. למה עילת הסבירות מרחיקה? כי הסבירות של שופט א שונה מהסבירות של שופט ב ולכן יש חוסר וודאות בקשר לתוצאה של המשפט. ואף אחד לא רוצה להיות תלוי בקפריזות של אדם אחד שלא שופט לפי חוק ברור. ורואים את התוצאה במשפטים פליליים שאנס אחד שביצע אונס יכול לקבל 10 שנים ןאחר עבודות שירות. תלוי על איזה שופט הוא נפל ומה השופט לקח באותו היום לפני המשפט. בעסקים הכי חשוב לדעת מראש מה מותר ומה אסור בלי ששופט יחליט מה סביר שמותר לפי דעתו. קאפיש?
אוסף השקרים, הטימטום והזילזול הגדול ביותר שפורסם באתר זה. מר עוכר דין סומך על כך שאנו "בני התמותה - עכברי המעבדה שרצים במסדרונות ההי טק" לא מבינים דבר ברומו של עולם המשפח. חדשות לי לך, חלאתי. 1. ביטול עילת הסבירות תקף רק להחלטות השרים ואין שום קשר בינה לבין דיני חוזים או קניין רוחני וכו' 2. ביטול עילת הסבירות הינה חוק הזוי, לראשונה בישראל נאלץ המחוקק לבטל משהוא שאיננו בחוק! לבית המשפט יש מנדט לדון בדברים במסגרת החוק בלבד! הפירט המשפטי ברקק הפך עצמו למחוקק על הממונה על המחוקקים מעל להחלטות נציג הריבון, סוברן-טירני "נאור". במדינה נורמלית לא היה איש מהמחוקקים או הרשות המבצעת נשמע לו עת חרג מסמכותו כחוק! 3. יש 4 עילות בסיסיות המבוססות בחוקים השונים: סמכות, הליך תקין, שיוויון, מידתיות. עילת ה"סבירות" בנוסך ברקק ממנה את השופט להיות הפקיד העליון לכל פקיד - בנעלי הפקיד ולא בדין ולהחליט במקומו. דוגמא: בג"ץ 8397/06 אדוארדו ווסר נגד שר הביטחון ואחרים. אליבא ד'פסק הדין >> שר הביטחון החליט __בסמכות__ על אי מיגון הכיתות >> שר הביטחון נועץ במערכת הביטחון והאוצר כראוי וההליך היה תקין >> ההחלטה היתה שיוויונית כלפי כל מי שגר באותו טווח איום >> ההחלטה היתה מידתית לאור החלופות והתקציב הנדרש כלומר הכל היה בסדר מבחינה שילטונית, אבל שמגגק"ץ לא אהב את ההחלטה. מה עושים? פוסקים שהיא "לא סבירה". מה המשמעות של "לא סבירה"? אילו ישר ירום הודו השופט הדגול הנאור והאלוהי במקומו של עלוב הנפש שנבחר על ידי הציבר, הוא היה מחליט אחרת. נפלא - לא? יש לך דיקטטור ואתה מפגין למענו בשם ה"דמוקרטיה" חחחח 4. ריסון שמגגק"ץ רק יכול להועיל למדינת ישראל ולהיי טק. למשל ביטול הילכת אפרופים, שלמעשה חוקק ביטולה ובית המשפח שם זזז גדול על המחוקק ולא רק שתמך בהמשכה, אלא שברוב חוצפה טען כי השינוי בחוק מבסס אותה (למרות הכתוב במבוא)! ריסון שמגגק"ץ יביא לוודאות חוזית גדולה יותר והיא ברכה לעסקים. 5. עוד שורה ארוכה של שינויים בחוק, במבנה מערכת המשפח (המערכת המושחתת ביותר בישראל, הרבה הרבה יותר מהמערכת הפוליטית) על מנת להגיע למבנה יציב במידה סבירה. יש לפטר את כל שופטי בית המשפח העליון לאלתר. יש לשנות את מבנה בתי המשפח וחלוקת הסמכויות שלהם, כדאי להנגיש אותם לציבור. יש לבטל את החיסיון (דלתיים סגורות) בתיקי קטינים, משפחה ומין! יש לבנות מנגנון ביקורת על השופטים, ביצועייהם והתנהלותם (כולל בדיקת ניגודי עניינים: רות רונן בדיונים על פעולות "הקרן לישראל חדשה" ובעלה חבר הנהלת הקרן ותורם גדול; ורדה אלשייך שזייפה פרוטוקול, שבעלה חבר קרוב של בעל דין וזכתה כמובן לגב מברקק - ע"א 3600/99, שחקרה חייבת בביתה ללא ייצוג למרות בקשת החייבת - רחל סופר; שלא לדבר על פרשת "בורר הצללים", אהרון ברקק שסידר את בנו כשותף פיקטיבי יחד עם בנו של זמיר אצל ידידו הקרוב השופט המפוטר מסיבות פליליות דן כהן; ויש לי עוד מאות דוגמאות!) 6. דווקא הגבלת בית המשפח והכפפתו לחוק, סוף סוף, יחד עם מערכת עזר ממוחשבת (מערכת מומחה) לקביעת גיזרי דין (אחידות גדולה יותר על פני השטח ויכולת ממשלתית להורות על מדיניות אכיפה) תגדלנה את הוודאות המשפטית בישראל ולפיכך תחזקנה את הכלכלה וקישרי סחר החוץ של ישראל מאוד! אני יכולת לכתוב ספר על כל שאר הכשלים הלוגיים שקיקשת כאן, מר עוכר דין, אבל כותרת זו מספיקה לעת עתה. אנחנו לא טיפשים ולא שוכחים כפי שאתה וחברייך חושבים!
בליל של שטויות.
מעולם לא ראיתי מאמר כל כך משולל קשר למציאות בטענה של מאמר מקצועי פשוט אסופה של אמירות חסרות קשר למציאות בלי שמץ של הסבר, או הבהרה איך התקבלו המסקנות הקיצוניות שמוצגות בו מה בין מקומות שבהם יש חוקים ורגולציה לבין עילת הסבירות? איזה ודאות עילת הסבירות מייצרת? איפה ראית מישהו מהממשלה "מבהיר באופן חד משמעי שהממשלה תשנה את שיטת המשטר בישראל" (אני ראיתי עשרות מקרים של אנשים מהממשלה מצהירים את ההיפך המוחלט) מה קרה לנו שעל מנת של לתמוך באג'נדה פוליטית כל הפצה של מאמר נהיית לגיטימית? יצא לי מספר פעמים לפגוש את הכותב המכובד, אין ספר שהוא מבין גדול בקידום באינטרנט
נראה שכל התגובות הם של תומכי הרפורמה והם רוב הלקוחות של האתר. לכן המסקנה היא שרוב עובדי הייטק תומכים ברפורמה. ואני מצטרף לכל התגובות שאין קשר בין הכתבה למציאות. לכן אדוני העו"ד תתעסק בבית המשפט ולא בהייטק שם זה לא המקום החזק שלך
זה לא ימנים או שמאלנים! ולא תומכי או מתנגדי הרפורמה! זה פשוט תגובות ענייניות של אנשים חכמים. זה ממש פרסומת של שופר ללא הבנה במשפט או הייטק. וחבל באמת לחצתי על הלינק כדי לשמוע טיעונים ולנסות להבין. משום מה חושבים שכולנו מטומטמים. הזוי.
אביב אילון היקר, אני ממש מבקש ממך להבא להתאמץ כמה שיותר לרדוף אחר האמת והצדק ולא לנסות למצוא חן בעיני בני תמותה. אוהב אותך
כמה סיסמאות וסילופים בבת אחת. למה לא לכתוב פשוט: "אני עורך דין מתנגד ממשלה, שרגיל למצב ההזוי שבו בית משפט עושה מה שבא לו בכל מיני טיעונים ערכיים, ולכן אני כותב טורים מקושקשים". מי עושה בדיקת תוכן באתר הזה? ועוד זה נחשב אתר מקצועי ולא אתר סילופים כמו ערוצי החדשות.
קשקוש מקושקש. אין שום קשר בין צמצום עילת הסבירות לכל מה שנכתב כאן. לעומת זאת, לפרשנות החופשית שנותנים השופטים לחוזים בין חברות, יש ויש ולכן כל מי שיכול מעביר את מקום הבוררות המשפטית אל מחוץ לגבולות ישראל
האקטיביזם השיפוטי הוא זה שרע להייטק שכן הוא גורם לחוסר ודאות עסקית שהיא אכן דבר רע לעסקים. האקטיביזם השיפוטי לא מתערב רק בהחלטות הריבון החוקיות אלא אפילו בפרשנות קיצונית לחוזים. יש המו ןכלים אחרים המוגדרים בחוק בהם יכו בית המשפט לבקר החלטות ממשלה ואפילו חקיקה. הדבר היחיד הרע להייטק הוא העובדה שאנשי הייטק חטפו את הענף בשל התנגדותם לרפורמה שבעצם טובה להם.
תגיד אתה רציני? תמחק מיד את הכתבה הזולה הזאת מהאתר, השטויות חסרות כל בסיס שכתכת כאן יחזרו לרדוף אותך מקצועית עוד שנים רבות. אתה מביא דיעה פוליטית, הופך אותה לחוות דעת משפטית - ללא כל סימוכין או שביב אמת. אנשים ומחשבים....פחח... פעם אחרונה שאני נכנס לאתר הזה, זה בטוח
תגדו לי אתם רצינים מי שכתב את זה לכאורה מעולם לא עשב אייטק גיבוב של שטויות
עצם העובדה שמי שמתנגד לממשלה משתמש בביטוי "ביטול עילת הסבירות" כשמה שחוקק בפועל הוא *צמצום* עילת הסבירות, מעיד על רמת השקר של המתנגדים.
שום הסבר מבוסס על עובדות או דוגמאות. באותה מידה היה,יכול לכתוב מדוע העברת חוק הבננות משפיע על ההי טק.
נסכם זאת כך - השמאל לא יודע לשחק שחמט. עשרות שנים הימין בשלטון, והשמאל הגיד לו את השלטון על מגש של זהב בגלל כל כך הרבה טעיות שעשה. המאזן הדמוגרפי חד משמעית יחזק את היהדות ואת הימין אף עוד. מדוע אתם בכוח רוצים לאבד גם את מוקדי הכוח המעטים שנותרו לכם מאז מפא"י ? לדוגמה - בית המשפט וחלק מסוים מיחידות הצבא כגון טייס. אתם תמשיכו להילחם בעם - אתם תאבדו גם את זה. כי ככה זה, אין מה לעשות. הימין לא שאף לשם, אבל בקיצוניות שלכם - הובלתם את ממשלות הימין לשוחח על הסוגיה. העם לוחץ מלמטה לבצע שינוי - וזה יקרה. אגב, אם לא בשנים הקרובות, אז לאחר מכן. כי ככה זה. השאיפה של ממשלה נבחרת ועוד ברוב מוחץ וברור למשול הוא לגיטימי.
עו"ד אביב היקר, עם כל הכבוד, כבעל ניסיון בניהול הייטק וכעו"ד, איני מצליח להבין מה הניע אותך לכתוב את הדברים ההזויים. אם אתה באמת מאמין במה שכתבת - אז אני מרחם עליך. כל טוב
נשמע לי כמו אוסף של חירטוטים שאין שום קשר בינם לבין צמצום עילת הסבירות שבית המשפט המציא
אני רוצה לגלות סוד. יש הרבה מאוד היטקיסטים בעד הרפורמה. למה לתת במה רק לאלו שנגד. תפסיקו להיות השופר של אהוד ברק.
משהו התחדש לי? האם באמת קיבלתי תשובה לשאלה של הכותרת? את זה נדע אולי בפרק הבא...
דוגמאות דימיוניות והזויות. מה שבטוח יותר זה שאנשים מתים ,כך שאלו דוגמאות שאינן עולות באותו קנה עם ביטול עילת הסבירות פשוט בולשיט אחד גדול. רוב העם תמך כי כמו שניתנו דוגמאות הזויות למכביר יש אנשים, עסקים, וממשלות שנפגעו מאי ביטול עילת הסבירות.
לא ראיתי גיבוב שטויות כזה כבר הרבה זמן. נקודות ההנחה שלך הן: 1. שינוי שיטת הממשל תשאיר רק ממשלה ימנית לחלוטין שתפעל כממשלה ימנית. 2. שינוי שיטת הממשל, מכוונת גם נגד משקיעים וכו' . 3. יעוד שינוי שיטת הממשל, הינו ביטול זכויות האזרח כגון קניין, ביטחון, השקעות וכו'. אז נתייחס להכל: 1. 75 שנה לא הייתה ממשלה ימנית לגמרי. בבחירות הבאות כנראה שהממשלה תהיה מגוונת. 2+3. אתה מציג 2 נקודות - צמצום עילת הסבירות וכל מיני פגיעות בכלכלה ובזכויות הפרט. אבל אתה לא מציג שום ראייה לחיבור ביניהן מלבד הדמיון המפותח שלך. באותה מידה אפשר היה לומר שצמצום עילת הסבירות נועד לאפשר לראש הממשלה לטוס לירח על חשבון משלם המיסים. הרי, לא פחות ממך, מן הסתם, לכל ממשלה חשוב לאפשר את כל הדברים שאתה מתריע שיימנעו. אז עם אתה חושש, לפחות תחבר בין החשש לעילת הסבירות בלי לדלג על כל האמצע.
הכתבה הכי מטופשת ולא מנומקת שקראתי בחיים...
אמת, אוסף השטויות. עילת הסבירות לא בוטלה היא צומצמה אוסף הגיגים בניסוח משפטי שבינם לבין האמת אין כלום בושה אדוני ה"עורך דין"
הסירו עילת סבירות מחוקים של הכנסת לא מהמשפט
אפשר לסכם במשפט אחד "התנהגותה הבלתי ניתנת לחיזוי של הממשלה" מדאיגה את כותב המאמר אם זה הייתה ממשלה אחרת שהיא לרוחו הרי שהחזון שלה היה לרוחו ואז עילת הסבירות לא הייתה נחוצה כמו שאמר יאיר לפיד שיש לבטלה בעבר
הפסקתי לקרוא מהמילה המכובסת והקלוקלת "הממשלה תשנה את שיטת המשטר בישראל,, מאיפה לקחת את המילים המטופשות שאתה מנבה להנדס..אמירת אמת תכונה שרחוקה ממך כסרדין ללויתן.תפנימו החגיגה שלכם לשלוט במדינה הגיעה לקיצה..הדמוקרטיה במדינה תשאר דמוקרטיה.ולאלה שהשקר נר לרגליהם רגלם תכשל..צבועים מהנדסי תודעה.
ערמה של שטויות בלי ביסוס. למה להפי. דעה אישית כעובדה מוגמרת. בתור ארכיטקט חומרה מאוד מצליח ( מבלי לגרוע משאר ההייטקיסטים ). עילת הסבירות לא תשפיע ולא רלוונטית. במיוחד שהיא חלה רק על הדרג הציבורי הנבחר ולא על קניין וניהול משפטי של חברות פרטיות וסטארט אפים בפרט. אני מציע לכותב להפסיק לערבב פוליטיקה בהייטק. פשוט הסתה והטעייה
חשבתי שאמצע כאן הסבר אמיתי להשפעה של חוק הסבירות על ההייטק אבל מבחינתי אין כאן דבר וחצי דבר שבאמת ישפיע על ההייטק. מה שכן אולי ישפיע זה ניסיונות שווא להפחיד משקיעים בדיבורי סרק.
כמה שטויות, בחיי. לצמצום עילת הסבירות אין שום השפעה על שוק ההייטק, לבית המשפט סמכויות שיפוט ופרשנות נרחבות גם ללא עילת הסבירות, מה גם שאותו עו"ד לא קרא את החוק, שהרי מדובר אך ורק על צמצום עילת הסבירות בקשר להחלטות ממשלה.
אם כבר, עילת הסבירות מכניסה אי ודאות למערכת. הרי אם יושב מחוקק ומחוקק או מתקין תקנה, זו התקנה. הבעיה היא שכל שופט, ללא שום נימוק, יכול להחליט על פסילת ההחלטה הזו - וזה דבר שמגדיל את אי הוודאות. הרבה מהדברים שכתבת לא קשורים בכלל לעילת הסבירות אלא לתגובה האנרכיסטית של אנשים שמוכנים לשרוף הכל כיון שמשהו לא מוצא חן בעיניהם - ואז להסביר למה זה גורם נזק
חברות הייטיק יפשטו רגל יפסידו מלא כסף
מה הבעיה אם זה כול כך גרוע אז יראו את זה וכל ההפחדות יתממשו ויבחרו את יאיר לפיד שיחזיר את זה לספר החוקים ברוב קולות בקיצור אם צריך כל כך הרבה מלל להסביר את הבעיה כנראה הלא נודע של הלא סביר בעיני בית המשפט דווקא סביר מאוד בעיני הבוחרים מהצד הימני של המפה והכותב יודע בסתר ליבו שבבחירות הבאות שכולם יראו כמה טוב יהיה ומזה הוא מפחד
כל מה שכתבת לא נכון ונהפוך הוא צמצום עילת הסבירות רק ייצר יציבות גדולה יותר בשוק ההייטק
קטונתי מלהבין במשפט אבל ... צמצום עילת הסבירות זה בסה"כ אומר שבית המשפט לא יכול לפסול דברים רק כי הם נראים לו לא סבירים אלא הדברים צריכים להיות מעוגנים בעובדות דווקא משהו אמורפי כמו "סביר" שלא מעוגן בחוק יכול לפגוע כי מה שסביר בעיניי לא בהכרח סביר בעיני הכותב הנכבד וכן להפך לא בהכרח ששופטים מוכשרים יותר לקביעת מה "סביר" מאשר אנשי הייטק , נהגי מוניות , מהנדסי חשמל או איגוד הגג של הגרפולוגים בישראל המציאות הזו שלהלך אימים עם חצאי עובדות שחלקן יוצרות מציאות על מנת להשפיע על מדיניות של ממשלה נבחרת היא שתפגע בנו יראה המשקיע שנבחרת ממשלה אבל קבוצות כוח יכולות באלימות פיזית או כלכלית להשפיע על החלטתה וממילא יעדיף שלא להשקיע במדינה של חונטיות
מלבד תיאור אמורפי של "אי ודאות ריגלוטורית" שזה אומר כלום ושום דבר מדובר בסתם עוד טור דיעה לצרכי הפחדה. לא קניתי
שאלה לעו"ד אביב אילון, צמצום עילת הסבירות נוגע אך ורק לפסילת חוקים! מה עניין הצמצום לסייבר? אם כך, מה יקרה לענף החסה בשטחים?
מה קרה? יש הוכחות או העתקה הדבקה?
נהפוכו! צימצום עילת הסבירות תחזק את ענף ההייטק! היום, חוסר ודאות משפטית, בעיקר סגיני החוזים, מביא חברות זרות לקבוע מראש שבעת מחלוקת, בית המשפט שידון בסטגיה יהיה בית משפט זר! לכן, צמצום והחזרת בית המשפט לפסוק אך ורק ע"פ החוק כתבו ולשונו, מחזק מאוד את כל כלכלת ישראל
לא מבין. למה עילת הסבירות, שהיא לכל הדעות עילה סובייקטיבית של שופט, תייצר "אי וודאות רגולטורית" ?
יש הבדל ענק בין ביטול גורף של עילת הסבירות לחלוטין לבין צמצום השימוש בעילת הסבירות למקרים מסוימים שזה המקרה הנוכחי, לכן הפאניקה סביב העניין הזה מוגזמת מאוד. ישנם נושאים חשובים הרבה יותר שמהם צריכים להיות מודאגים.
בקיצור - אי ודאות בנוגע להחלטות הרשויות פוגעת בכלכלה. אז המצב הבעייתי עד היום, בו כל שופט עליון או כמה שופטים בודדים יכולים לפסול כל חוק, הסכם או חוזה פשוט כי הוא נראה לא סביר בעיניו, בלי שום הנמקה, ובלי שום עוגן חוקי שהוסכם על ידי מספר גורמים משמעותיים או נציגי ציבור, ואפילו בלי שהחוק העניק לו את הסמכות הזו - הוא מצב בעייתי מאד מבחינה כלכלית. טוב מאד שמסדירים את הרשויות ומבססים יציבות במשק.
הכל הנחות ותזות שאולי יתקיימו במציאות. רק אולי. ואולי לא. בינתיים רואים בפועל שעילת הסהירות איננה סבירה כלל ופוגעת במדיניות הממשלתית. זה הלכה למעשה ודברי הכותב הםמבהחינת יתכן ויהיה. מה עדיף?
כמה כתבת ולא הבנתי עדיין איך ביטול סבירות פוגעת באחד מהתחומים שהזכרת שורה תחתונה, בולשיט אחד גדול זה לא ישפיע מאומה. רק להיפך, ידרוש להציג יותר הוכחות ראיות כדי להכריע משפטית ולהגיע לאמת.